תל בית צידה

תל בית צידה

בימת פולחן ליד שער הכניסה לעיר
טריטוריה
תאריך ייסוד	תקופת הברונזה הקדומה
אזור זמן	UTC +2
(למפת הגליל העליון מוגדלת)   תל בית צידה (למפת הגליל העליון רגילה)   תל בית צידה (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום תל בית צידה (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום תל בית צידה

תל בית ציְדה שוכן בבקעת בית צידה בתוך שטח פארק הירדן בצפון-מזרחה של הכנרת. בשטח התל, שהיה ידוע פשוט כ"א-תל", התגלו שרידים של עיר עתיקה המזוהה כ"בית צידה" ההלניסטית.

שרידי העיר

שרידי שער העיר

משרידי העיר נותר כיום תל (הנקרא בערבית: א-תל, תל משפע, תל עמריה ותל תלויה), שאורכו כ-400 מטרים, רוחבו כ-200 מטרים וגובהו כ-25 מטרים מעל פני הכנרת (166 מטרים מתחת לפני הים).

בחפירות בתל נתגלו שרידים של יישוב קדום מתקופת הברונזה הקדומה (יישוב שהתקיים מסוף המאה ה-30 לפני הספירה ועד סוף המאה ה-23 לפני הספירה), ויישוב מתקופת הברזל (אשר ככל הנראה השתייך לממלכת גשור). מתקופה זו נחשף מבנה גדול ונמצאו חרסים רבים. בנוסף, נמצאו בתל שרידים מהתקופה ההלניסטית - עירו של פיליפוס, הכוללים מבנה ציבורי ומבנה פרטי, ששטחו כ-400 מ"ר והוא כולל חצר וסביבה חדרים רבים.

על פי הממצאים מתקופת המקרא, הייתה בית צידא עיר מבוצרת שכללה חלקלקה, חומה ושער גדול ולצידו שני מגדלים. בשער נמצאו ארבעה תאים. ליד השער, מצידו החיצוני, נמצאה במת פולחן הכוללת מצבה עשויה בזלת עם עיטור אל בעל ראש פר. השער נשרף בעת הכיבוש של אשור בשנת 734 לפנה"ס.

עוד נתגלו בעיר כלי דיג, שכללו משקולות עופרת ששימשו להשקיע את רשתות הדיג וכן מחט לתיקון רשתות דיג - המלמדים שעיקר כלכלת העיר התבססה על דייג בכנרת. באתר התגלו שני מטבעות כסף משנת 143 לפנה"ס וכן מטבעות ברונזה סלאוקיים, מטבעות ברונזה מתקופת אלכסנדר ינאי ומטבע אחד מימי פיליפוס בן הורדוס, שליט הבשן.

באזור בית הבק - תל המצוי בשפך הירדן אל הכנרת נתגלו שרידי בניין ציבורי גדול ומספר רצפות פסיפס מהתקופה הביזנטית - אתר שככל הנראה שימש את הצליינים הנוצריים שהגיעו לאזור.

החפירות

החפירה הראשונה באזור בוצעה על ידי המכון לחקר הגולן בשנת 1987. החפירות נמשכו בשנים 1988 ו-1989.

גם בשנת 2009 נערכו חפירות באתר, בראשותו של פרופסור רמי ערב, ועונת חפירות בת שישה שבועות נסתיימה ב-20/4/2009. ערב חופר במקום מדי שנה, עם קבוצת סטודנטים מכ-10 אוניברסיטאות וקולג'ים בנברסקה ארצות הברית.

בעונה הנוכחית התמקדו החופרים בשני שרידים חשובים, בחשיפת רובע המגורים מהתקופה ההלניסטית-רומית. ובשער העיר מתקופת המקרא שהוא השער הגדול והשלם ביותר במזרח התיכון. המתוארך למאה עשירית עד שמינית לפני הספירה, תקופתם של דוד ושלמה ועד תקופת היישוב בגולן, עד מסע תגלת פלאסר השלישי, בתקופת 732 לפסה"נ.

בית צידה ההלניסטית

במאה הראשונה לפני הספירה התפתחה העיר בית צידה והפכה לעיר העיקרית באזור. קודם לכן הייתה העיר כפר דייגים קטן. כמה משליחיו של אותו האיש נולדו בעיר, ובהם פטרוס, אנדראס, ופיליפוס. כן מוזכר בית ציידה כמקום בו אותו האיש חי ופעל. בברית החדשה כתוב שנס הלחם והדגים אירע בבית ציידה וכן שאותו האיש קילל את העיר בגלל שתושביו סירבו לשמוע בקולו.

בשנת 30 לספירה החליט פיליפוס בנו של הורדוס (אשר הפך לשליט האזור בשנת 4 לפנה"ס, עם מותו של הורדוס) להקים באזור עיר גדולה, בנוסף על העיר קיסיריה פניאס שהקים צפונית יותר.

פיליפוס העניק לעיר זכויות של פוליס, ביצר את העיר ושינה את שמה ל- "יוליאס" על שם ליוויה אשת אוגוסטוס אשר נפטרה בשנת 29 לספירה -זמן קצר קודם לכן (ולא, כפי שסבר יוסף בן מתתיהו בסיפרו שמדובר ביוליה בתו של אוגוסטוס).

לאחר בנייתה התגורר פיליפוס בעיר, ואף נפטר בה ונקבר בה.

בשנת 65 (או שנת 66) לספירה נערך במקום קרב בין המורדים היהודים לחיילים הרומיים. החיילים הרומיים שירתו את המלך אגריפס השני בעוד שהמורדים היו בפיקודו של יוסף בן מתתיהו. במהלך הקרב שקע סוסו של בן מתיתיהו בבוץ וכוחותיו הפסידו. בית צידה נהרסה במהלך הקרבות.

במהלך ימי הביניים השתמשו הכפריים שבסביבת העיר בשרידי העיר כמקור לאבני בזלת לבניית בתיהם (שימוש משני).

היישוב בנצרות

בשל הניסים המיוחסים למקום והיותו מקום לידתם של כמה משליחי אותו האיש (פטרוס ואחיו אנדריאס שהיו תלמידיו של ישוע ופיליפוס השליח), היו שרידי העיר לאתר עלייה לרגל של צליינים נוצריים, ודיווחים על תוצאות החפירות זכו לתהודה רבה בתקשורת העולמית. במהלך ביקור האפיפיור יוחנן פאולוס השני בישראל טס האפיפיור במסוק מעל האתר ונפגש עם צוות החופרים.

זיהוי מקראי

בית ציידא מזוהה על ידי החוקרים כעיר "צר" המופיעה במקרא בתחום ממלכת גשור. מעכה, בתו של תלמי מלך גשור נישאה לדוד וילדה לו את בנם אבשלום.

ראו גם

• ממלכת גשור

לקריאה נוספת

• רמי ערב, בית צידה, ספר הכנרת, חלק ב': חופים ואתרים בעריכת יצחקי גל, משרד הביטחון - ההוצאה לאור.
• רמי ערב, "אל תסתכל בקנקן אלא בכל המכלול: עדויות לנסך המים בבית צידה", ארץ ישראל - ספר אמנון בן תור, כרך ל, הוצאת החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, עמ' 369-357

קישורים חיצוניים

• תל בית צידה באתר פארק הירדן
• הסבר על התל באתר 'בייבליג'.
• בית צידה - מסלול טיול מפורט מאתר טיולים בארץ
• אתר בית ציידה- שישי בגולן - עיתון קצרין יישובי הגולן והסביבה באינטרנט
• ורד לוי ברזילי, מצאתי!, באתר הארץ, 19 במאי 2004
• צידה לדרך: מסלול טיול בבית צידה, באתר nrg‏, 8 באפריל 2011
• תל בית צידה באתר "עידן התנ"ך"
• סרטו של יובל הולנדר, The Secrets of Bethsaida

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23181140תל בית צידה