רמת הסוכר בדם
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אנטומיה ריקה .
רמת הסוכר בדם היא כמות הגלוקוז הקיימת בדם של בני אדם ובעלי חיים אחרים. גלוקוז הוא סוכר פשוט ולרוב יהיו כ-4 גרם של גלוקוז בדם של אדם במשקל 70 ק"ג. הגוף מווסת את רמות הגלוקוז בדם כחלק מחילוף החומרים המטבולי. הגלוקוז מאוחסן בשרירי השלד ובתאי הכבד בצורה של גליקוגן. באנשים שצמים רמת הגלוקוז בדם נשמרת קבועה על חשבון מחסני הגליקוגן בכבד ובשרירי השלד.
אצל בני אדם רמת גלוקוז בדם של 60–100 מיליגרם לדציליטר (mg/dl). היא קריטית לתפקוד תקין במספר רקמות, והמוח האנושי צורך כ-60% מהגלוקוז בדם אצל אנשים שאינם מרבים לעסוק בפעילות פיזית. גלוקוז יכול להיות מועבר מן המעיים או הכבד לרקמות אחרות בגוף דרך מחזור הדם. הספיגה של הגלוקוז מוסדרת בעיקר על ידי אינסולין, הורמון המיוצר בלבלב.
רמות הגלוקוז בדרך כלל נמוכות במיוחד בבוקר, לפני אכילת ארוחת הבוקר, או גבוהות לאחר ארוחות למיניהן. רמות הסוכר בדם מחוץ לטווח הנורמלי עשויות להיות אינדיקציה לסיבוכים רפואיים. המצב בו רמת הסוכר בדם גבוהה בהתמדה מכונה היפרגליקמיה. המצב בו רמת הסוכר בדם נמוכה בהתמדה מכונה היפוגליקמיה. היפרגליקמיה הוא האינדיקטור הנפוץ ביותר לסוכרת.
ישנן שיטות שונות לבדיקה ומדידה של רמות הסוכר בדם. ישנן תרופות שמסוגלות להגדיל או להקטין את רמות הגלוקוז.
היפרגליקמיה
ערך מורחב – היפרגליקמיה
רמת סוכר גבוהה בדם, המכונה גם היפרגליקמיה[1], משפיעה על אנשים הסובלים מסוכרת. ישנם מספר גורמים לשמירת איזון רמת הסוכר בדם והם כוללים מזון ופעילות גופנית, אך מחלות ותרופות שאינן קשורות לסוכרת יכולות אף הן להשפיע על רמת הסוכר בדם. דילוג על מינונים או אי נטילת מספיק אינסולין או תרופות אחרות כדי להוריד את רמת הסוכר בדם יכול גם להוביל להיפרגליקמיה. היפרגליקמיה יכולה להיות חמורה ולגרום לבעיות בריאותיות חמורות הדורשות טיפול חירום, כולל תרדמת סוכרתית. היפרגליקמיה שנמשכת, גם אם אינה חמורה, עלולה להוביל לבעיות בריאותיות המשפיעות על העיניים, הכליות, העצבים והלב. היפרגליקמיה בדרך כלל אינה גורמת לתסמינים עד שרמת הסוכר בדם היא מעל 180 עד 200 מיליגרם לדציליטר. תסמינים של היפרגליקמיה מתפתחים באיטיות במשך מספר ימים או שבועות, ככל שרמות הסוכר בדם נשארות גבוהות יותר, כך הסימפטומים עלולים להיות חמורים יותר.
סימנים ותסמינים מוקדמים
זיהוי תסמינים מוקדמים של היפרגליקמיה יכול לעזור לזהות ולטפל בה מיד.
סימנים ותסמינים מאוחרים
אם היפרגליקמיה אינה מטופלת, היא עלולה לגרום לחומצות רעילות, הנקראות קֵטוֹנים (Ketones) המצטברות בדם ובשתן. מצב זה נקרא "חמצת קטוטית סוכרתית"[2].
- ריח רע מהפה
- יובש בפה
- כאבי בטן
- בחילות והקאות
- קוצר נשימה
- בלבול
- אובדן הכרה.
סיכונים[3]
לחולים עם סוכרת מסוג 2 יש סיכון מוגבר פי 2 עד פי 4 למחלת לב כלילית (CHD) ועלייה של פי 4 בתמותה ממחלת לב. נתונים אפידמיולוגיים מצביעים על כך שרמת המוגלובין מסוכרר (A1c) של ≤7% יכולה למנוע או למזער את הסיבוכים הקשורים לסוכרת מסוג 2. מחקרים הראו כי קיים סיכון מוגבר לתמותה קרדיווסקולרית לפני הופעת סוכרת מסוג 2. נוכחותה של מחלת כליות כרונית לפני הופעת הסוכרת הקלינית מספקת ראיות חזקות לאפשרות של מניעת סוכרת בחולים בסיכון. הנתונים מצביעים על כך שהדפוס האתרוגני של שינויים במצב טרום סוכרתי נראה בעיקר בחולים עמידים לאינסולין ולא באלה עם הפרשת אינסולין נמוכה באופן חריג. לכן, אסטרטגיות למניעה או לטיפול בסוכרת מסוג 2 צריכות להתמקד בשיפור הרגישות לאינסולין. ניסויים קליניים הראו כי שינויים באורח החיים (למשל, תזונה ופעילות גופנית), כמו גם שימוש במטפורמין, אקרבוז או טרוגליטזון מפחיתים את סיכויי התפתחות סוכרת מסוג 2. מניעת סוכרת מסוג 2 עשויה להיות אסטרטגיה חשובה לעכב או למנוע מחלות לב וכלי דם אצל אנשים רבים.
היפוגליקמיה
- ערך מורחב – היפוגליקמיה
היפוגליקמיה היא מצב של תת סוכר בדם, בו רמת הסוכר בדם יורדת באופן קיצוני מהרמה הנורמטיבית - פחות מאשר 60 מיליגרם לדציליטר בדם. במצב כזה תפקודן של מערכות הגוף עלול להיפגע. טיפולים מסוימים לסוכרת מגבירים את הסיכון להיפוגליקמיה, בפרט כל האינסולינים ומפרישי האינסולין[4]. היפוגליקמיה נותרה גורם מגביל עיקרי לניהול גליקמי מוצלח, למרות הזמינות של אפשרויות מניעה כגון משאבות אינסולין וכלבים שאומנו לזהות היפוגליקמיה. שיעורי היפוגליקמיה לא חמורים (טיפול עצמי) וחמורים (הדורשים סיוע להחלמה) גבוהים יותר בקרב אנשים עם סוכרת מסוג 1, אך גם אלו עם סוכרת מסוג 2 המטופלת באינסולין נמצאים בסיכון. סקירה סדירה חיונית בין אנשים עם סוכרת לבין המטפלים שלהם ואנשי מקצוע בתחום הבריאות. המודעות לסכנות האפשריות של היפוגליקמיה היא בסיסית לניהול אופטימלי של סוכרת.
תסמינים
דרכים למנוע היפוגלקמיה
מספר אפשרויות מניעה וטיפול קיימים כדי להפחית את סיכויי ההגעה למצב של היפוגליקמיה. באופן כללי, בעוד אינסולין אמור להפחית את התדירות של היפוגליקמיה לא חמורה, הוא לא משפיע על הסיכון הקיים כאשר חולה מגיע למצב של היפוגליקמיה חמורה. גם ניטור סוכר פלאש וגם ניטור סוכר רציף (CGM) הוכחו כמפחיתים את התדירות של היפוגליקמיה חמורה אצל אנשים שטופלו באינסולין. CGM בזמן אמת יכול להפחית את התדירות של היפוגליקמיה חמורה אצל אנשים עם מודעות לקויה להיפוגליקמיה ובאלה עם סוכרת סוג 1 ארוכת שנים. השימוש בעירוי אינסולין תת-עורי מתמשך עם משאבות אינסולין הראה כי ניתן להפחית את תדירות ההיפוגליקמיה, בנוסף כלבים שאומנו לזהות הופעת היפוגליקמיה הוכחו כמזהים באופן אמין אירועי היפוגליקמיה יומיים וליליים ומשפרים את התוצאות הקליניות והפסיכו-סוציאליות אצל אנשים עם סוכרת המטופלת באינסולין. לבסוף, חומרים טיפוליים משלימים שונים נוסו למניעה וטיפול בהיפוגליקמיה. למרות ההתקדמות הטכנולוגית והטיפולית להפחתת התרחשות היפוגליקמיה, היפוגליקמיה חמורה נותרה דאגה מרכזית בחולי סכרת.
קישורים חיצוניים
- הערך "ניטור ערכי סוכר", באתר ויקירפואה
- סוכרת, באתר המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי
סוכר בדם, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ Dario Giugliano, Antonio Ceriello, Katherine Esposito, Glucose metabolism and hyperglycemia, The American Journal of Clinical Nutrition 87, 2008-01-01, עמ' 217S–222S doi: 10.1093/ajcn/87.1.217S
- ^ Hyperglycemia in diabetes - Symptoms and causes, Mayo Clinic (באנגלית)
- ^ Steven J. Haffner, Holly Cassells, Hyperglycemia as a cardiovascular risk factor, The American Journal of Medicine 115, 2003-12-08, עמ' 6–11 doi: 10.1016/j.amjmed.2003.09.009
- ^ Vivian T. Thieu, Beth D. Mitchell, Oralee J. Varnado, Brian M. Frier, Treatment and prevention of severe hypoglycaemia in people with diabetes: Current and new formulations of glucagon, Diabetes, Obesity and Metabolism 22, 2020-04, עמ' 469–479 doi: 10.1111/dom.13941
רמת הסוכר בדם36461559Q275157