ראס עטייה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ראס עטייה
خربة رأس عطيّه
ראס עטייה וגדר ההפרדה
ראס עטייה וגדר ההפרדה
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה קלקיליה
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 1,895[1] (2016)
אזור זמן UTC +2

ראס עטייה (בשמו המלא: ח'ירבת ראס עטיה; בערבית: خربة رأس عطيّه) הוא כפר פלסטיני בנפת קלקיליה, דרומית לקלקיליה ולחבלה, מערבית לאלפי מנשה ומזרחית למתן. פירוש שם הכפר בערבית הוא 'פסגת המתנה'.

לפי נתוני הרשות הפלסטינית התגוררו בכפר 1,895 תושבים בשנת 2016.[1]

היסטוריה

על-פי סקירה היסטורית מאת עבד אל-עזיז אמין עראר, הקימו את הכפר שלוש חמולות שיצאו מכפר ת'ולת': מראעבה, שוואהנה ועראר בתחילת המאה ה-19.[2]

בסקר של הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1882 מתואר הכפר כ-"כפר על ראש גבעה בו אספקת המים מגיעה מבורות מים.[3]

בעקבות מלחמת העצמאות ולאחר הסכמי שביתת הנשק של 1949, עבר הכפר משליטה בריטית לירדנית. במסגרת ההסכם סופחו ב-20 במאי 1949 יישובי אזור "המשולש", ה"הקו הירוק" נמתח לאורך גבלו המערבי של הכפר והוא נותק מהישובים הסמוכים טייבה, טירה, קלנסווה שעברו לשליטה ישראלית.

בשנת 1952 הותקף הכפר בפעולת תגמול.[4]

בשנת 1961 נמנו בראס עטייה 224 תושבים.[5]

לאחר 1967

בעקבות מלחמת ששת הימים, ב-1967, עבר הכפר משליטה ירדנית לישראלית.

בספטמבר 1983, הוקמה ההתנחלות אלפי מנשה מצפון לכפר. בשנות התשעים של המאה ה-20 הוקמו היישובים מתן ונירית כ 500 מטר בצמוד לקו הירוק ממערב לכפר.

לאחר הסכם אוסלו, השטח הבנוי של הכפר סווג כשטח B אך 80% מהקרקעות החקלאיות של הכפר סווגו כשטח C.

בעשור הראשון של המאה ה-21 נבנתה באזור הכפר גדר ההפרדה. על מנת לכלול את היישוב אלפי מנשה בצידה הישראלי של הגדר, הגדר מכתרת את ראס עטייה ואת חבלה מכל עבריהן, למעט שני מעברים: בצפון מנהרה מתחת לכביש 55 המחברת את חבלה עם קלקיליה, ומדרום כביש לכיוון כפרים ועיירות אחרים באזור, כסניריא, כפר ת'ולת ועזון.[6] בגדר שממזרח לכפר הוקם מחסום צה"ל, "מחסום ראס-עטייה", הפועל 12 שעות ביממה, ומשמש את תושבי הכפר שלהם אדמות חקלאיות שנותרו מחוץ לגדר, וכן את תושבי הכפר ראס א-טירה, שנותר אף הוא במובלעת אלפי מנשה שבצד הישראלי של הגדר. תוואי הגדר באזור שונה בעבר בעקבות עתירה שהוגשה לבג"ץ[7]. עתירה נוספת שהגישו תושבי האזור נגד התוואי החדש נדחתה[8].

כלכלה

רוב התושבים מתפרנסים מחקלאות או מעבודה בישראל, ומיעוטם עובדים במוסדות הרשות הפלסטינית.[9]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ראס עטייה בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23190651ראס עטייה