הכותל המזרחי
הכותל המזרחי של הר הבית הוא אחד מקירות התמך שמקיפים את מתחם הר הבית שבהר המוריה, ובעבר שימש כאחד מארבע החומות שהקיפו את הר הבית שבו נבנו בתי המקדש הראשון והשני. הכותל המזרחי מהווה גם חלק מהקטע המזרחי של חומת העיר העתיקה, אותה שילב סולטאן סולימאן בעת בנייתה עם שרידי החומה העתיקה של הר הבית.
בשונה מהכותל הדרומי והמערבי הנוכחיים של הר הבית, שהם מעשי ידיו של הורדוס מלך יהודה כחלק מפרויקט שיפוץ מתחם הר הבית, ומוסכם שהם אינם יושבים על התוואי המקורי של חומת הר הבית הקדומה המתוארת במשנה, מרבית אורכו של הכותל המזרחי בנוי בסגנון בניה הקדום לזה של הורדוס, ומקובל לייחסו לתקופת מלכי בית חשמונאי. רק שלושים ושניים המטרים הדרומיים של הכותל, מ'קו התפר' ודרומה, ו-119.5 המטרים הצפוניים, מיוחסים לבניה הרודיאנית. אורכו הכולל של הכותל המזרחי הוא כ-452 מטרים.
בראשית ימי בית המקדש השני נבנה בחומה המזרחית של הר הבית שער כניסה שנקרא 'שער שושן' על שם שושן הבירה של האימפריה הפרסית שמכוחה נבנה בית המקדש השני. תפקידיו המרכזיים של השער היו הוצאת השעיר לעזאזל ביום הכיפורים למדבר, והוצאת הפרה האדומה אל הר המשחה לשם הכנת 'אפר פרה אדומה'.
מבנה הכותל ותארוכו
בכותל המזרחי משולבים סגנונות בניה משתי תקופות שונות. חלקו המרכזי של הכותל בנוי בסגנון בניה קדום שתִארוכו המדויק לוטה בערפל, יש המוצאים בסגנון בניה זה אלמנטים המזכירים סגנון בניה המיוחס לתקופת בית המקדש הראשון, יש המשייכים קטע-חומה זה לראשית ימי בית המקדש השני, ורבים מתארכים אותו, בעיקר את חלקו הדרומי של קטע זה, שככל הנראה נוסף בתקופה מאוחרת מהחומה המקורית, לימי החשמונאים.
לגבי 32 המטרים הדרומיים של הכותל המזרחי, ו-119.5 המטרים הצפוניים שלו, מקובל לזהות את סגנון הבניה שבו נבנו קטעי החומה הללו לסגנון בניה הרודייאני, וזאת כחלק מפרויקט הרחבת הר הבית ושיפוץ המקדש שבמסגרתו בנה הורדוס את הכותל המערבי, הדרומי והצפוני במיקום המכפיל את שטחו של הר הבית מכפי שהיה. ובכותל המזרחי לא 'נגע' אלא רק הרחיב אותו מצפון ומדרום בהתאם לשאר הכתלים שהורחבו.
שער שושן
ערך מורחב – שער שושן
על פי המתואר במשנה[1], בכותל המזרחי של חומת הר הבית היה שער כניסה אחד בלבד שנקרא 'שער שושן' על שם העיר שושן, בירתה של הממלכה הפרסית שאפשרה ליהודים לשוב לארצם לאחר גלות בבל ולבנות בשנית את בית המקדש שנחרב על ידי הבבלים[2].
על פי חז"ל, מיקום השער מקביל לקדש הקדשים, על מנת שהכהן השורף את הפרה האדומה בהר המשחה יוכל לראות את הפרוכת בעת שהוא מזה את דם הפרה לנוכח המקדש[3].
תפקידו העיקרי של שער שושן לא היה לכניסה שוטפת להר הבית (בשל מיקומו המרוחק מהשטח המיושב של ירושלים) אלא לשם הוצאת השעיר לעזאזל ביום הכיפורים על מנת להשליכו מאחד המצוקים שבמדבר יהודה, והוצאת הפרה האדומה להר המשחה (הר הזיתים) לשם הכנת אפר פרה אדומה עבור 'מי חטאת' המשמשים לטהרת טמאי מת[1]. כדי לאפשר גישה נוחה מהר המוריה להר המשחה, נבנה גשר מיוחד המחבר בין ההרים.
בעל הכפתור ופרח[4] זיהה את השער בשליש הדרומי של הכותל המזרחי של הר הבית. עם זאת, קיימות מספר השערות באשר למיקומו של השער, אולם זיהויו הוודאי נותר עלום עקב חוסר יכולת לחפור בצמידות לכותל, בשל בית הקברות המוסלמי החוסם את הגישה אליו.
שער הרחמים
- ערך מורחב – שער הרחמים
בחלקו הצפוני של הכותל המזרחי קיים שער כפול (הצפוני: 'שער התשובה', הדרומי: 'שער הרחמים') שעל פי מראהו וסגנון עיטוריו מתוארך לסוף התקופה הביזנטית, אז נהגו הנוצרים לעשות דרכו תהלוכות לתוך הר הבית. הידועה שבהן היא התהלוכה בה הושב הצלב, שעל פי המסורת הנוצרית עליו נצלב אותו האיש, אשר נשדד קודם לכן על ידי הפרסים בעת שכבשו את ירושלים.
בימי צלאח א-דין בראשית ימי הביניים נחסם השער למעבר, וזאת כהתנגדות לתהלוכות הנוצריות שעברו בשער. במאה ה-16 שולב מבנה השער הקדום בחומת ירושלים העות'מאנית שנבנתה סביב העיר העתיקה באותה העת על ידי הסולטאן סולימאן הראשון שדאג לסתימת השער גם לאחר שילוב השער הקדום בחומה החדשה.
מעשה זה התקבל בהגות והמסורת היהודית העממית כצעד שנועד לחסום את המלך המשיח מלהיכנס בשערי הר הבית בבוא העת. בנוסף לכך הקמת בית הקברות המוסלמי לפני השער הוסברה כצעד נוסף שנועד למנוע את כניסתו של המשיח להר הבית בשל טומאת המת הנאחזת במי שעובר מעל קבר. אולם לאגדה זו אין מקורות מוסמכים בספרות היהודית.
בצד שער הרחמים נמצאו גם שרידי שער כניסה קדום יותר מתקופת בית המקדש השני.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אלחנן אייבשיץ, חומת הר הבית בבניין הורדוס
- אשר גרוסברג, איתור תחומי הר הבית ומקום המקדש, באתר צומת
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 משנה, מסכת מדות, פרק א', משנה ג'
- ^ ספר עזרא, פרק א', תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף צ"ח עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ט"ז עמוד א'
- ^ ספר כפתור ופרח פרק ו.
של טקסט זה לפני הופעתו בערך זה