ג'וערה
 | |
| מוזיאון "ההגנה" בג'וערה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| כתובת | ג'וערה |
| בעלים | משרד הביטחון |
| מייסדים | מדינת ישראל |
| דף הבית של מוזיאון "ההגנה" בג'וערה | |
.jpg)
ג'וערה הוא בסיס גדנ"ע ומוזיאון הנמצאים על גבעה ברמות מנשה, במיקום היסטורי ששימש בעבר כבסיס ההדרכה המרכזי למפקדים של ארגון "ההגנה". שמה העברי של הגבעה הוא "גבעת נֹח".(על שם חבר קבוץ עין השופט,שניספה בתאונת-מטוס.[1].
היסטוריה
בשלהי התקופה העות'מאנית היו שייכות אדמות האזור למשפחת צאלח העשירה מחיפה. בני המשפחה ישבו אמנם בחיפה, אך חלשו על כל שטחי הסביבה. הפלאחים שהתגוררו באזור היו אריסיה של משפחת צאלח ועיבדו עבורה את אדמותיה בתמורה למגורים בשטח. במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-19 נבנה בראש הגבעה מבנה אבן בעל שתי קומות ("הווילה"), ככל הנראה על ידי אחד מבני המשפחה. נראה כי המשפחה השתמשה בו לפרקים, ובשאר הזמן התגוררו בו הפלאחים תושבי הכפר ג'וערה, עשרים משפחות במספר. בשנת 1936 הגיעה למקום קק"ל במטרה לרכוש את אדמות האזור. הימים הם ימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (המרד הערבי הגדול), אשר הביאו לשינויים רבים בתפיסה ובדרכי הפעולה של היישוב היהודי ושל ארגון ההגנה, ולמעבר מהגנה פסיבית על יישובים ליוזמות התקפיות. אחת הדרכים לתת מענה למרד הייתה רכישת קרקעות, יישובן וייעורן. הקק"ל הגיעה להסכם בדבר רכישת אדמות ג'וערה והסביבה הן ממשפחת צאלח והן מהאריסים במקום, שהסכימו להתפנות מרצון לכפר כופריין שמדרום לג'וערה. הפלאחים קיבלו לירה על כל דונם מעובד.
ביולי 1937 הגיעו ראשוני המתיישבים היהודים לאזור. היו אלו חברי גרעין של תנועת הנוער השומר הצעיר שהגיעו במטרה להקים קיבוץ במסגרת חומה ומגדל. באותה תקופה עתיד היה להתפרסם דוח ועדת פיל, ובישוב התעורר הצורך לקבוע עובדות בשטח כדי למנוע את סיפוחה של רמות מנשה לשטח שהוצע לערבים. שרשיו של הגרעין התהוו הן בפולין והן בארצות הברית ועם הגיע חברי הגרעין לארץ הם שהו כחמש שנים בחדרה. ב-4 ביולי הגיעו לקיבוץ משמר העמק ולמחרת בבוקר עלו על הגבעה והקימו עליה את קיבוץ עין השופט (על שמו של השופט לואי דמביץ ברנדייס), שכונה "הקיבוץ האמריקאי הראשון". מטרתם המקורית הייתה להקים את הקיבוץ על הגבעה הסמוכה, היכן שהוא היום, כקילומטר דרומית-מערבית לג'וערה, וג'וערה הייתה אמורה להיות "מוצב קדמי" זמני שתשמש אותם עד אז. הם ניצלו את הווילה הנטושה שהייתה כבר במקום, והקימו סביב למבנה צריפים למגורים וכן עמדת שמירה על גג "הווילה" ועליה זרקור. הגרעין שהה במקום למעלה משנה, כאשר בחלק מהזמן עבדו חברי הקיבוץ בשדות לצד חקלאי האזור הערבים. חברי הגרעין סבלו מהתקפות בלתי פוסקות מצד פורעים ערבים. לאחר מעט יותר משנה כבר הוקמו המגדל של קיבוץ עין השופט ובית הילדים, וחברי הגרעין עזבו את ג'וערה ועברו למקום הקבע שהקימו.
במקביל לעזיבת אנשי עין השופט את גבעת ג'וערה, הוחלט בארגון ההגנה להפוך את ג'וערה לבסיס אימונים והדרכה, עקב הימצאותו במיקום אסטרטגי החולש על הסביבה ומעצם היותו מרוחק ומבודד, מה שהבטיח נוכחות דלה יחסית של הבריטים. מי שדחף למעבר הזה היה אחד ממפקדיה הבולטים של ההגנה, ומי שפיקד באותה עת על קורסי המ"מים בארגון, יוסף אבידר. וכך, משנת 1938 ועד שנת 1948 שימשה ג'וערה כבסיס המרכזי וכבית הספר הקבוע להכשרת מפקדים ומדריכים. במקום התקיימו קורסים רבים ומגוונים, בהם קורס מ"כים, קורס מפקדי אזורים, קורס קשר, קורס בהפעלת נשק כבד וקורס מ"מים. במקום הוכשרו מאות לוחמי ההגנה והפלמ"ח שהיו לימים מבכירי המפקדים בצה"ל והיוו את שלד הפיקוד בראשית דרכו ובמלחמת העצמאות. מקורסי המ"מים שנערכו בג'וערה יצאו ארבעה רמטכ"לים - משה דיין, יצחק רבין, חיים בר-לב וצבי צור - וכן עשרות אלופים ומאות קצינים בכירים, בהם רחבעם זאבי, עוזי נרקיס, צבי זמיר, יגאל אלון, ומאיר עמית. רמטכ"ל נוסף, חיים לסקוב, עבר בג'וערה קורס מדריכי חינוך גופני מורחב (חג"ם).
באפריל 1948 שימש המקום כבסיס יציאה לכוחות ההגנה בדרכן להתקפות הנגד בעת הקרבות על משמר העמק.
בשנים 1950–1967 שימשה ג'וערה כבסיס לבית הספר למ"כים של חטיבת גולני[2].
בשנת 1970 הוקם בסיס הגדנ"ע הקיים עד היום[3]. הבסיס מארח בתי ספר תיכוניים המגיעים ל"שבוע התנסות" הכולל אימוני שדאות, נשק, משמעת ומורשת קרב לקראת הגיוס לצה"ל. לצד קבוצות אלו, מגיעות לג'וערה גם קבוצות של נוער יהודי מרחבי העולם, שעוברות אף הן "שבוע התנסות", אף שרוב רובם של החניכים לא יתגייסו לצה"ל. קבוצות אלו נשלחות בדרך כלל מטעם מיזמים של הסוכנות היהודית.
מוזיאון
בשטחו של המבנה ההיסטורי קיים מוזיאון של משרד הביטחון המתאר את הפעילות הענפה של ג'וערה בימי "ההגנה". המוזיאון כולל מסדר של דמויות המדמות פתיחת קורס מפקדים, סרט על תקופת המנדט הבריטי, המחשה של יום אופייני בקורס המפקדים בג'וערה, ותיאורו של קרב משמר העמק.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ג'וערה |
הערות שוליים
- ^ אפרים ומנחם תלמי,"כל הארץ-לכסיקון גיאוגרפי של ישראל",הוצאת "עמיחי" בע"מ,ספטמבר 1966,עמוד 118
- ^ מאיר שלו, "בחזרה לסיירת גולני", במחנה, 1988.
- ^ י. וקסמן, הגדנ"ע מחדש מסורת ג'וערה, מעריב, 10 ביולי 1970
-
המוזיאון מבחוץ -
דמויות אנשי ההגנה ופלמ"חניקים במוזיאון -
דמויות ותמונות אנשי ההגנה ופלמ"חניקים קומה שנייה במוזיאון
