אנתוני קנדי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אנתוני מקלאוד קנדי
לידה 23 ביולי 1936 (גיל: 88)
סקרמנטו, קליפורניה
השכלה

אוניברסיטת סטנפורד (תואר ראשון)

בית הספר למשפטים בהרווארד
תקופת כהונה

בית המשפט העליון של ארצות הברית:

11 בפברואר 1988-מכהן – הווה

אנתוני מקלאוד קנדיאנגלית: Anthony McLeod Kennedy; נולד ב-23 ביולי 1936) הוא שופט בית המשפט העליון של ארצות הברית. קנדי היה לקול מתנדנד ומכריע בהכרעות רבות של 5-4 בבית המשפט העליון.[1] ב-27 ביוני 2018 הודיע כי יפרוש מתפקידו בתוך כחודש.

ביוגרפיה

קנדי נולד בסקרמנטו, קליפורניה, למשפחה קתולית ממוצא אירי. אין הוא קשור לנשיא ארצות הברית ג'ון פיצג'רלד קנדי ולמשפחתו המפורסמת. למד לתואר ראשון במדע המדינה באוניברסיטת סטנפורד, לאחר שלמד בעת שנה אחת גם בבית הספר לכלכלה של לונדון. בשנת 1961 סיים תואר במשפטים מאוניברסיטת הרווארד.

במשך שנים רבות היה קנדי פרופסור למשפט חוקתי באוניברסיטת הפאסיפיק בקליפורניה וכיהן בוועדות משפטיות שונות מטעם הממשל. ב-1975 מונה על ידי ג'רלד פורד לשופט בבית המשפט הפדרלי לערעורים במערב ארצות הברית.

ב-1987 לא הצליח רונלד רייגן למנות את רוברט בורק לשופט עליון, הואיל והסנאט היה בשליטת המפלגה הדמוקרטית וכי הייתה התנגדות רבה לעמדותיו. שופט אחר שבו חפץ רייגן נאלץ לפרוש אחרי שהתברר כי עישן מריחואנה. קנדי היה המועמד השלישי וזכה באישור פה אחד של הסנאט, מצד שתי המפלגות. הוא החל בכהונתו בפברואר 1988.

בתפקידו מצטייר קנדי כשמרן בנושאים כלכליים וכאיש האמצע בעניינים חברתיים. בדרך כלל, הוא נוטה להגדיל את זכויות המדינות על חשבון הממשל הפדרלי. קנדי התנגד לאפליה מתקנת; תמך בהיתר ההפלות, אך נוטה לצמצמו ולא להחילו על צורת הפלה שנראות אכזריות יותר כמו "לידה חלקית"; תמך בצמצום עונש המוות, כך שלא יחול על מפגרים ועל קטינים.

בתחילת כניסתו לתפקיד הצטייר קנדי כשמרן בדמותו של אנטונין סקאליה, אולם השניים התרחקו מאד עם הזמן וכמה מפסיקותיו של קנדי בזכות חירויות הפרט גדושות ברטוריקה ליברלית נלהבת. השימוש שעשה בחוקיהן של אומות אחרות עורר זעם רב בקרב פוליטיקאים שמרנים עד כדי קריאות להדחתו שנשמעו בפי גורמים בימין הדתי באמריקה.

קנדי הפתיע כשקבע בפסק דין קלו נגד ניו לונדון כי זכותן של הרשויות להפקיע רכוש פרטי על מנת לאפשר פיתוח אזור בידי יזמים. בכך הצטרף לשופטים הליברלים שסברו כי התיקון החמישי לחוקה, בו נקבע כי רכוש פרטי יכול להילקח לשימוש ציבורי רק בהינתן פיצוי הולם לבעל הרכוש, מקיף כ"שימוש ציבורי" גם העברת רכוש מגורם פרטי אחד לאחר.

בבחירות 2000, בפסק דין שהכריע את גורל ספירת הקולות בפלורידה, הצטרף קנדי לרוב השמרני שנתן את הנשיאות לג'ורג' בוש וכתב את פסק הדין מטעם בית המשפט. בכך עמד בלחצים רבים שהפעילו עליו השופטים הליברליים, שראו בו את הקול הצף. הוא הצטרף לשמרנים גם כשסבר שהצבת עשרת הדברות בבית משפט אינה מפרה את הפרדת הדת מהמדינה, הקבועה בתיקון הראשון.

מנגד, קנדי גם הצטרף למחנה הליברלי בבית המשפט במספר פסיקות, ביניהן הפסילה של בית המשפט העליון של ארצות הברית את החוק הפדרלי ששלל הטבות מזוגות חד-מיניים ביוני 2013, כאשר היה לקול המכריע בין המחנה הליברלי לשמרני בבית המשפט.[2] הוא גם תמך בחוקיות רפורמת הבריאות של הנשיא ברק אובמה, חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה, בעתירה שהוגשה נגד סעיף מרכזי בחוק, כשהצטרף לדעת הרוב בהחלטת 6-3 שופטים ב-25 ביוני 2015.


ב-27 ביוני 2018 הודיע קנדי לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על פרישה מכהונתו בבית המשפט העליון, פרישה שתיכנס לתוקפה ב-31 ביולי 2018[4].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנתוני קנדי בוויקישיתוף

הערות שוליים