רבי יהודה בויאר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יהודה בויאר
בשנת 2011
בשנת 2011
לידה כ"ד בסיון תרצ"ד
פטירה 7 בנובמבר 2024 (בגיל 90)
ו' בחשון ה'תשפ"ה
למד ב ישיבת היישוב החדש, ישיבת פוניבז'
מקום מגורים בני ברק ישראל
מקום פעילות בני ברק
השתייכות חוג חזון איש
תחומי עיסוק ראש ישיבה, מורה הוראה
רבותיו רבי אברהם ישעיהו קרליץ, רבי שמואל רוזובסקי, הרב שטינמן, רבי חיים שאול גריינימן
חיבוריו קיצור הלכות
אב אברהם בויאר
הרב יהודה בויאר

רבי יואל יהודה בויאר (ר' יודל; כ"ד בסיון ה'תרצ"ד, 1934 - ו' בחשון ה'תשפ"ה, 7 בנובמבר 2024) היה פוסק ומחבר ספרי הלכה, מתלמידי החזון איש[1]. ממורי ההוראה של חוג חזון איש ומראשי ישיבת בית שמעיה.

ביוגרפיה

נולד בתל אביב לאברהם יעקב[2] וחנה אלטע פריידא. בהיותו ילד למד בת"ת הסתדרות החרדים ובצעירותו למד בישיבת היישוב החדש.

כאשר הגיע לגיל חמש עשרה שלח החזון איש את רבי אברהם רייסנר שיקרא לו לבוא אליו, וזאת לאחר שחברו מן הישיבה רבי שאול קוסובסקי שחור דיבר אודותיו עם החזון איש, בהגיעו לחזון איש החליט ללכת ללמוד בישיבה חרדית. באלול ה'תש"ט נכנס ללמוד בישיבת פוניבז' שם התקרב לראשי הישיבה רבי שמואל רוזובסקי והרב שך, בהיותו תלמיד בישיבת פונביז' היה מאחר בקביעות לארוחות צהריים של הישיבה ולהפצרת אימו היה אוכל בביתו של ראש הישיבה רבי דוד פוברסקי. מאז שביקר אצל החזון איש התקרב אליו ונעשה תלמידו. החזון איש הציע אותו כשידוך[3] לבת אחיו של מקורבו הרב משה חיים אקון, אירוסיו התקיימו באלול ה'תשי"ג והחזון איש אף השתתף בהם. הוא נישא בחודש שבט תשי"ד. לאחר נישואיו למד בכולל פוניבז' שם התקרב לראש הכולל הרב שטינמן[4]. כן למד בחברותא שנים רבות עם רבי גדליה נדל.  

בשנת ה'תשל"ח עם פתיחתה של ישיבת בית שמעיה קרא לו הרב שלמה אנגלנדר למשרה בישיבה, אך תחילה הסכים לבא רק ללמוד בישיבה, עד שלימים לאחר הפצרות רבות החל למסור שיעורים בישיבה, תלמידיו הוציאו לאור את שיעוריו. כמו כן בלילות שבת היה מוסר שיעור שבועי בביהמ"ד של תלמידי ישיבת פונביז' "בית צ'רנסקי"[5].

הוא שימש כיושב ראש "אגודת גניזה בני ברק".

הרב בויאר התגורר בשיכון חזון איש בבני ברק.

השקפתו

הוא תמך בארגון אתרא קדישא. בפרשת מתחם גולובנציץ חתם הרב בויאר מספר פעמים על מכתבים נגד העבודות במקום, ואף השתתף בהפגנה שנערכה במקום[6].

משפחתו

ספריו

הוציא כמה ספרי הלכה, בהם סדרת הספרים קיצור הלכות, ספרים הנחשבים ספרי יסוד בהוראת הלכה למעשה בחוג חזון איש ומחוצה לו בהלכות נדה, תרומות ומעשרות, מסכת שביעית[7] והפרשת חלה. נכתבו כמה ספרים הנושאים ונותנים בפסקים והלכות שבספריו.

(על פי המסורת בחוג חזון איש הרב יהודה בויאר כתב רק את "מקורי הדינים" שבסוף הספר, ואת כל הספר וההלכות למעשה כתב רבו רבי חיים גריינימן). ספריו תורגמו למספר שפות ובהן ספרדית. ספריו מבוססים על פסיקת החזון איש, ובנידונים שאינם ברורים בשיטת רבו הוא מסתמך בדרך כלל על פרשנותו של רבי חיים גריינימן, שהרב בויאר משתייך לחוגו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אורות של קודש בתל אביב, מוסף שבת קודש, באתר אוצר החכמה
  2. ^ שהיה מנכבדי חסידות רוז'ין
  3. ^ באמצעות רבי שלמה ברמן
  4. ^ גורלו של יום אחד במירון, מוסף שבת קודש, באתר אוצר החכמה
  5. ^ יתד נאמן יום שישי ז' מרחשוון תשפ"ה גיליון 11638
  6. ^ משה ויסברג, פעולותיו של הגאון ר' יוד'ל בויאר זצ"ל על משמר קברי ישראל באתר בחדרי חרדים
  7. ^ על ספר זה יצא לאור החיבור באורי ענינים - שיעורים בספר קיצור הלכות שביעית, מאת בנו הרב משה בויאר.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39936380יהודה בויאר