רבי יצחק טוביה וייס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יצחק טוביה וייס
בבדיקת חמץ, תשפ"ב
בבדיקת חמץ, תשפ"ב
לידה 26 באוגוסט 1926
ט"ו באלול ה'תרפ"ו
פזינוק, צ'כוסלובקיה
פטירה 30 ביולי 2022 (בגיל 95)
ב' באב ה'תשפ"ב
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים
מדינה סלובקיה
מקום פעילות גייטסהד, לונדון, אנטוורפן, ירושלים
תפקידים נוספים ראש ישיבת חכמת התורה בירושלים
רבותיו רבי משה שניידר, רבי אליהו אליעזר דסלר
חיבוריו שערי טוביה 
גאב"ד העדה החרדית ה־שמיני
י"ד בתמוז תשס"גב' באב תשפ"ב

רבי יצחק טוביה וייס (הונגרית: Weisz Tibor); (ט"ו באלול ה'תרפ"ו, 26 באוגוסט 1926ב' באב ה'תשפ"ב) היה גאב"ד העדה החרדית בירושלים וראש ישיבת חכמת התורה ומחבר ספרי 'שערי טוביה'.

ראשית חייו

נולד בפעזינג (Pezinok), ליד ברטיסלאבה בצ'כוסלובקיה, כבן זקונים לרבי שלמה וייס, ר"מ בעיר ותלמידו של השבט סופר ושל רבי משה פורהנד רב העיר מאקאווא, ולפרנסתו היה סוחר עצים. מאחר ועל פי החוק לא היו בעיירה מספיק ילדים לפתוח תלמוד תורה למד בבית הספר המקומי[1], ואחרי הצהריים למד עם מלמד.

עם הרב יעקב מאיר שכטר בשנת תשפ"ב

 

עם האדמו"ר מבוהוש בשנת תשפ"ב
בכתיבת הערות על ספרו שערי טוביה, תשפ"ב

ב-1939 ניצל בקינדר-טרנספורט שאורגן על ידי ניקולס וינטון[2][3], והיגר ללונדון כשמשפחתו נותרת מאחור (למעט אח אחד[4]). רבי שמחה רובין – האדמו"ר מסאסוב גידלו בביתו יחד עם עוד כמה יתומים מהקינדר-טרנספורט למשך שנה אחת, תקופה קצרה שהה בבית היתומים של שלמה שונפלד נשיא התאחדות קהלות החרדים בלונדון ובמשך תקופה קצרה למד בישיבתו של האדמו"ר רבי יעקב יוסף שפירא בעיר ברנהומוט באנגליה.

למד בישיבת תורת אמת של רבי משה שניידר, בישיבת בית יוסף גייטסהד שבראשות רבי אליעזר קאהן, ובכולל הרבנים בגייטסהד אצל רבי אליהו דסלר, בעת לימודו בגייטסהד קיבל היתר הוראה מרב העיר רבי נפתלי שיקוביצקי ומרבי שמואל יוסף רבינוב. לאחר עלייתו של הרב דסלר לארץ ישראל התמנה במקומו לראש הכולל על פי בקשתו.

רבנות

כעבור מספר שנים שב להתגורר בלונדון, שם התקבל לכהן כר"מ בישיבת 'הרמה' בראשות הרב אליקים שלזינגר. במקביל למד הלכה למעשה אצל הרב שלמה באומגרטן, שמינה אותו לרב בית הכנסת 'תורה עץ חיים' נוסח ספרד בעיר, וכן שימש בהוראה את רבי חנוך דוב פאדווא גאב"ד לונדון והוסמך על ידו לרבנות. כן מסר שיעורים בשטיבל דחסידי גור בעיר. בלונדון היה מקורב לרבי שלום משאץ.

בשנת תשכ"ז עבר לאנטוורפן שבבלגיה, שם גר כשלושים ושבע שנים. שימש כר"מ בישיבת עץ חיים בווילרייק (Wilrijk) וכפוסק בעיר, ובהמשך משנת תשל"ז כדיין בבית הדין שבאנטוורפן. באותן שנים כיהן כרב בית המדרש של חסידי גור בעיר וכרב בית המדרש 'אברכים'. באנטוורפן היה מקורב לאדמור"י בית פשעווארסק. כן היה מקורב לאדמורי"ם לבית גור, לרבי יואל מסאטמר, לרבי יהודה הורביץ מדזיקוב, לאדמורי"ם מסקולען.

בשנות התש"ל הציעו לו לכהן כדיין בעדה החרדית, הרב ווייס התייעץ עם רבו האדמו"ר הבית ישראל מגור שדחה אותו מתפקיד זה, מזה הבין הרב ווייס שעוד יקראו לו לכהן בתפקיד בכיר בעדה[דרוש מקור], כן היה הבית ישראל קם לכבודו מלוא קומתו, אף שהיה אז אברך צעיר[דרוש מקור].

גאב"ד העדה החרדית

לאחר פטירת גאב"ד העדה החרדית רבי ישראל משה דושינסקי, בכ"ב באדר ב' תשס"ג, מונה למלא את מקומו כגאב"ד העדה החרדית. הרב וייס הגיע לשבת הגדול ונשא את דרשת שבת הגדול, אחר השבת חזר לאנטוורפן והגיע שוב לירושלים בי"ד בתמוז. באותו עת קבע את בית מדרשו בבית הכנסת "גאלאנטא" בשכונת בית ישראל, למשך שנתיים היה מתפלל תפילות מנחה וערבית בביהמ"ד שידלובצא הסמוך לביתו.

לאחר מכן פתחו עבורו בית כנסת בסמוך לביתו, בשכונת גבעת משה שבירושלים, שם התפלל בימות החול בשבתות ובימים טובים, בחודש תשרי היה מתפלל בישיבת עמלה של תורה הסמוכה לביתו, היה עורך טיש בליל שבת ובסעודה שלישית, ובמהלכו היה מוסר דברי תורה.

בבית מדרשו פתח כולל אברכים בראשותו והוא היה משתתף בקביעות בסדרי הכולל, ומסר בו שיעור שבועי. לאחר פטירתו שינו את שם בית המדרש ל'שערי טוביה', כשם ספריו. כן עמד בנשיאות מספר מוסדות ובתי כנסת בירושלים ובית שמש.

ייסד קופת צדקה 'קופת מרן הגאב"ד' שבמסגרתו תמך במאות משפחות נזקקות, וכן הקים קרן קופת צדקה מיוחדת לאלמנות ויתומים בשם 'יתום ואלמנה יעודד'. כיהן כחבר נשיאות כולל שומרי החומות, 'ועד הרבנים' והמרכז לטהרת המשפחה.

כמו כן ייסד את 'מבצר הכוללים',לה כשלושים סניפי כוללים ברחבי הארץ שאינם לוקחים תקציב מהמדינה.

כרזה על דרשת שבת הגדול בירושלים

בשנת ה'תשע"ב נפתחה ישיבת 'פאר התורה' על ידי קהילת תפארת ירושלים ובראשה העמידו את הרב וייס. בשנת ה'תשע"ד, עקב חובות, עברה הישיבה לרשות הרב פרץ מאירזון, חתנו של רבי רפאל סולובייצ'יק, ושמה השתנה לישיבת 'חכמת התורה'. גם תחת שמה החדש כיהן הרב וייס כראש הישיבה הוא מסר שיעורים כלליים בישיבה ושיחת מוסר חודשית.

בפרשת מתחם גולובנציץ נחלק עם ראב"ד העדה החרדית הרב משה שטרנבוך ואסר את הבניה במקום. בעמדתו תמכו חברי בד"צ העדה החרדית.

בי"ג בתמוז תשפ"א השתתף בעצרת מחאה נגד חילול קברים סמוך לכביש 60. במהלך פיזור ההפגנה, השליכו שוטרים רימוני הלם על רכבו. בעקבות כך נערכה בי"ט בתמוז עצרת מחאה על כבודו בהשתתפות אלפים בכיכר השבת בירושלים[5].

הרב וייס היה נפגש לעיתים קרובות עם בכירי הממשל והמשטרה[דרוש מקור].

בשנותיו האחרונות הוקמה על פי בקשתו מכון "שערי טוביה" להוצאת כתביו בכל מקצועות התורה, במסגרתו יצאו לאור מספר כרכים, ועוד כמה כרכים שטרם הודפסו, בראשות המכון עומד בנו הרב שלמה זלמן. כמו כן, החל משנת תשפ"ב יוצא לאור גליון שבועי מדברי תורתו בשם 'משולחנא דמלכא', על ידי צוות תלמידי חכמים.

פטירתו

בחודש סיוון ה'תשפ"ב אושפז בבית החולים הדסה עין כרם בעקבות זיהום ברגלו[6]. הוא שוחרר אך הזיהום החריף וכחודש לאחר מכן פונה שוב לבית החולים, שם הורדם והונשם כתוצאה מדלקת ריאות וזיהום כללי[7], ובליל שבת ב' באב נפטר. הלוויתו התקיימה ביום ראשון ג' באב בהשתתפות עשרות אלפים[8]. הספידוהו הרב משה שטרנבוך ושאר דייני העדה החרדית, משמשו ובנו. נקבר בחלקת הנביאים שבהר הזיתים.

ישיבת חכמת התורה

בשנת תשע"ב הקים רבי יצחק טוביה ישיבה בשם "פאר התורה"[9].

הרב וייס בעצמו שימש כראש הישיבה ומסר שיעורים כללים מדי שבוע ופעם בחודש היה מסר שיחת חיזוק במוסר והשקפה.

בשנת ה'תשע"ד, עקב חובות, עברה הישיבה לרשות הרב נתנאל פרץ מאירזון, חתנו של רבי רפאל סולובייצ'יק, ושמה השתנה לישיבת 'חכמת התורה'. גם תחת שמה החדש כיהן הרב וייס כראש הישיבה. לאחר פטירת הרב וייס נשאר הרב מאירזון יחיד בראשות הישיבה.

הישיבה אינה נוטלת תקציב ממדינת ישראל ונתמכת על ידי נגידים מארצות הברית, בעיקר חסידי סאטמר.

הרב וייס היה מקושר לתלמידיו בני הישיבה והיה עורך טישים מיוחדים לכבודם, כמו בט"ו בשבט[10] וחנוכה.

משפחתו

הרב וייס היה נשוי שלוש פעמים.  

  • רעייתו הראשונה ואם ילדיו אסתר בת הרב משה צבי פליישמן.
  • רעייתו השנייה, רייזל בת הרב חזקיה שלמה זיידל (מצאצאי החתם סופר; אלמנת הסופר אוריאל צימר בזיווג ראשון)
  • רעייתו השלישית (מאז שנת תשנ"ז נפטרה בט"ו כסליו תש"פ) גולדה שפרה בת הרב בנימין חיים פלדמן (חותנו של רבי זלמן לייב מייזליש).

צאצאיו:

  • בנו הרב שלמה זלמן, ממלא מקומו ברבנות בית מדרשו ובכולל להוראה,[11] ונשיא מכון 'שערי טוביה'.
  • חתנו רבי אברהם זילביגר רב בית כנסת 'בית המדרש החדש' במנצ'סטר ומחבר ספר 'כתיבה תמה' על הלכות סת"ם. (נפטר בז' בניסן תשפ"ב[12])
  • חתנו הרב אלימלך זילביגר, (אחיו של רבי אברהם) משפיע בקהילת ברסלב בבית שמש.
  • חתנו הרב שלמה מאיר לינדבוים.

מתלמידיו

ספריו

  • שערי טוביה על התורה (בראשית, שמות), ירושלים תש"פ.
  • שערי טוביה על התורה (ויקרא במדבר דברים), ירושלים תשפ"ג.
  • שערי טוביה על סוגיות הש"ס, ירושלים תשפ"ב.
  • ליקוט שערי טוביה, מאמרים ודרושים אגרות תורה פסקים וביאורים על חנוכה, יו"ל חנוכה תשפ"ד.

רשימות מתלמידיו

  • רבינו הגדול אמרו, הנהגות, הדרכות וזכרונות שנרשמו מפיו, ירושלים תשע"ו.
  • איש על העדה, עובדות וזכרונות אמרים והדרכות, אלול תש"פ, יצא לאור על ידי נכדיו, הרב חיים ברוך הנפלינג, והרב אליהו חיים ברטמן.
  • האור המטיב, שיעורי הלכה שנמסרו על ידו.
  • קונטרסי טובה וברכה, הליכות ומנהגים על המועדים, נכתב על ידי נכדו ששמשו בשנותיו האחרונות הרב חיים ברוך הנפלינג, יצא לאור על חנוכה, פורים ופסח.

לקריאה נוספת

  • מכון שערי טוביה, שערי דמעה, פרקי חייו, הספדים וזכרונות, ירושלים, תשפ"ג.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0