הגבלת כניסה להר הבית
-Aerial-Temple_Mount-(south_exposure).jpg)
הר הבית שבירושלים הוא מקום קדוש ליהודים ולמוסלמים. על הכניסה להר הבית מוטלות הגבלות מסיבות מדיניות, וכן בנימוק של שמירה על ביטחון הציבור. בנוסף, ההלכה מטילה תנאים והגבלות על כניסה להר.
איסורים הלכתיים
ערך מורחב – כניסה להר הבית (הלכה)
בתור האתר המקודש ביותר בעולם על פי היהדות, הלכות רבות עוסקות בעצם הכניסה אליו. מצד אחד, חל איסור כניסה, ברמות שונות, על טמאים בדרגות שונות, גויים, ישראלים וכהנים. לדעת הרמב"ם גם בעת חורבן המקדש נותרה קדושה במקום, והוויכוח ההלכתי והאידאולוגי נסוב עד היום - מצד אחד עומדים אלו האוסרים על כניסת כל אדם לתחומי ההר, שמא יכנס למקום המקדש, ומאידך אלו שאינם רואים פסול בכניסת יהודים, תוך הקפדה על כללי הטהרה ומעבר רק באזורים מסוימים בהר, ויש הרואים בדבר אף מצווה.
למעשה, לדעת רוב פוסקי ההלכה אין להיכנס להר הבית, מאחר שיש צורך בהכנות מיוחדות לצורך היטהרות מטומאות היוצאות מגוף האדם, ואוסרות את הכניסה למקומות מסוימים להר. ואף מי שיטהר מטומאות אלו, אינו יודע בוודאות את מיקומו המדויק של הר הבית ההיסטורי ואת מקום העזרה, וישנו חשש שיכנס לאזור האסור על פי ההלכה בכניסה לטמאי מת. כיום רובו ככולו של הציבור טמא בטומאת זו, לאחר שבאו בקרבה לעצמות אדם, או שהו בבניין בו נמצא מת. הטהרה מטומאת מת מצריכה אפר פרה אדומה שאינו מצוי בימינו, ויהודי הנכנס בטומאה בזדון לאזור האסור, עובר על איסור הלכתי חמור שחיובו כרת. לכן רוב היהודים שומרי המסורת נמנעים מלבקר בהר הבית.
מאידך, דעת פוסקים אחרים (רובם נמנים עם הציבור הדתי-לאומי ומיעוטם חרדים) שגם בזמן הזה ניתן להיכנס להר הבית אחרי טבילה במקווה כדין, תוך זהירות מכניסה אל מקום העזרה המשוער. העלייה להר-הבית הנהוגה על ידי מיעוט הציבור מתבססת על פוסקים אלה.
הגבלות על ידי השלטון
הגבלות בתקופת האימפריה העותמאנית
עד אמצע המאה ה-19 נמנעה הכניסה למתחם הר הבית ממבקרים לא-מוסלמים. בשנת 1839, בעקבות רפורמות טנזימאט בממסד ובחקיקה העותמאנית, ניתנה הרשות ללא-מוסלמים להיכנס למתחם הר הבית, אולם לשם כך היה נדרש להשיג אישור מיוחד מפחה העיר[1].
מתחם החרם א-שריף נשמר במאה ה-19 על ידי שוטרים אפריקאים קשוחים מדארפור, שכונו "תכּארני" (ביחיד: "תכּרוּרי"). היו מקרים רבים בהם זרים לא-מוסלמים שהתקרבו לשערי הר הבית ספגו עלבונות ופגיעות, ולעיתים גם נרגמו באבנים והוכו באלות השוטרים האפריקאים[2].
ב־7 באפריל 1855 ביקרו בהר הבית הנסיך לאופולד, דוכס ברבאנט ורעייתו מריה הנרייטה. הדוכס הביא עמו פירמן מיוחד מהסולטן, שהקנה להם את הזכות המיוחדת לבקר במתחם המקודש עם פמלייתם, ביקור פומבי רשמי ללא תקדים של לא־מוסלמים. הביקור המלכותי, שנערך בהדרכת הפחה תחת משמר צבאי. לאחר פירמן זה של הסולטן, נתנו פירמנים נוספים שהעניקו לנוצרים את הזכות לבקר במתחם, עד שהכניסה אליו נעשתה שכיחה ולא הצריכה פירמנים מיוחדים. ב-26 ביולי 1855, ביקרו בהר הבית משה ויהודית מונטיפיורי. הביקור עבר ללא גילויי עוינות מצד המוסלמים, אולם עורר גינויים מצד גורמים יהודים בירושלים. באחד מביקורי הנוצרים הראשונים, עלו להר הבית ב-1856 תיירים בריטיים באישור הפחה, וכמה מהם אף התאספו לתפילה בדממה סביב אבן השתייה, ללא שום הפרעה מצד המוסלמים[3].
הגבלות תחת שלטון ירדן
במהלך מלחמת העצמאות ב־1948 השתלט הלגיון הירדני על מתחם הר הבית. ממועד זה ועד לכיבוש ההר בידי ישראל במלחמת ששת הימים לא התאפשרה כניסת יהודים ישראלים להר הבית (כמו ליתר השטחים שבשליטת ירדן).
הגבלות מטעם ממשלת ישראל
הר הבית נחשב לאחד המתחמים הרגישים ביותר בארץ וממשלת ישראל מתייחסת אליו כאל "חבית חומר נפץ" מבחינה פוליטית. הממשלה מורה לעיתים קרובות על "הגבלת הכניסה להר הבית" ליהודים או למוסלמים ובמצבים קיצוניים נאסרת לחלוטין הכניסה להר הבית.
לאחר איחוד ירושלים תחת שלטון ישראלי בעקבות מלחמת ששת הימים בשנת 1967, הורשו מבקרים בני כל הדתות להיכנס להר. אולם, הכניסה למבקרים לא-מוסלמים מותרת רק דרך שער המוגרבים, ואוסרים עליהם תפילה ופולחן במקום. לאחר כיבוש ההר, הודיעה הרבנות הראשית לישראל כי העלייה למתחם הר הבית אסורה על רקע איסור הלכתי על כניסה לשטח בית המקדש לטמאי מת (מעמדם ההלכתי של כלל האנשים בימינו), ואי-בהירות לגבי מיקומו המדויק של בית המקדש בתוך מתחם הר הבית.
עם פרוץ המהומות בהר-הבית בשלהי שנת 2000, שנודעו לימים בכינוי "האינתיפאדה השנייה", נאסרה הכניסה למתחם למבקרים לא-מוסלמים. ההר נפתח שוב למבקרים רק בשנת 2003, בהוראת השר לביטחון פנים, צחי הנגבי. נקודת הזמן הרגישה ביותר בהר היא בצהרי יום שישי, בסיומן של תפילות יום השישי במסגדים בהר. בתקופות רגישות מגבילה משטרת ישראל כניסת מתפללים מוסלמים להר הבית, על-מנת להקטין את החשש להתפרצות הפגנות אלימות במתחם.
יהודים רשאים להיכנס לביקור בלבד, וזאת רק בזמנים מסוימים. בזמני מתיחות פוליטית ובימי שישי, נאסרת לעיתים קרובות כניסת מוסלמים גברים מתחת לגיל 40, ולפעמים מתחת לגיל 45[4] או 50[5].
למחרת ניסיון ההתנקשות הכושל בפעיל הר הבית יהודה גליק, הורה השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ', על מניעת הכניסה להר הבית – הן ליהודים והן למוסלמים[6], הסגירה המוחלטת נמשכה יממה, וביום שישי שלמחרת ההר נפתח מחדש לתפילת מוסלמים, לגברים מעל גיל 50 ונשים בלבד. יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, טען כי זוהי "הכרזת מלחמה" מצד ישראל[7].
הכניסה למתחם מותרת בלבוש צנוע בלבד, הכולל כיסוי כתפיים וברכיים.
הגבלות על לא-מוסלמים
- הכניסה למתחם מותרת בימים א' עד ה', בתקופת שעון חורף בשעות 7:00–10:30 בבוקר ו־12:30–13:30 בצהריים. בתקופת שעון קיץ בשעות 7:30–11:00 בבוקר, ו־13:30 ל-14:30 בצהריים. הר הבית סגור למבקרים לא מוסלמים בימי שישי, שבת וימי החג המוסלמים[8]. בחודש רמדאן מאפשרים כניסה רק בשעות הבוקר.
- הכניסה למסגדים ולמבנים בהר אסורה (החל משנת 2003).
- ניתן להיכנס דרך שער המוגרבים בלבד, המצוי ברחבת הכותל המערבי. עם זאת, ניתן לצאת מכל השערים, כולל שערי שוק העיר העתיקה ברובע המוסלמי.
- המבקרים חייבים לעבור בדיקה ביטחונית.
- אסור למי שאינו מוסלמי להתפלל או להשתחוות בכל שטח המתחם.
מגבלות נוספות ליהודים בלבד
- הכניסה בקבוצה המלווה בשוטרים, וההליכה במסלול ובקצב המוגדר על ידם בלבד. בעבר גם לוו הקבוצות על ידי אנשי וקף[9].
- אין להכניס למתחם תשמישי קדושה יהודיים כגון: תנ"ך, סידור, טלית, תפילין, ארבעת המינים, שופר וכן כל חומר כתוב/מודפס של תפילות ודברי קדושה.
- אסור להכניס דגל ישראל[10].
- אסור להכניס כלים מוזיקליים ואסור לשיר בשטח ההר.
תפילת יהודים בהר הבית
 |
ראו גם – הסטטוס קוו בהר הבית |
באופן רשמי, המשטרה אוסרת על יהודים להתפלל בהר, או להכניס אליו תשמישי מצווה כגון טליתות וארבעת המינים. בג"ץ פסק שאיסור התפילה בהר חוקי רק ככל שהוא נדרש לשמירה על הביטחון.
מספר תנועות פועלות למען עליה ואפשרות תפילה חופשית ליהודים בהר הבית, בהן נאמני הר הבית, "התנועה לכינון המקדש"', "אל הר ה'", מכון המקדש ותנועת "חוזרים להר".
ב-2021 קבע בית המשפט השלום כי תפילה בלחש אין בה כדי עבירה על הוראות המשטרה במקום, וקיצר את הרחקתו של מתפלל שהתפלל בלחש בהר הבית.[11] לאחר זמן קצר בוטלה החלטה זו על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים, שקיבל את ערעור המשטרה על ההחלטה[12].
בתחילת שנת 2021 חל שינוי בסטטוס קוו, ומבקרים יהודים החלו לקיים בהר הבית שיעורי תורה ותפילות לא רשמיות, באופן שקט וללא סממנים יהודיים בולטים. תפילות ממושכות נערכות בחסות המשטרה ובידיעת הווקף המוסלמי[13][14].
השינוי בסטטוס קוו היה יזום ומכוון, והובל על ידי גלעד ארדן, שמונה לשר ביטחון הפנים ב-2015, בשיתוף מפכ"ל המשטרה, רוני אלשיך[15][16]. ארדן יזם את הוצאת ארגוני המוראביטון והמורביטאת אל מחוץ לחוק והרחקתם מהר הבית. לאחר מכן הנחה את מפקדי המשטרה לעודד ולאפשר עליית יהודים להר הבית במידה מקסימלית, ולהרחיק מהם את אנשי הווקף[17].
קישורים חיצוניים
- עוזי ברוך, מדוע נבלמה כניסתם של יהודים להר הבית?, באתר ערוץ 7, 11 באוגוסט 2013
- דותן גורן, נוכחות יהודית בהר הבית 1948-1840, באתר youtube
- מרכז המחקר והמידע של הכנסת, עליית יהודים להר הבית, 2014
- יצחק רייטר, סטטוס-קוו בתהליכי שינוי: מאבקי שליטה בהר הבית, מכון ירושלים למחקרי מדיניות, 2016
הערות שוליים
- ^ יהושע בן-אריה, גידולה של ירושלים במאה ה-19 - השפעות דתיות וחברתיות, בתוך: יואל רפל (עורך), תולדות ארץ ישראל, כרך ב', שער עשירי - "התקופה העות'מאנית", עמ' 544.
- ^ ג'יימס פין, עתות סופה, עמ' 124–125, 441.
- ^ ג'יימס פין, עתות סופה, פרק 25, עמ' 431, 454-441; פרק 28, עמ' 497–498, 500; פרק 32, עמ' 555-554.
- ^ גיל המתפללים המוסלמים בהר הבית יוגבל מחר, באתר ערוץ 7, 9 ביוני 2005
- ^
ניר חסון, ג'קי חורי, הפתח קורא ל"יום זעם" בירושלים; הר הבית ייפתח לתפילה לגברים מעל גיל 50, באתר הארץ, 31 באוקטובר 2014
- ^ נועם דביר ומורן אזולאי, הר הבית נסגר עד להודעה חדשה, באתר ynet, 30 באוקטובר 2014
- ^ אבו מאזן: סגירת הר הבית - הכרזת מלחמה
- ^ ארנון סגל, תנועות הר הבית נאבקות להותיר את ההר פתוח ליהודים ביום שחרורו, באתר מקור ראשון, 5 במאי 2019
- ^ יהונתן קליין הוואקף יפסיק ללוות יהודים בהר הבית, באתר כיפה
- ^ הר הבית: מעצרים על החזקת דגל ישראל, באתר ערוץ 7
- ^ פסיקה ראשונה מאשרת את התפילה היהודית השקטה בהר הבית, באתר ערוץ 7, 6 באוקטובר 2021
- ^ יאיר אלטמן, ערעור המשטרה התקבל: המחוזי אסר על תפילה יהודית בהר הבית, באתר ישראל היום, 8 באוקטובר 2021.
- ^ Israel quietly letting Jews pray on Temple Mount, in break with status quo, באתר The Times of Israel, 17 ביולי 2021 (באנגלית).
- ^ יאיר שרקי, מתחת לרדאר - היהודים שלומדים תורה ומקיימים מניין בהר הבית, באתר מאקו, 18 ביולי 2021.
- ^ יוני רוטנברג, בשקט ובהסכמה: המהפכה שהוביל גלעד ארדן בהר הבית, באתר ערוץ 7, 7 במאי 2021.
- ^ אילה בן גביר, התקדמנו בהר הבית ויש עוד לאן להתקדם, באתר "סרוגים", 29 ביולי 2021.
- ^ נדב שרגאי, "עם מגנומטרים היו היום פחות ניסיונות פיגוע בהר הבית", באתר ישראל היום, 31 באוקטובר 2019
33737251הגבלת כניסה להר הבית