הוקון החמישי, מלך נורווגיה

הוקון החמישי
Håkon Magnusson
	פסל ראש של הוקון החמישי (כדוכס), קתדרלת סטוונגר, שנות השמונים של המאה ה-13.
לידה	10 באפריל 1270
פטירה	8 במאי 1319 (בגיל 49)
שם מלא	הוקון מגנוססון
מדינה	נורווגיה
מקום קבורה	כנסיית מריה הקדושה, אוסלו, נורווגיה
בת זוג	יופמיה מריגן
שושלת סבר
אב	מגנוס השישי
אם	אינגבורג מדנמרק
צאצאים	אינגבורג ; אגנס
	15 ביולי 1299 – 8 במאי 1319; (19 שנים)
	→ אריק השני מגנוס השביעי ←

הוקון מגנוססון (בנורדית עתיקה: Hákon Magnússon, בנורווגית: Håkon Magnusson;‏ 10 באפריל 1270 – 8 במאי 1319) היה מלך נורווגיה מ-1299 ועד מותו.

חייו

הוקון היה בנם הצעיר ביותר שנותר בחיים של מגנוס השישי ("המחוקק") ושל רעייתו, אינגבורג מדנמרק. מצד אמו הוא היה צאצא של אריק הרביעי, מלך דנמרק. ב-1273 הוכרז אחיו הבכור, אריק כמלך-שותף תחת מלכותו של אביהם, מגנוס השישי. באותה עת הוענק להוקון התואר "דוכס נורווגיה" ולאחר מותו של אביו משל הוקון על אזור רחב סביב לאוסלו וסטוונגר, בכפיפות לאריק. הוקון ירש את כס המלכות כאשר מת אחיו אריק ללא יורשים זכרים.

הוקון נשא לאישה את יופמיה, בתו של גינתר, רוזן ארנשטיין. ב-1312 נישאה בתו החוקית היחידה, אינגבורג, לדוכס השוודי אריק, אחיו הצעיר של בירגר, מלך שוודיה. בנם, מגנוס הרביעי, מלך שוודיה, ירש את הוקון החמישי כמלך נורווגיה. בנוסף הייתה להוקון בת בלתי חוקית בשם אגנס.

במהלך תקופת מלכותו של הוקון, עברו בהדרגה הפונקציות של עיר הבירה מברגן לאוסלו, למרות שבשום עת לא יצאה הצהרה רשמית על כך. הוקון קשור גם לבנייתה של טירת אקרשהוס באוסלו ושל מבצר בוהוס (כיום בשוודיה). במהלך תקופת מלכותו הוא המשיך במדיניות המלחמתית של אחיו כנגד דנמרק, אך ב-1309 הוא כרת סוף סוף חוזה שלום שבאופן כללי שם קץ לתקופת המלחמות בין שתי הממלכות. בענייני הפנים הוא ניסה באופן נמרץ ובהצלחה להגביל את כוחם של האצילים ולחזק את מעמד המלוכה.

הוקון החמישי מת ב-1319 ונכדו, מגנוס הרביעי, מלך שוודיה, שהיה אז בן שלוש, ירש את כסאו תחת השם מגנוס השביעי, מלך נורווגיה. בתו של הוקון, אינגבורג, הוכרה כעוצרת של בנה.

הוקון החמישי נקבר בכנסייה מריה הקדושה באוסלו. שרידיהן של שתי גופות, שהסברה היא שהן של הוקון ושל יופימיה, התגלו בחפירות שנערכו בהריסות הכנסייה והועברו למאוזולאום המלכותי בטירת אקרשהוס.