רחביה ורדי
| לידה |
1923 פולין |
|---|---|
| פטירה | 2006 (בגיל 83 בערך) |
| תאריך עלייה | 1927 |
| השתייכות |
 פלמ"ח ההגנה צבא הגנה לישראלהמוסד |
| דרגה |
 אלוף משנה |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת העצמאות מבצע קדש | |
| תפקידים אזרחיים | |
| איש עסקים | |
רחביה ורדי (ורדיגר) (1923–2006) היה איש מערכת הביטחון הישראלית ואלוף משנה בצה"ל.
ביוגרפיה
ורדי נולד בפולין, עלה לישראל ב-1927 והתיישב במגדיאל.
התגייס לפלמ"ח ועבר לש"י, במלחמת העצמאות שירת כקצין ש"י בנפת השרון ולאחר הקמתו של צה"ל כקצין מודיעין במרחב. שימש כסגן מפקד יחידת המודיעין 154, היא "מודיעין 10", שהפכה ליחידה 504, ובשנים 1952 עד 1957 עמד בראשה. מונה לראש ענף איסוף באגף מודיעין, שירת בתפקיד עד 1962 והשתחרר בדרגת אל"ם.
ב-1963 התפטר איסר הראל מראשות המוסד. ראש אמ"ן, מאיר עמית, נקרא להחליף אותו בבהילות. עמית הביא איתו מאמ"ן את רחביה ורדי, ומינה אותו לעמוד בראש אגף "צומת", המפעיל סוכנים בארצות ערב (ורדי שימש בתפקיד כעשור).
במהלך שירותו היה מעורב במבצעים רבים, בהם, ב-1956 מבצע שנועד לחיסולו של מוסטפא חאפז שהיה מפקד המודיעין המצרי ברצועת עזה, ב-1966 ניהל את מבצע יהלום שבו יוסף שמש יצר קשר והביא לעריקת הטיס העיראקי מוניר רדפא עם מטוסו מסוג מיג 21.
ב-1972 פרש מהמוסד, ועבר לייצג קבוצת משקיעים מפרס שבנתה את המגדל השני במתחם בורסת היהלומים הישראלית[1].
ורדי הוחזר על ידי חברו ושכנו אריק שרון (שכיהן אז כשר הביטחון) לצה"ל כמתאם הפעולות בשטחים (1982–1983)[2], והמשיך לתפקיד מתאם נושאי לבנון ושל"ג, כשסיים את פועלו הביטחוני נבחר כנשיא עמותת גמלאי המוסד וקיבל מידידו יעקב נמרודי מינוי למועצת המנהלים של חברת הכשרת היישוב.
היה בין מקימי הוועד הציבורי למען יונתן פולארד והיה מעורב בניסיונות לשחרר את שבויי קרב סולטאן יעקוב.
נטמן בבית העלמין במגדיאל ב-17 בספטמבר 2006. השאיר שלושה ילדים ונכדים.
הערות שוליים
- ^ אהרון דולב, גורד שחקים תלוי על בלימה, מעריב, 29 בדצמבר 1978
- ^ שמואל שגב, הודאתו של עראפאת, מעריב, 23 במאי 1983
