עיצומים כלכליים נגד הרשות הפלסטינית (2006–2007)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בין 2006 ל-2007 הוטלו על הרשות הפלסטינית סנקציות כלכליות מצד ישראל, ארצות הברית ומדינות נוספות. הסנקציות הוטלו בעקבות הניצחון המכריע של חמאס בבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית ב-25 בינואר 2006. הסנקציות כללו השעיית סיוע בין-לאומי[1], הגבלות על עסקאות עם הרשות הפלסטינית[1] והשעיית העברת דמי המכס שישראל גובה מטעם הרשות[2].

הסנקציות גרמו להתדרדרות משמעותית במצב הכלכלי של הפלסטינים: מדדי העוני החריפו, הכלכלה הייתה בשפל, המצב ההומינאטרי התדרדר והמוסדות הרשמיים היו על סף קריסה.[3][4] ביוני 2007 הוקמה ממשלת חירום בראשות מחמוד עבאס, ללא אנשי חמאס. ממשלה זו זכתה לתמיכה בין-לאומית, והסקנציות על הרשות הפלסטינית ושטחיה הוסרו.[5][6]

לאחר בחירות 2006

תוצאת הבחירות לרשות המחוקקת הפלסטינית ב-25 בינואר 2006 הייתה ניצחון מכריע של חמאס.

ב-30 בינואר 2006, הקוורטט לענייני המזרח התיכון, הכולל את ארצות הברית, רוסיה, האו"ם והאיחוד האירופי, פרסם הצהרה שבה נאמר כי "כל חברי הממשלה הפלסטינית העתידית צריכים להיות מחויבים לאי-אלימות, הכרה במדינת ישראל ובהסכמים והתחייבויות מהעבר", וכל סיוע עתידי ייבחן אל מול מחויבות הממשלה החדשה לעקרונות אלו.[7] חמאס דחה את העקרונות האלו.[8]

ב-18 בפברואר, לאחר השבעת המועצה המחוקקת הפלסטינית החדשה, הטילה ישראל סנקציות על הרשות הפלסטינית, לרבות השעיה של העברות דמי מכס שישראל גבתה מטעם הרשות והגבלות תנועה על חברי חמאס. מ"מ ראש הממשלה אהוד אולמרט אמר כי "ברור שלאור הרוב של חמאס במועצה המחוקקת הפלסטינית, הרשות הופכת - בפועל - לרשות טרור".[2][9][10]

בכירים בממשל האמריקני וחברי הקונגרס הזהירו את מנהיגי חמאס שארצות הברית לא תמשיך להעניק סיוע לממשלת הרשות הפלסטינית בראשות חמאס, אלא אם חמאס ישנה את האמנה שלו כדי להתנער מהשימוש באלימות ולהכיר בזכות הקיום של ישראל.[11]

ארצות הברית וישראל דנו בדרכים לערער את יציבות הממשלה הפלסטינית כך שאנשי הממשל מטעם חמאס ייכשלו וייערכו בחירות חוזרות. הכוונה הייתה "להרעיב" את הרשות הפלסטינית מכסף וקשרים בין לאומיים. במערכת הביטחון הישראלית דנו בניתוק מוחלט של עזה מהגדה המערבית והפיכת הגבול בין ישראל לעזה לגבול בינלאומי, כך שחברי הפרלמנט של חמאס לא יוכלו לנסוע בחופשיות בין עזה לגדה המערבית.[9]

תחת ממשלת חמאס

ב-29 במרץ 2006 הושבעה ממשלת הנייה הראשונה (אנ'), בראשות איש החמאס אסמאעיל הנייה.[12] מיד לאחר מכן, ארצות הברית, קנדה והאיחוד האירופי קיצצו או השעו את הסיוע לרשות הפלסטינית.[13][3]

המשרד לבקרה על נכסים זרים של מחלקת האוצר של ארצות הברית אסר על עסקאות בלתי מורשות עם הרשות הפלסטינית, בגלל מעורבות חמאס בה. ארצות הברית נמנעה מלהעביר סיוע בשווי 411 מיליון דולר שהוקצו לשנים הבאות, וביקשה לקבל בחזרה 30 מיליון דולר שתרמה בעבר. האיסור עורר קשיים גם בעסקאות עם גורמים שלא היה להם קשר ישיר לרשות, מאחר שגופים פיננסיים נקטו באמצעי זהירות.[1]

השפעה

במהלך 2006 המצב הכלכלי בשטחים הפלסטיניים התדרדר משמעותית. מדדי העוני החריפו, הכלכלה הייתה בשפל, המצב ההומינאטרי התדרדר והמוסדות הרשמיים היו על סף קריסה. בתחילת 2006 שליח הקוורטט ג'יימס וולפנזון אמר שהרשות הפלסטינית "במרחק שבועיים מקריסה", והבנק העולמי הזהיר שהמשבר עמוק ו"עלול להשאיר את הגדה ועזה לא ניתנות לניהול". כחלק מהסנקציות, ישראל הפסיקה את העברת המכס שישראל גובה עבור הרשות, ונמנעה מלהעביר 475 מיליון דולר שנגבו. ב-2005 כספי המכס היוו 50% מההכנסה החודשית של הרשות. כמו כן, התדרדרות המצב הכלכלי החריפה את העימות האלים בין הפת"ח לחמאס. הממשלה, בהובלת חמאס, סירבה לשלם משכורות ל-165,000 עובדי הרשות, שרובם היו מזוהים עם פת"ח.[1][3][4]

בעקבות המשבר, הסיוע הבין-לאומי לשטחים הפלסטיניים דווקא התגבר. מאפריל עד יוני 2006, האיחוד האירופי העביר 143 מיליון דולר לסיוע חירום. ארצות הברית העבירה 300 מיליון דולר, בצורה שהייתה אמורה לעקוף את הממשלה. מתוך הכספים האמריקאיים, 42 מיליון דולר הוקצו ל"קידום אלטרנטיבה דמוקרטית לחמאס". למרות זאת, לפי דו"ח של אוקספם, הסיוע התקשה לשפר את המצב בגלל שהגיע מאוחר מדי, לא ייצר הכנסה ועדיין כספי המכס נשארו בידי ישראל.[1][3][14]

שינויים לאחר השתלטות חמאס על עזה

לאחר השתלטות חמאס על עזה ביוני 2007, עבאס הקים ממשלת חירום ללא אנשי חמאס. הממשלה זכתה לתגובה חיובית בקהילה בין-לאומית, ובסוף החודש ארצות הברית והאיחוד האירופי הסירו את הסנקציות על הרשות הפלסטינית. ישראל הסכימה להעביר מאות מיליוני דולרים מכספי המיסים שהיא גבתה עבור הרשות.

לעומת זאת, העיצומים הכלכליים כנגד רצועת עזה, שבשליטת חמאס, החריפו. ישראל החלה הסגר על רצועת עזה.

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 U.S. Foreign Aid to the Palestinians. Jeremy M. Sharp and Christopher M. Blanchard, CRS Report for Congress, 27 June 2006 (RS22370)
  2. ^ 2.0 2.1 Israel to impose Hamas sanctions. BBC News, 19 February 2006
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 Poverty in Palestine: the human cost of the financial boycott. Oxfam International, April 2007. Here available
  4. ^ 4.0 4.1 Wolfensohn warns of PA collapse. Jerusalem Post, 27 February 2006
  5. ^ "U.S. To Lift Sanctions on New Abbas Government". The New York Times. Reuters. 16 ביוני 2007. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ Israel Will Support Abbas With Millions From Taxes. Isabel Kershner, The New York Times, 25 June 2007
  7. ^ Quartet Statement London, 30 January 2006. un.org
  8. ^ John Pike. "Hamas (Islamic Resistance Movement)". Globalsecurity.org. נבדק ב-27 במאי 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ 9.0 9.1 U.S. and Israelis Are Said to Talk of Hamas Ouster. Steven Erlanger, The New York Times, 14 February 2006
  10. ^ Hamas Leader Faults Israeli Sanction Plan. Steven Erlanger, The New York Times, 18 February 2006
  11. ^ U.S. Aid to the Palestinians, pp. 3-5. Jeremy M. Sharp, CRS Report for Congress, 2 February 2006 (RS22370)
  12. ^ US cuts diplomatic ties with Hamas government. Guardian, 29 March 2006
  13. ^ US opens the door for Europe to save Palestinians from funding disaster. Guardian, 10 May 2006.
  14. ^ Wolfensohn bows out, critical of West's stand on aid to Palestinians. AFP, 3 May 2006
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37925106עיצומים כלכליים נגד הרשות הפלסטינית (2006–2007)