יש דין
יש דין - ארגון מתנדבים לזכויות אדם הוא עמותה שמאלנית רדיקלית הפועלת בישראל וביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים. הארגון הוקם ב-2005 על ידי קבוצת נשים שפעלו קודם במסגרת ארגון "מחסום ווטש"[1]. מטרת הארגון, כעולה מפרסומיו, היא לפעול "להשגת שיפור מבני ארוך־טווח במצב זכויות האדם (הפלסטיני) בשטחים הכבושים". שמו של הארגון "משקף את התפיסה שלפיה כיבוד של המשפט המקומי והמשפט הבינלאומי הוא מרכיב מרכזי בשמירה על זכויות אדם"[2].
"יש דין" אוסף ומפיץ מידע אודות פגיעות הקיימות לדעתו בזכויות האדם של הפלסטינים ביהודה ושומרון, כאשר הפגיעות נעשות לכאורה בידי ישראלים. במקרים אלה הוא מפעיל לחץ ציבורי ומשפטי על הרשויות ומנסה להעלות את המודעות הציבורית לנושאים אלו.
פעילות הארגון
הארגון מפעיל שלושה פרויקטים מרכזיים. פרויקט אחד עוסק באזרחים ישראלים החשודים בפגיעה בפלסטינים. במסגרת זו גובים מתנדבי הארגון עדויות מפלסטינים שטוענים שנפגעו בגופם או ברכושם בידי אזרחים ישראלים ומלווים אותם במידת הצורך למשטרה להגשת תלונה. היועץ המשפטי של הארגון, עו"ד מיכאל ספרד, ועורכי דין ממשרדו עוקבים אחר התקדמות החקירות, בוחנים את תיקי החקירה במקרים שבהם לא הוגש בסופו של דבר כתב אישום ומגישים לעיתים עררים. לפי נתוני הארגון, עד ספטמבר 2015 הוא ליווה למעלה מ-1,000 תיקי חקירה. הארגון מפרסם דוחות ודפי מידע תקופתיים העוסקים באכיפת החוק ביחס לאזרחים ישראלים המבצעים עבירות כלפי פלסטינים, שאותן מגדיר הארגון כ"עבירות אידאולוגיות". לדברי הארגון, כ-85% מתיקי החקירה במקרים אלה נסגרים בשל כשלים משטרתיים, וכ-8% מהתיקים מסתיימים בהגשת כתב אישום[3].
פרויקט שני עוסק באנשי כוחות הביטחון הישראליים ביהודה ושומרון שביצעו לטענת הארגון עבירות נגד פלסטינים ורכושם. הארגון מייצג פלסטינים שהגישו תלונות בנושא זה ועוקב אחר חקירות מצ"ח ומח"ש. בין השאר, הארגון עתר לבג"ץ בדרישה לחשוף את הפרוטוקולים של הדיונים בבתי המשפט הצבאיים שבהם נכחו מתנדביו כמשקיפים. בעקבות העתירה הודיעה פרקליטות המדינה כי יינתן לארגון "היתר עיון כללי" בתיקי בתי המשפט הצבאיים[4].
ב-2015 פרסם הארגון דו"ח בשם "עומדים מנגד", העוסק בתפקודם של חיילי צה"ל בעת ביצוען של עבירות מצד אזרחים ישראלים כנגד פלסטינים בשטחי יהודה ושומרון. לטענת הארגון, צה"ל לא ניסח הוראות ונהלים ברורים כיצד על חיילים לפעול בסיטואציות כאלה[5].
תחום מרכזי נוסף שבו עוסק הארגון הוא מאבק כנגד בנייה בלתי חוקית על אדמות פרטיות של פלסטינים והרחבה של התנחלויות על קרקעות ציבוריות. הארגון שואף "לכפות שינויים מערכתיים על הרשויות הישראליות המופקדות על התכנון ועל אכיפת החוק"[דרוש מקור]. הארגון הגיש שורה של עתירות לבג"ץ שהובילו בין היתר לפינוי שכונת האולפנה בבית אל ולהחלטה על פינוי מאחז עמונה.
בשנת 2007 הביא הארגון לביטולו של צו שהוציא אלוף פיקוד המרכז, יאיר נווה, ואסר הסעת פלסטינים על ידי ישראלים ללא אישור מיוחד לכך[6].
באפריל 2018 הגיש "יש דין", עם ארגוני שמאל נוספים, עתירה לבג"ץ בדרישה להוציא צו שיאסור ירי על מפגינים בעימותים בגבול ישראל-רצועת עזה. העתירה נדחתה פה אחד[7].
הארגון, כמדיניות, מסייע לפלסטינים הנפגעים לכאורה בידי ישראלים. הוא סירב לסייע לפלסטינים שעונו בידי הרשות הפלסטינית, בנימוק שהם "מייצגים נפגעי הפרות כאשר הפוגעים בהם אלו רשויות ישראליות או אזרחים ישראלים"[8].
צוות
מנכ"ל הארגון הוא ליאור עמיחי[9]. פעילות הארגון מתבססת על עבודת צוות מקצועי של משפטנים, תחקירנים ואנשי מחקר, לצד עבודת מתנדבים העוסקים באיסוף המידע ובבדיקתו. במועצה הציבורית הפועלת לצד הארגון חברים: פרופ' רחל אליאור, עו"ד עביר בכר, חנה בר"ג, חברת הכנסת לשעבר פרופ' נעמי חזן; רואה החשבון והעיתונאי דן בבלי; רות חשין, מנהלת הקרן לירושלים לשעבר; המחזאי יהושע סובול; פרופ' עוזי סמילנסקי, אל"ם (מיל.) פול קידר, לשעבר הקונסול הכללי בניו-יורק; עו"ד יהודית קרפ, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה; התעשיין יאיר רוטלוי, ההיסטוריון זאב שטרנהל, העיתונאי עקיבא אלדר והפסל חתן פרס ישראל דני קרוון. בעבר כיהנו במועצה גם פרופ' ארנה בן-נפתלי (מייסדת הקתדרה לזכויות אדם ע"ש אמיל זולא) והיועץ המשפטי לממשלה לשעבר מיכאל בן יאיר
חמישה מחברי המועצה הציבורית של הארגון פרשו ממנו ב-2013: אלוף (מיל.) שלמה גזית, עורכת דין טליה ששון, תא"ל שאול גבעולי, תא"ל אילן פז והמוזיקולוגית מיכל זמורה-כהן. הם נימקו זאת בשתי סיבות: א. שיתוף הפעולה שלו עם גורמים זרים, "שונאי ישראל" כלשון חלק מהפורשים. ב. סירובו של הרוב בארגון להגדיר את "יש דין" כארגון ציוני[10].
אחד מבכירי הארגון בשנים 2008 עד 2016 היה תחקירן השטח שלו, מוהנד ענאתי. קודם לכן היה ענאתי שותף בחוליית טרור, הורשע בהריגת משתף פעולה ועברות ביטחון נוספות וישב בכלא הישראלי 9 שנים[11][12].
מימון
מחזור הפעילות של העמותה עמד בשנת 2007 על 1,895,078 ש"ח, בשנת 2008 על 3,125,875 ש"ח ובשנת 2009 על 4,361,947 ש"ח.
תרומות לעמותה התקבלו מהאיחוד האירופי, ממשלות נורווגיה, הולנד, אירלנד, גרמניה, בריטניה וקרנות שונות כגון NDC, אוקספם, קרן המכון לחברה פתוחה של ג'ורג' סורוס, קרן נעמי ונחמיה כהן והקרן החדשה לישראל[13][1].
ביקורת
NGO מוניטור והמכון לאסטרטגיה ציונית טענו שהארגון פועל לקידום הנרטיב הפלסטיני בסכסוך עם ישראל, ושעבודתו והטרמינולוגיה שבהן הוא נוקט משמשים כלי בידי ארגונים היוצאים נגד מדינת ישראל בעולם[1]. בדצמבר 2010 פרסם העיתון "ישראל היום" מסמכים של הארגון המפרטים את מטרותיו לשנים 2011–2012, בהן "הכנסת נושא פשעי המלחמה" לשיח המשפטי, הציבורי והתקשורתי[14].
דובר צה"ל הגיב על דו"ח שפרסמה "יש דין" וטען כי הוא לקוי בפגמים שונים שנובעים בין השאר מבחינה חלקית של הנתונים, משיטות מחקר בעייתיות, מחוסר היכרות מספיקה עם מערכת המשפטית ביהודה ושומרון ומהימנעות מהשוואתה למערכות משפט דומות במערב[15].
בעקבות פניית גורמים בימין הורה השר לביטחון פנים, יריב לוין, ליועץ המשפטי של המשטרה שלא להשתתף בכנס של הארגון במאי 2015. באופן דומה הודיע דובר צה"ל מוטי אלמוז כי הורה לבטל את השתתפות היועץ המשפטי של אוגדת איו"ש באירוע[16].
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של יש דין- יש דין, באתר גיידסטאר ישראל
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 ריבונות על תנאי: היקף התמיכה של ממשלות זרות בארגונים פוליטיים בישראל, המכון לאסטרטגיה ציונית, עמ' 37
- ^ אודותינו
- ^ דף נתונים מרץ 2017: אכיפת חוק על אזרחים ישראלים החשודים בפגיעה בפלסטינים, באתר "יש דין"
- ^ בג"ץ 4333/07 "יש דין" - ארגון מתנדבים לזכויות אדם נ' צה"ל יחידת בתי משפט הצבאיים באזור יהודה ושומרון ואחרים, ניתן ב־15 בנובמבר 2007
- ^ עומדים מנגד - תפקודם של חיילי צה"ל בעת ביצוען של עבירות מצד אזרחים ישראלים הפוגעים בפלסטינים בשטחי הגדה המערבית, באתר "יש דין", 21 ביוני 2015
- ^ עמוס הראל וניר חסון, צה"ל הקפיא האיסור על הסעת פלסטינים במכוניות ישראליות, באתר הארץ, 16 בינואר 2007;
אפרת וייס, הצו בוטל: לישראלים מותר להסיע פלסטינים, באתר ynet, 25 במרץ 2007 - ^ בג"ץ 3003/18 יש דין ואחרים נ' הרמטכ"ל ואחרים, ניתן ב־24 במאי 2018
- ^ עקיבא ביגמן, ארגוני זכויות אדם סירבו לסייע לפלשתינים נפגעי הרשות, באתר ישראל היום, 23 בפברואר 2018
- ^ הצוות המקצועי, באתר יש דין
- ^ ישי פרידמן, "כעת מתברר: בכירים פרשו מ"יש דין" בגלל מסירת מסמכים לגורמי חוץ עוינים", מקור ראשון, 24 בפברואר 2017
- ^ "חשיפה: בכיר ביש דין במשך שנים – חבר בחוליית טרור אשר רצחה משת"פ". לביא זכויות האזרח. נבדק ב-2018-05-03.
- ^ פעיל זכויות אדם והריגה, באתר ערוץ 7
- ^ תרומות שנתקבלו מישות מדינית זרה
Yesh Din-Volunteers for Human Rights, באתר NGO Monitor - ^ מתי טוכפלד, אין דין, הסיפור שמסתירים מאיתנו, באתר ישראל היום, 24 בדצמבר 2010
- ^ אבי יששכרוף, צה"ל: נתוני "יש דין" לקויים, באתר הארץ, 5 בינואר 2008
- ^ שי גליק, בשמאל זועמים: צה"ל והמשטרה ביטלו השתתפותם בכנס, באתר ynet, 21 במאי 2015.
