פרעתא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרעתא
فرعتا
Far'ata4554.JPG
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה קלקיליה
בירת הכפר קלקיליה
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 799[1] (2016)
אזור זמן UTC +2

פרעתאערבית: فرعتا) הוא כפר פלסטיני בשומרון, באזור קדומים. הכפר שוכן 19 ק"מ דרומית-מערבית לשכם ו-23 ק"מ מזרחית לקלקיליה, ושייך לנפת קלקיליה. בכפר חיים כ-799 תושבים,[1] כולם בני ארבע משפחות מהכפר השכן, אימאתין.

היסטוריה

פרעתא מזוהה עם פרעתון המקראית, עיר הולדתו של השופט עבדון בן הלל (שופטים י"ב, יג), שבה גם נפטר. ליד הכפר שוכן קבר "שיח' אבו ג'וד" המזוהה עם קבר הנביא גדעון ושל בניהו פרעתוני, מגיבורי דוד (שמואל ב' כ"ג, ל).

בכפר בוצע סקר ארכאולוגי ונחשפו בו הממצאים הבאים: קירות עתיקים ובורות. היישוב התקיים בחמש תקופות:תקופת הברזל השנייה, התקופה הרומית, התקופה הביזנטית, התקופה הערבית והתקופה העות'מאנית .[2]

כמו שאר הארץ עבר הכפר לשלטון האימפריה העות'מאנית בשנת 1517. ברשימות המס של 1596 הוא היה חלק מה"נחיה" (תת-מחוז באימפריה העות'מאנית) של "בני סאב", כחלק מסנג'ק שכם הגדול. הייתה בו אוכלוסייה של 12 משקי בית, כולם מוסלמים. התושבים שילמו שיעור מס קבוע של 33,3% על מוצרים חקלאיים, כולל חיטה, שעורה, גידולי קיץ, עצי זית, עיזים וכוורות דבורים. מס נוסף קבוע שולם לאנשי אזור שכם.[3]

ב -1838 ציין רובינסון את פרעתא ככפר בתת-המחוז "בני סאב", ממערב לשכם.[4] ב -1882 תיאר סקר ארץ ישראל המערבית את כפר לאקף, כ"כפר אבן קטן על גבעה עם בורות מים".[5]

בתקופת המנדט הבריטי

במפקד 1922, שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, בפרעתא הייתה אוכלוסייה של 36 נפש, כולם מוסלמים,[6] במפקד 1931 גדלה האוכלוסייה ל-47 ששכנו ב-11 בתים.[7]. בשנת 1945 אוכלוסיית הכפר מנתה 70 תושבים, על פי סקר הכפרים של המנדט הבריטי בארץ ישראל.[8]

בעקבות מלחמת העצמאות ולאחר הסכמי שביתת הנשק של 1949, עבר הכפר משליטה בריטית לירדנית.

לאחר 1967

בעקבות מלחמת ששת הימים ב-1967, עברה פרעתא משליטה ירדנית לישראלית.

לאחר הסכם אוסלו, השטח הבנוי של הכפר סווג כשטח B אך 80% מהקרקעות החקלאיות של הכפר סווגו כשטח C.

ב-2002, פלשו מתנחלים לקרקעות פרטיות שבבעלות תושבי הכפר והקימו את המאחז חוות גלעד.[9] המנהל האזרחי הוציא צווי הריסה לכל מבני המאחז והם הוכרזו כבלתי חוקיים.[10] אך הם לא בוצעו.

בעשור השני של המאה ה-21 החל הכפר לסבול באופן קבוע מהתנכלויות של מתנחלים:

  • באוקטובר 2010, מתנחלים הבעירו מטע זיתים של תושב הכפר.[11]
  • בנובמבר 2013, גנבו מתנחלים יבול מעצי זית.[12]
  • ב-2014 הוגשו כתבי אישום נגד שלושה מתושבי מאחז חוות גלעד הסמוך, על הצתת כלי רכב ופגיעה ברכוש בכפר.[13]
  • באוקטובר 2017, גנבו מתנחלים חמושים מחוות גלעד יבול מכמאתיים עצי זית.[14]
  • בינואר 2018, דווח כי לאחר הלוויה של רזיאל שבח, תושב חוות גלעד שנרצח באותו שבוע, הגיעו מתנחלים לפרעתה וניפצו חלונות של בתים.[15][16]
  • באפריל 2018, בוצע פעולת "תג מחיר" בכפר, אלמונים ריססו כתובות נאצה וכלי רכב הוצתו.[17]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
  2. ^ Dauphin, Claudine (1998). La Palestine byzantine, Peuplement et Populations. BAR International Series 726 (בצרפתית). Vol. III : Catalogue. Oxford: Archeopress. ISBN 0-860549-05-4.
  3. ^ Hütteroth, Wolf-Dieter; Abdulfattah, Kamal (1977). Historical Geography of Palestine, Transjordan and Southern Syria in the Late 16th Century. Erlanger Geographische Arbeiten, Sonderband 5. Erlangen, Germany: Vorstand der Fränkischen Geographischen Gesellschaft. ISBN 3-920405-41-2.
  4. ^ Robinson and Smith, 1841, vol 3, Appendix 2, p. 127
  5. ^ Conder and Kitchener, 1882, SWP II, pp. 162-163
  6. ^ Barron, 1923, Table IX, Sub-district of Nablus, p. 25
  7. ^ Mills, 1932, p. 61
  8. ^ Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 18
  9. ^ אתר למנויים בלבד יותם ברגר, מקורות ביטחוניים: לא ניתן להסדיר את המאחז חוות גלעד כי רובו בנוי על אדמות פרטיות, באתר הארץ, 17 בינואר 2018
  10. ^ אתר למנויים בלבד יותם ברגר, מקורות המינהל האזרחי: 3,455 מבנים בהתנחלויות בנויים על קרקע פלסטינית פרטית, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2017
  11. ^ יוסף אלגזי, מדיניות אדמה חרוכה: מתנחלים הבעירו אלפי עצי זית של פלסטינים, באתרו
  12. ^ [ https://machsomwatch.org/he/node/50924 דו"ח מסיק 2013] - מחסום ווטש
  13. ^ עדו בן פורת, כתבי אישום נגד שלושת תושבי חוות גלעד, באתר ערוץ 7, 5 בפברואר 2014
  14. ^ גל חריף של גניבות זיתים ממטעים פלסטינים מעיב על תחילת עונת המסיק בגדה, 17 באוקטובר 2017, שומרי משפט - רבנים למען זכויות האדם
  15. ^ אתר למנויים בלבד יותם ברגר, מתנחלים רעולי פנים תועדו משחיתים עצי זית של פלסטינים ליד יצהר, באתר הארץ, 13 בינואר 2018
  16. ^ מתנחלים מחוות גלעד תקפו באבנים בתים פלסטינים בכפר פרעתא. איש לא נעצר, בצלם
  17. ^ אתר למנויים בלבד ניר חסון, אלמונים השחיתו מכוניות בשכונת בית חנינא בירושלים: צמיגי כלי הרכב הושחתו ובמקום נמצאו כתובות בהן "די לצווים המנהליים". אתמול רוססו כתובות דומות בכפר פרעתא, לאחר שבימים האחרונים הוצאו לכמה פעילי ימין צווי הרחקה מנהליים מהגדה, באתר הארץ, 5 באפריל 2018
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0