אמונה וביטחון (ספר)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אמונה וביטחון
מהדורת "ספרייתי" - המהדורה הנפוצה
מהדורת "ספרייתי" - המהדורה הנפוצה
מידע כללי
מאת רבי אברהם ישעיהו קרליץ
סוגה ספרות תורנית
הוצאה
הוצאה 1953
קישורים חיצוניים
היברובוקס 14370
שער הספר

אמונה וביטחון, הוא ספרו ההשקפתי של הרב אברהם ישעיהו קרליץ, המכונה "החזון איש". למרות היותו ספרון לא-גמור, מרכז החיבור את יסודות הגותו של המחבר בתחום מחשבת ישראל.

בהיותו אחד הרבנים הליטאים היחידים שערכו מניפסט סדור של השקפת העולם החרדית, התקבל ספרו זה של החזון איש כנכס צאן ברזל בספרות המחשבה האורתודוקסית, והוא נלמד בחוגים למחשבת ישראל, לצד כתביהם של הוגים חשובים אחרים.

התוכן נדפס על ידו כנספח לספרי הפרשנות שלו, כספר נפרד הוא נדפס לראשונה לאחר פטירת המחבר ב-1953, ומאז במהדורות רבות בפורמטים שונים, ובמספר שפות. בראשית המאה ה-21, נדפס הספר במהדורה חדשה, בסדרת "עם הספר", כאחד מ-27 ספרי יסוד של התרבות העברית[1]. בתוך הכרך "אמונה בזמן משבר", המאגד גם מכּתביהם של הוגים נוספים כמו רש"ר הירש, הראי"ה קוק, והרב יוסף דוב סולובייצ'יק.

הרב אליהו לופיאן הורה לתלמידיו להימנע מלהגות בספר זה בשל חשש לאי הבנה ובעקבות כך לשאלות באמונה[2].

תוכן הספר

פרקי הספר שנמצאו בכתבי המחבר, והודפסו על ידו, הם שישה פרקים העוסקים בהשקפה הליטאית-מתנגדית, כמו גם ביסודות האמונה.

פרקי הספר: א. אמונה (15 סעיפים)

ב. ביטחון (7 סעיפים) - בפרק זה, המחבר שולל את המחשבה המקובלת, כאילו מידת הביטחון בקדוש-ברוך-הוא, כוללת אמונה בכך ש"יהיה טוב".

ג. מוסר והלכה (30 סעיפים) - בפרק זה, מנסח המחבר את עמדתו הידועה לפיה אין קיום למוסר אנושי בפני עצמו, אם אינו מושתת על יסודות ההלכה.

במהלך דיון זה, הושמטו במהדורות הרשמיות שני סעיפים (כח-כט) הכוללים ביקורת גלויה-למחצה על תנועת המוסר, ואלמוני משורותיה[3]. סעיפים אלו הודפסו בבמות שונות, כמו בספר "חזון האיש"[4], ובמהדורת "אמונה בזמן משבר"[5], בגרסאות שונות במקצת. על דברים אלו של החזון איש, הגיב הרב יחזקאל סרנא, מתלמידי תנועת המוסר: "אם גדול הדור כותב כך אז עלינו לתקן את עצמנו"[6].
נושא נוסף הנידון באריכות בסוף פרק זה (סעיף ל') הוא נושא אמונת חכמים. המחבר מתמצת את השקפתו בתחום זה בפסקת הפתיחה של סעיף זה, ואחר כך מרחיב בדיון וביסוס העמדה:

חובת התלמיד להאמין כי אין נגיעה בעולם בעלת כח להטות לב חכם לעוות משפט, כי מגמת החכם לזכות נפשו, ולהתגאל באיזה אשמה יכאב לנפשו יותר מכל מכה ופצע, ואיך יתכן כי בשביל בצע כסף או לעגי חנף, יחבל נפשו לעוות משפט? נוסף לזה, כי תכונת האמת היא, אצל החכם, תכונת נפשו ושורש מציאותה, וכל אבקת שקר ממנו והלאה

אמונה ובטחון, פרק ג', סעיף ל'

ד. תורת המדות (19 סעיפים) - בפרק זה, קובע המחבר, בין היתר, ”כי דקדוק הדין היא הדרך היחידה לתיקון המידות”.

ה. הדמיון והשכל (5 סעיפים)

ו. נבואה (3 סעיפים) - פרק זה קטוע באמצעו, בחלק הנדפס התחיל המחבר לשרטט קווים למהותו של קשר נבואי בין היוצר ליצוריו.

לקריאה נוספת

  • יוסף אברהם וולף, הערות לספר "אמונה וביטחון", בתוך: רבותינו, בני ברק, תשל"ז. עמ' רפג-רפח.
  • בנימין בראון, החזון איש - הפוסק, המאמין ומנהיג המהפכה החרדית, ירושלים: מאגנס, תשע"א. (אינדקס, עמ' 942 "חזון איש על אמונה וביטחון").

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ לדברי המו"ל, הוצאת ידיעות אחרונות.
  2. ^ לב אליהו עמ' 50
  3. ^ בין היתר מופיעים בחלק המושמט משפטים כמו: "מה נורא הוא המראה כי אנשים עטופים בטליתות של תלמידי חכמים ומקושטים באיצטלאות דרבנן, ומרצים למוסר וחסידות כל היום. והן הנה מכת מבזי תלמידי חכמים ומגלי פנים בתורה".
  4. ^ מ. אבני, חזון האיש, ירושלים: מכון פתחי מגדים, תשנ"ז 1997.
  5. ^ דב איכנולד (עורך אחראי), אמונה בזמן משבר: רש"ר הירש, הראי"ה קוק, החזון איש, הגרי"ד סולובייצ'יק, תל אביב: עם הספר; משכל, ידיעות אחרונות, תשס"ט 2009.
  6. ^ עדות בנו הרב חיים סרנא בריאיון לשלמה קוק, באתר "שטייגן". נדפס במקור בעיתוני רשת קו עיתונות.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0