רבי ישראל משה דושינסקי
 | |||||
| לידה |
22 בדצמבר 1921 כ"א בכסלו ה'תרפ"ב חוסט, צ'כוסלובקיה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
26 במרץ 2003 (בגיל 81) כ"ב באדר ב' ה'תשס"ג ירושלים | ||||
| מקום קבורה | בית העלמין בשכונת שערי צדק | ||||
| מקום פעילות | ירושלים | ||||
| בת זוג | אלטא מרים לאה בת הרב יהושע דוד גרוס | ||||
| אב | רבי יוסף צבי דושינסקי | ||||
| |||||
| |||||
|
| |||||
רבי ישראל משה דושינסקי (בכתיב מיושן: דושינסקיא; מכונה מהרי"ם דושינסקי) כ"א בכסלו ה'תרפ"ב חוסט - כ"ב באדר ב' ה'תשס"ג ירושלים), מנהיג קהילת דושינסקי. היה גאב"ד העדה החרדית בירושלים וראש ישיבת דושינסקי.
ביוגרפיה
נולד בעיר חוסט בהונגריה כבן יחיד לרבי יוסף צבי דושינסקי ואסתר.
בו' באלול ה'תרצ"ג בהיותו בן 11 שנה עלה לארץ יחד עם אביו, שהגיע לכהן כגאב"ד העדה החרדית בירושלים.בצעירותו למד בתלמוד תורה 'שומרי החומות' ולאחר הבר מצוה נכנס ללמוד בישיבתו של אביו שהקים בירושלים.
נישא לאלטא מרים לאה בת הרב דוד יהושע גרוס, ראש הקהל של קהילת סאטמאר שברומניה. בסוף ימי אביו החל באמירת שיעורים בישיבת דושינסקי, במקומו ובהוראתו.
לאחר פטירתו של אביו בי"ד בתשרי תש"ט, התמנה לכהן בראשות הישיבה והקהילה של אביו, והוא אך בן 27. בד בבד עם הנהגת הישיבה והקהילה הקים מוסדות תורה וחינוך בתי מדרש וארגוני חסד בארץ ומחוצה לה.
בתקופתו התבססה הקהילה סביבו כחצר חסידית לכל דבר. בהוראת רבי ישראל אלטר מגור החל לערוך טישים בשבתות[דרוש מקור]. בשנת תשנ"ו ייסד בקהילתו את הארגון 'התאחדות חבורות האברכים' ואף הורה מאז לכל אברכי קהלתו להשתתף מדי שבוע בחבורות כמו שנהוג כך בשאר קהילות החסידות.
רבי ישראל משה תיקן לבני קהילתו ללמוד בימי השובבי"ם הלכות טהרת המשפחה שביורה דעה, ובהמשך השנים הפך רעיון זה לנחלת רבים[1].
עמד בראשות מוסדות בית היתומים דיסקין כנשיא הארגון. כמו כן שימש כנשיא חברה קדישא פרושים.
היה מקורב אל רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, הבית ישראל מגור, הגאון מטשעבין ורבי אהרן רוקח מבעלזא.
לאחר מלחמת ששת הימים ושחרור הכותל המערבי התיר ללכת אל הכותל המערבי ואף היה נוהג בעצמו לפקוד את הכותל לעיתים תכופות, על אף קרבתו לרבי יואל טייטלבוים אדמו"ר מסאטמר ולשיטתו.[2]
בשנת ה'תשכ"ח מונה כדיין בבד"ץ של העדה החרדית. בשנת ה'תשמ"ט מונה לראב"ד. בשנת תשנ"ו לאחר פטירת קודמו בתפקיד, רבי משה אריה פריינד, החל לכהן כגאב"ד העדה החרדית, תפקיד אותו מילא עד לפטירתו.
נפטר בכ"ב באדר ב' תשס"ג ונקבר ליד קבר אביו בבית הקברות הקטן הסמוך למבנה הישן של בית החולים שערי צדק.
מתלמידיו
- רבי יחזקאל ראטה, גאב"ד קרלסבורג.
- רבי יעקב ישכר בער רוזנבוים, האדמו"ר מנדבורנה.
- הרב ראובן גרוס.
- רבי יוסף משה סופר.
- הרב חיים שטרן, רבה של קהילת מחזיקי הדת בוינה.
- רבי מאיר ברנסדורפר, חבר הבד"ץ העדה החרדית.
- רבי נפתלי הירצקא פרנקל, חבר הבד"ץ העדה החרדית וגאב"ד חוג חתם סופר בירושלים.
- רבי אברהם יצחק אולמן, חבר הבד"ץ העדה החרדית.
- רבי יעקב מנדל יורוביץ חבר הבד"ץ העדה החרדית.
- הרב שמואל דוד אונגר (השני), האדמו"ר מנייטרא.
- רבי עזריאל טאובר, מרצה ומראשי ארגון שלהבת.
- רבי אברהם יצחק כהנא, האדמו"ר מספינקא-ירושלים.
- רבי ישראל טויסיג, האדמו"ר ממטרסדורף.
- רבי יוסף משה מייזליש מוייטצען.
- רבי משה סופר, רב קהילת פאפא בירושלים.
- רבי זלמן הלברשטאם, אב"ד טשאקאווא בארה"ב.[3]
- רבי שמעון שמואל הלברשטאם, אב"ד טשאקאווא ירושלים.[3]
- רבי יעקב דוד הלברשטאם האדמו"ר מצאנז טשאקאווא בירושלים.[3]
ספריו
- תורת מהרי"ם, על התורה.
- תורת מהרי"ם, על המועדים.
צאצאיו
- בתו רייזל, נשואה לרב יעקב יחזקיה סופר, רב 'קהל עדת ישראל' טורונטו. נכדו של רבי יעקב יחזקיה גרינוולד מפאפא.
- בתו שיינדל, הייתה נשואה לרב יוסף עמרם ווייסמאנדל, ראש ישיבת נייטרא בקריית נייטרא מאונט קיסקו שבארצות הברית ובנו של רבי חיים מיכאל דב בער.
- חתנו, הרב יששכר דב כ"ץ. היה רב קהילת "בית יוסף צבי" דושינסקי בויליאמסבורג וראש ישיבת 'תורת אש דושינסקי' בבורו פארק, נפטר בשנת תשע"ח.
- בנו הרב יוסף צבי דושינסקי. מילא בחיי אביו את מקומו בראשות ישיבת "בית יוסף צבי" דושינסקי. לאחר פטירת אביו ממלא מקומו בהנהגת קהילת חסידי דושינסקי.
- בנו, הרב מרדכי יהודה דושינסקי, רב קהילת דושינסקי בבית שמש.
לקריאה נוספת
- כבה נר ישראל , מכון נר ישראל ירושלים תשס"ד
- רבותינו שבירושלים (ירושלים, הוצאת שלהבת 2003).
- פרק המוקדש לו אצל: אברהם אליעזר סופר, ממשה ועד משה חלק א' (ירושלים תשס"ז 2007 הוצאת יריד הספרים).
הערות שוליים
- ^ ואף קמה תנועה ללימוד הלכות אלו.
- ^ עיתון משפחה גליון 596.
- ^ 3.0 3.1 3.2 בנו של רבי משה הלברשטאם חבר בד"ץ העדה החרדית
