שעלבים (עיר מקראית)
שעלבים (המוזכרת גם כ"שַׁעֲלַבִּין") היא עיר מקראית.
אזכורים במקרא
העיר נזכרת בספר יְהוֹשֻׁעַ ברשימת ערי שבט דָן בין עִיר-שָׁמֶשׁ (בֵּית-שֶׁמֶשׁ) לאַיָּלוֹן: ”לְמַטֵּה בְנֵי דָן לְמִשְׁפְּחֹתָם יָצָא הַגּוֹרָל הַשְּׁבִיעִי. וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל וְעִיר שָׁמֶשׁ. וְשַׁעֲלַבִּין וְאַיָּלוֹן וְיִתְלָה...” (ספר יהושע, פרק י"ט, פסוקים מ'-מ"ב).
בתקופת השׁוֹפְטִים הָאֱמֹרִים המשיכו לשבת "בְּהַר חֶרֶס בְּאַיָּלוֹן וּבְשַׁעַלְבִים" ובני דָן נאלצו בשל כך לנדוד אחר כך צפונה[1]: ”וַיִּלְחֲצוּ הָאֱמֹרִי אֶת בְּנֵי דָן הָהָרָה כִּי לֹא נְתָנוֹ לָרֶדֶת לָעֵמֶק. וַיּוֹאֶל הָאֱמֹרִי לָשֶׁבֶת בְּהַר חֶרֶס בְּאַיָּלוֹן וּבְשַׁעַלְבִים וַתִּכְבַּד יַד בֵּית יוֹסֵף וַיִּהְיוּ לָמַס...” (ספר שופטים, פרק א', פסוקים ל"ד-ל"ה).
בני ישראל בכל זאת התיישבו בסופו של דבר בשַׁעַלְבִים, וכך נזכר "אֶלְיַחְבָּא הַשַּׁעַלְבֹנִי" בין גיבורי דָוִד[2], ושַׁעַלְבִים נכללה בנציבות השנייה של הממלכה המאוחדת בימי שְׁלֹמֹה (יחד עם בֵּית-שֶׁמֶשׁ ואַיָּלוֹן):
”וְלִשְׁלֹמֹה שְׁנֵים עָשָׂר נִצָּבִים עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְכִלְכְּלוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וְאֶת בֵּיתוֹ חֹדֶשׁ בַּשָּׁנָה יִהְיֶה עַל הָאֶחָד לְכַלְכֵּל. וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם בֶּן חוּר בְּהַר אֶפְרָיִם. בֶּן דֶּקֶר בְּמָקַץ וּבְשַׁעַלְבִים וּבֵית שָׁמֶשׁ וְאֵילוֹן בֵּית חָנָן.” (ספר מלכים א', פרק ד', פסוקים ז'-ט').
זיהוי האתר
שַׁעַלְבִים נזכרת כאמור מספר פעמים במקרא ביחד עם אַיָּלוֹן, ולכן מקובל הזיהוי שלה עם התל עליו שכן בעבר הכפר הערבי סַלְבִּית (כיום קיבוץ שַׁעַלְבִים)[3][4], אשר שימר המשוער את שם העיר המקראית, ואשר שוכן כ-4.5 ק"מ מצפון-מערב לתל איילון. היישוב נזכר בצורה "סעלב", כמקום מוצאה של אישה ושמה מרים ברת יעקוב, בשטר יהודי הכתוב ארמית ממדבר יהודה, המתוארך לשנת 140 לספירה[5]. אוסביוס מזכיר את העיר "סעלבה" שהתקיימה בימיו באוֹנוֹמַסְטִיקוֹן (ספר גאוגרפי של ארץ ישראל מהתקופה הביזנטית) מבלי לציין את מקומה[6], והירונימוס מזכיר את העיר "Selebi" שבנחלת דן.
בגבעה של סַלְבִּית נמצאו ממצאים מתקופת הברונזה הקדומה, ולאורך כל תקופות המקרא, כולל התקופה הכנענית, הישראלית (ברזל), תקופת שיבת ציון (הפרסית), ההלניסטית, וגם מתקופות מאוחרות יותר. הממצאים כוללים חרסים רבים וכלי צור, מטבעות, בורות פעמון, מערות מסתור וקבורה, גתות חצובות ושרידי מבנה ופסיפס של בית כנסת שומרוני מהמאות ה-4–5 לספירה (ראו תמונה)[7][8].
ראו גם
הערות שוליים
- ^ ספר שופטים, פרק י"ח
- ^ ספר דברי הימים א', פרק י"א, פסוק ל"ג
- ^ עולם התנ"ך, ספר יהושע, מאת גרשון גליל ויאיר זקוביץ. "דברי הימים" הוצאה לאור בע"מ, 1999, עמ' 188
- ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, הערך על שַׁעַלְבִים\שַׁעֲלַבִּין, כרך ח', עמ' 230
- ^ ראו: א' אשל, ח' אשל וע' ירדני, שטר משנת ארבע לחורבן בית ישראל, קתדרה 132, תמוז תשס"ט, עמ' 5-24.
- ^ הערך על שַׁעֲלַבִּין\Salabein\Salabeim באוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס בתרגום לאנגלית, עמ 84
- ^ תל שעלבים מתוך אתר הסקר הארכאולוגי של ישראל
- ^ שעלבים. גיורא פרנוס. חדשות ארכיאולוגיות חפירות וסקרים בישראל, גיליון 119 לשנת 2007. באתר רשות העתיקות
31222194שעלבים (עיר מקראית)