קרל פירסון
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה.
קרל פירסון (אנגלית: Karl Pearson; 27 במרץ 1857 – 27 באפריל 1936) היה מתמטיקאי וביוסטטיסטיקאי אנגלי. הוא נחשב למייסד תחום הסטטיסטיקה המתמטית, ותרם באופן משמעותי לתחומי הביומטריה, המטאורולוגיה והאאוגניקה ולתאוריות של דרוויניזם חברתי. היה התלמיד והביוגרף של סר פרנסיס גולטון.
בשנת 1911 הקים את המחלקה האוניברסיטאית לסטטיסטיקה הראשונה בעולם בקולג' האוניברסיטאי של לונדון.
קורות חייו
משפחה
קרל פירסון נולד לוויליאם פירסון ופאני סמית', והיו לו שני אחים: ארתור ואמי. אביו ויליאם היה היסטוריון וגרמאניסט (אדם המתמחה בהיסטוריה ובתרבות הגרמאנית).
בשנת 1890 התחתן פירסון עם מאריה שארפ, ונולדו להם שלושה ילדים: אחד מהם, אגון פירסון, היה לימים בעצמו לסטטיסטיקאי בעל שם. מאריה נפטרה בשנת 1928, ובשנת 1929 התחתן פירסון עם מרגרט ויקטוריה צ'ילד, שעבדה איתו במעבדה הביומטרית. פירסון ומשפחתו גרו לאורך השנים בהמפסטד.
לימודים וחיים מקצועיים
קרל התחנך בבית הספר הפרטי University College School שבהמפסטד. לאחר מכן בשנת 1876 החל ללמוד מתמטיקה בקינגס קולג' באוניברסיטת קיימברידג', וסיים את לימודיו בהצטיינות בשנת 1879 כסטודנט למתמטיקה במקום השלישי בציוניו באותה שנה. לאחר מכן הלך ללמוד באוניברסיטת היידלברג שבגרמניה, שם למד פיזיקה מגאורג קווינקה ומטאפיזיקה מקונו פישר. לאחר מכן הלך לאוניברסיטת הומבולדט שבברלין שם שמע הרצאות על דרוויניזם ממהפיזיקאי ופיזיולוג אמיל דה בויס-ריימונד. במהלך שהותו בברלין, למד גם משפט רומאי, ספרות ימי הביניים וספרות של המאה ה-16, וסוציאליזם. במיוחד הוא נהיה מומחה לספרות גרמנית. בשנת 1880 חזר לקיימברדיג'.
לאחר מכן החליט שברצונו ללמוד משפטים, והלך ללמוד באינר טמפל בלונדון עד שנת 1881. לאחר מכן חזר לתחום המתמטיקה, וקיבל תואר דוקטור מקינגס קולג' בשנת 1881 ותואר פרופסור מהקולג' האוניברסיטאי של לונדון בשנת 1883. בשנת 1884 מונה לראש המחלקה למתמטיקה שימושית ולמכניקה בקולג' האוניברסיטאי של לונדון. בשנת 1885 מונה לעורך כתב העת Common Sense of the Exact Sciences, עקב מותו של העורך הקודם ויליאם קינגדון קליפורד. בשנת 1891 מונה לפרופסור לגאומטריה בגרשאם קולג' שבלונדון. בגרשאם פגש את הזואולוג ומייסד הביומטריה, רפאל ולדון, שהיה זקוק לעזרה במחקריו בפתרון בעיות חישוביות. שיתוף הפעולה שנרקם ביניהם בתחומי הביומטריה והאבולוציה התאורטית המשיכה עד למותו של ולדון בשנת 1906. ולדון היה זה שהפגיש בין פירסון לבין פרנסיס גולטון - שפירסון הפך לתלמידו ו"ממשיך דרכו".
לאחר מותו של גולטון בשנת 1911, עמל פירסון רבות להוצאת הביוגרפיה שלו בשלושה כרכים - שיצאו לאור בשנים 1914, 1924 ו-1930, כשפירסון עצמו נושא בעלות הדפסתם.
פירסון ייסד את המחלקה לסטטיסטיקה יישומית, והכניס לתוכה את המחקר בתחום הביומטריה ואת מעבדותיו של גולטון. הוא נשאר לעבוד במחלקה עד פרישתו בשנת 1933, והמשיך לעבוד באופן עצמאי עד מותו בשנת 1936.
כתבי עת שייסד
בשנת 1901 ייסד יחד עם ולדון וגולטון את כתב העת Biometria שמטרתו הייתה לתמוך בפיתוח התאוריה הסטטיסטית, והיה העורך של כתב העת עד יום מותו.
בשנת 1925 ייסד את כתב העת Annals of Eugenics (היום נקרא: Annals of Human Genetics) העוסק בגנטיקה אנושית.
השפעתו על איינשטיין ועל מדענים נוספים
כשהיה בן 23, למד אלברט איינשטיין עם חבריו את ספרו של פירסון, The Grammar of Science, שפורסם בשנת 1892. בספר, תיאר פירסון רעיונות שנתנו השראה למדענים רבים ובין השאר לתורת היחסות של איינשטיין. הוא הביע בספר את רעיון היחסיות - שייתכן שבעיני צופים שונים הנעים במהירויות שונות, המציאות נראית שונה, וכן שייתכן שצופה הנע במהירות האור יראה עולם סטטי, ואף שיער שצופה הנע במהירות הגבוהה במהירות האור יראה את הזמן כנע בכיוון ההפוך.
הספר עסק גם באנטי-חומר ובממד הרביעי של המרחב.
פוליטיקה ואאוגניקה
כאאוגניסט שיישם את רעיון הדרוויניזם החברתי גם עבור יחסים בין עמים, פירסון האמין שמלחמה נגד "גזעים נחותים" היא בסך הכל תוצאה הגיונית של ברירה טבעית. הוא טען שאם התאוריה של אוגוסט וייסמן הטוענת שאין למעשיו של יצור חי וליתרונות שצבר בחייו השפעה על צאצאיו, אזי הממשלה מבזבזת את משאבי האומה כשהיא מנסה להשקיע באנשים עניים השייכים למעמדות נמוכים.
פירסון היה ידוע כאדם בעל מחשבה עצמאית וכסוציאליסט. הוא העביר הרצאות במגוון נושאים שהיו בדיון פוליטי בתקופתו, בין השאר על קרל מרקס ועל מאבקן של נשים במדינות המערב לזכות בחירה (סופרג'יזם)[1].
נאמנותו לאידאולוגיה הסוציאליסטית הובילה אותו לדחות קבלת תארים יוקרתיים שהוצעו לו, בהם תואר ה-OBE (Officer of the Order of the British Empire) בשנת 1920 ותואר אביר בשנת 1935.
תרומתו לתחום הסטטיסטיקה
- מתאם פירסון
- שיטת המומנטים
- התפלגות פירסון
- מרחק כי (Chi Distance)
- ערך-p
- מבחן כי בריבוע של פירסון (סוג מסוים של מבחן כי בריבוע)
- ניתוח גורמים ראשיים
- נהוג לייחס לפירסון את השימוש הראשון בהיסטוגרמה
קישורים חיצוניים
- מאמרים מאת קרל פירסון (באנגלית), באתר JSTOR
הערות שוליים
- ^ Pearson, Karl (1888). "The Woman's Question," in The Ethic of Freethought. London: T. Fisher Unwin, pp. 370–394