פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה

פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה
Franz Joseph der Erste

צילום דיוקן של פרנץ יוזף מ-1910 מאת הצלם ל. שומן
לידה	18 באוגוסט 1830 וינה, האימפריה האוסטרית
פטירה	21 בנובמבר 1916 (בגיל 86) וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
מקום קבורה	הקריפטה הקיסרית, וינה, אוסטריה
בת זוג	אליזבת, נסיכת בוואריה ("סיסי")
שושלת בית הבסבורג – לורן
אב פרנץ קרל, ארכידוכס אוסטריה אם סופי, נסיכת בוואריה צאצאים ראו בהמשך
קיסר אוסטריה ה־3 2 בדצמבר 1848 – 1 במרץ 1867 (18 שנים) → פרדיננד הראשון אין, האימפריה הפכה לאוסטרו-הונגריה ←
נשיא הקונפדרציה הגרמנית ה־3 2 בדצמבר 1848 – 23 באוגוסט 1866 (17 שנים) → פרדיננד הראשון אין, הקונפדרציה פורקה ←
קיסר אוסטרו-הונגריה ה־1 1 במרץ 1867 – 21 בנובמבר 1916 (49 שנים) → הוקמה מהאימפריה האוסטרית קרל הראשון ←
מלך הונגריה, מלך בוהמיה, מלך קרואטיה 2 בדצמבר 1848 – 21 בנובמבר 1916 (68 שנים) → פרדיננד הראשון והחמישי קרל הראשון וקארוי והרביעי ←

פרנץ יוזף קרל הראשון פון אסטרייך (בגרמנית: Franz Joseph Karl von Österreich‏; 18 באוגוסט 1830 – 21 בנובמבר 1916) היה קיסר אוסטריה, מלך בוהמיה והונגריה (2 בדצמבר 1848–1916), משושלת הבסבורג . נחשב לאחד המנהיגים הבולטים של אירופה במאה ה-19. תקופת מלכותו בת 68 השנים הייתה השנייה באורכה בהיסטוריה של אירופה עד זמנו לאחר לואי הארבעה עשר מלך צרפת. כיום, תקופת כהונתו היא השישית באורכה בהיסטוריה.

בתחילת דרכו הנהיג מדיניות נוקשה הפוסלת כל גילוי לאומיות של העמים תחת שלטונו, אולם בהמשך גישתו התמתנה והפכה ליברלית יותר. כך למשל כחלק מהפשרה האוסטרו-הונגרית של 1867, הוא הנהיג מעמד שווה להונגריה ולאוסטריה, והקים את האימפריה האוסטרו-הונגרית, בראשה עמד. תחת שלטונו הפכה וינה למרכז תרבות בינלאומי חשוב ומשפיע. הוא נודע גם ביחסו הסובלני ואוהד ליהודים, ובביקורו בארץ ישראל ב-1869 התקבל באהדה רבה. לאחר מותו, במהלך מלחמת העולם הראשונה, החלה הקיסרות להתפורר.

חייו

לפני המינוי לקיסר

פרנץ יוזף נולד בשנת 1830 בארמון שנברון בווינה כבנם הבכור של פרנץ קרל, ארכידוכס אוסטריה, וסופי, נסיכת בוואריה. היות שאביו, אחיו הצעיר של הקיסר המכהן פרדיננד הראשון חשוך הילדים, ויתר על מקומו כיורש העצר של אחיו הבכור, הקפידה אמו להכשיר את פרנץ לתפקיד הקיסר תחת אביו כבר מגיל צעיר. בשנת 1843, בעודו בן 13, החל פרנץ יוזף במשרת קולונל בצבא האוסטרי. מאותה נקודה והלאה השתנה אופי מלבושו, וגם לאחר שעזב את הצבא נהג ללבוש מדים של קצין זוטר בכל מהלך חייו.

ב-6 באפריל 1848, כחודש לאחר תחילת אירועי אביב העמים, מונה פרנץ יוזף לתפקיד מושל בוהמיה, אלא שמעולם לא שימש בתפקיד, ובמקום זאת נשלח לחזית באיטליה. את הקרב הראשון בחייו חווה ב-5 במאי בסנטה לוצ'יה שבאיטליה, תחת פיקודו של הגנרל הנודע יוזף רדצקי פון רדץ.

באותו חודש עברה משפחת המלוכה האוסטרית מווינה הסוערת בעקבות אירועי אביב העמים לאינסברוק שבחבל טירול, וזאת כדי לשמור על ביטחונה האישי. באמצע יוני הצטרף אליהם פרנץ יוזף. באינסברוק פגש לראשונה את בת דודתו אליזבת, נסיכת בוואריה (המכונה "סיסי"), והיא בת 10.

בעקבות ניצחון האוסטרים בסוף יולי על האיטלקים בקרב קוסטוצה, במהלך המאבקים הראשונים לאיחוד איטליה, חשה משפחת המלוכה בטוחה לשוב לווינה, ופרנץ יוזף שב איתם. אך כעבור חודשים אחדים הייתה וינה שוב לזירת תסיסה ליברלית, והמשפחה המלכותית נאלצה לעזוב אותה שוב, הפעם לאולמיץ שבמוראביה. ב-2 בדצמבר 1848, עם שוך מהפכות אביב העמים הליברליות, נאלץ הקיסר פרדיננד הראשון לוותר על כסאו, וכך הוכתר פרנץ לקיסר והוא בן 18, בשם "פרנץ יוזף הראשון".

אמו של פרנץ, הארכידוכסית סופיה, בחרה בהלנה, נסיכת בוואריה ככלה עבור בנה בן ה-23. ההצעה נשלחה בסתר, והלנה יצאה יחד עם אמה ועם אחותה אליזבת, אשר כונתה "סיסי", כדי לפגוש את החתן המיועד בבאד אישל. עם זאת, כאשר נערך המפגש, העדיף פרנץ יוזף את סיסי דווקא, והודיע שהוא מעוניין להינשא לה ולא להלנה. בשנת 1854 נשא את אליזבת לאשה, כשהייתה בת 16 בלבד.

תחילת הכהונה

פרנץ יוזף כקיסר צעיר בתחילת דרכו

בשנת 1849, כבר בתחילת דרכו, הצליח לדכא ביד רמה את המרד הלאומני שפרץ בהונגריה, בסיועה של רוסיה. כניצול של המרד בהונגריה, התקומם קרלו אלברטו, מלך סרדיניה כנגד פרנץ יוזף בעיצומו של המרד. פרנץ יוזף הביס את מלך סרדיניה תוך זמן קצר, ב-23 במרץ, בקרב נובארה. ב-9 באוגוסט אולץ מלך סרדיניה לחתום על הסכם כניעה ולפרוש מתפקידו.

לאחר שדוכאו המרידות ושב הסדר לקיסרותו, קבע פרנץ יוזף מערכת ממשל חדשה, בהדרכתו של שר הפנים אלכסנדר פון באך, אשר ביטלה את החוקה של קודמו, זו שנקבעה בלחץ מרידות אביב העמים. על פי שיטת הממשל החדשה הונהגה הקיסרות באופן ריכוזי, תוך כדי דיכוי התקוממויות לאומניות. בנוסף לכך, מינה פרנץ יוזף קנצלר (ראש ממשלה) חדש, הנסיך פליקס פון שוורצנברג.

תחת הדרכתו של שוורצנברג הצליחה אוסטריה לסכל בשנים שלאחר מאורעות 1848–1849 את תוכניתה של פרוסיה להקים פדרציה גרמנית חדשה, ולהוציא ממנה את אוסטריה. מכל מקום, לאחר מותו הפתאומי של שוורצנברג בשנת 1852, לא נמצא מחליף ראוי ומשרת הקנצלר נלקחה בידי הקיסר פרנץ יוזף עצמו. כעשר שנים לאחר מכן, אוסטריה אכן סולקה מן הברית הגרמנית.

ניסיון ההתנקשות

ציור של ניסיון ההתנקשות מאת ג'. ריינר

ב-18 בפברואר 1853 ניצל הקיסר פרנץ יוזף מניסיון התנקשות של הלאומן ההונגרי יאנוש ליבני (János Libényi). המקרה אירע כשהמלך הסתובב בבאסטיון בבירה וינה עם אחד משומריו, כשלפתע קרב אליו ליבני. הקיסר נרתע מיד כשהבחין בסכין שאחז בידו. למזלו, צווארונו שהיה עשוי מתכת חזקה הגן על צווארו כמעט לגמרי, ועל אף שנפצע ודימם חייו ניצלו. שומרו של הקיסר, מקסימיליאן אודנל פון טירקונל, הכה את ליבני בעזרת חרבו והרחיקו מן הקיסר. על מעשה זה קיבל לאחר מכן תואר של רוזן בית הבסבורג. יוזף אטנרייך, עד ראייה נוסף לניסיון ההתנקשות, זכה בתואר "יוזף פון אטנרייך" על סיועו בהצלת הקיסר. לאחר שניצל פרנץ יוזף, החליט אחיו, מקסימיליאן הראשון, קיסר מקסיקו, להקים את כנסיית ווטיפקירכה במקום האירוע, כאות תודה והוקרה. ליבני עצמו הובל למשפט, שם נגזר עליו דין מוות.

ריכוך המדיניות והשנים המאוחרות

בשנת 1854 נישא לבת דודתו אליזבת, נסיכת בוואריה, בתה הצעירה של אחות אמו לודוביקה, נסיכת בוואריה, ובעלה מקסימיליאן יוזף, דוכס בבוואריה. אליזבת, שנודעה בכינויה "סיסי". על ילדיהם ועל הטרגדיות אותן חוו במהלך חייהם, ראו בפסקה "משפחתו".

החל משנת 1859 מיתן פרנץ יוזף מעט את מדיניותו הנוקשה, בעקבות תבוסתו לנפוליאון השלישי וממלכת סרדיניה בקרב סולפרינו, בה איבד את כל נחלותיה של אוסטריה באיטליה. בשנת 1866 סולקה אוסטריה מהקונפדרציה הגרמנית לאחר תבוסתה לפרוסיה במלחמת אוסטריה–פרוסיה על ההגמוניה בגרמניה. מאז נקט במדיניות ליברלית יותר, וב-1867 נענה להתקוממותם של ההונגרים, וצירף אותם כחברים שווים בממלכתו, וכך למעשה יצר את האימפריה האוסטרו-הונגרית, אשר הוסיפה להתקיים עד סוף מלחמת העולם הראשונה.

בין החודשים אוקטובר ודצמבר של שנת 1869 ביקר הקיסר במזרח התיכון לרגל פתיחת תעלת סואץ. במסעו ביקר באיסטנבול שבטורקיה, במצרים ובארץ ישראל. ב-9 בנובמבר הגיע לירושלים, שם התקבל באהדה רבה על ידי הקהילה היהודית. היה זה ביקור ראשון של שליט נוצרי בירושלים מזה 600 שנה. לקראת ביקורו הושלמה סלילת הדרך מיפו לירושלים שהחלה בשנת 1867. במהלך ביקורו חנך את האכסניה האוסטרית ברובע המוסלמי ואף התארח בה. כמו כן הרים בביקורו זה תרומה נכבדה לבניין כנסיות קתוליות בירושלים. הוא תרם סכומי כסף ניכרים לבניית המנזר הפרנציסקני סן סלוודור ולפטריארכיה הלטינית ברובע הנוצרי. לצד תרומות אלו תרם פרנץ יוזף כסף רב גם להשלמת הבנייה בבית הכנסת תפארת ישראל ברובע היהודי.

בשנת 1872 ייסד פרנץ יוזף אוניברסיטה בעיר קולוז'וואר, הקרויה כיום קלוז'-נאפוקה, ואשר בשטח הקיסרות. ב-1918 הועברה האוניברסיטה לעיר סגד בדרום הונגריה, לאחר שקלוז'-נאפוקה הועברה לשליטת רומניה, ושמה שונה ל"האוניברסיטה ע"ש פרנץ יוזף בסגד", כיום אוניברסיטת סגד.

ב-1878 השתבשו יחסיו עם רוסיה, בעקבות כיבוש בוסניה והרצגובינה על ידו. בשנת 1914 נרצח הארכידוכס פרנץ פרדיננד, אחיינו של פרנץ יוזף ויורש העצר האוסטרי, על ידי גברילו פרינציפ, בעת ביקור מלכותי בסרייבו, מאורע שהוביל לפרוץ מלחמת העולם הראשונה. פרנץ יוזף נפטר ב-21 בנובמבר 1916, בגיל 86, בעיצומה של המלחמה. על כס הקיסרות ישב אחריו עד 1918, קרל הראשון, קיסר אוסטריה. שעם סיום המלחמה, חתם על הסכם הכניעה והתפרקה הקיסרות, ואיתה גם בית הבסבורג.

משפחתו

משמאל לימין: קבריהם של סיסי, פרנץ יוזף ורודולף בנם, במרתף הקבורה בכנסיית קפוצ'ין שבמרכז וינה

פסלו של הקיסר בווינה

פרנץ יוזף היה בנם הבכור של הארכידוכס פרנץ קרל, אחיו של הקיסר פרדיננד הראשון ורעייתו סופי, נסיכת בוואריה.

לפרנץ יוזף היו שלושה אחים ואחות אחת: מקסימיליאן (נולד ב-1832), שהיה קיסר מקסיקו, קרל לודוויג (1833), סבו של יורשו של פרנץ יוזף – קרל הראשון, מריה אנה (1835) ולודוויג ויקטור (1842). עם אחיו חווה שתי טרגדיות: אחותו נפטרה בעודה בת ארבע, ואחיו מקסימיליאן הוצא להורג במקסיקו בשנת 1867. בשנת 1853 בוצע ניסיון התנקשות בו עצמו.

אמו, שהייתה בעלת השפעה עליו, חיפשה אחר רעיה לבנה, כדי שתלד לו יורשים. זו הציעה לו את אחייניתה הלנה ("ננה"), בתה הבכורה של אחותה לודוביקה, אך פרנץ יוזף העדיף את האחות הצעירה, אליזבת ("סיסי"), שהייתה בת 16 בלבד. אמו, על אף שחששה שאחייניתה הצעירה אינה מתאימה להיות רעיית הקיסר, עברה על כך בשתיקה, והזוג נישא בשנת 1854.

חייהם של בני הזוג לא היו מאושרים, והיו רצופים טרגדיות: אליזבת לא הצליחה להתקבל אל תוך חברת חצר המלוכה, והיו ביניהם חיכוכים רבים. נולדו להם ארבעה ילדים:

סופיה, ארכידוכסית אוסטריה (1855–1857) גיזלה, ארכידוכסית אוסטריה (1856–1932)

רודולף, נסיך הכתר האוסטרי (1858–1889) מריה ולריה, ארכידוכסית אוסטריה (1868–1924)

בתם הבכורה סופי נפטרה בשנת 1857 בעודה בת שנתיים, ובנם רודולף התאבד בשנת 1889 בעיירה מאיירלינג, יחד עם חברתו הצעירה מרי וטסרה. אליזבת עצמה נפלה קורבן להתנקשותו של האנרכיסט האיטלקי לואיג'י לוקני בשנת 1898 בז'נבה, שווייץ. פרנץ יוזף, שמעולם לא התאושש ממותה, נהג לומר פעמים רבות לחבריו "לעולם לא תדעו עד כמה היא הייתה חשובה בשבילי".

לאחר מותה של אליזבת קיים פרנץ יוזף מערכת יחסים ארוכה עם קתרינה שראט, שהייתה צעירה ממנו ב-20 שנה, והקים למענה את "וילת שראט" בעיירה באד אישל, בה הוכרזה מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914. יש הטוענים, בעיקר מצד משפחתו של פרנץ, שהקשר לא היה אישי, אלא שהקיסר היה זקוק למישהו שיתמוך בו נפשית.

אחיינו של פרנץ יוזף, פרנץ פרדיננד, אשר היה גם יורש העצר, נרצח בהתנקשות בשנת 1914 בסרייבו על ידי גברילו פרינציפ, התרחשות שהייתה העילה לפרוץ מלחמת העולם הראשונה.

במהלך כהונתו הפך פרנץ יוזף את ארמון שנברון שבוינה לארמון המלוכה העיקרי. הקיסר נולד בו, חי בו את רוב ימיו ואף נפטר בו.

פרנץ יוזף והיהודים

תיאור תרומות הקיסר ליהודי ירושלים, החבצלת, 1870

מטבעות ועליהן דמות הקיסר משנת 1868. המטבעות נושאים את הכיתוב (בלטינית): "פרנץ יוזף, קיסר אוסטריה, מלך הונגריה, בוהמיה, גליציה, לודומריה, איליריה וארכידוכס אוסטריה בחסדו של האל"

ראו גם: יהדות אוסטריה

יחסו של פרנץ יוזף ליהודים היה סובלני ואוהד, והם העריצוהו מאוד. עת נבחר לקיסר אוסטריה נפתחה תקופה ביהדות אוסטריה הנחשבת למעין "תור זהב". הקיסר העניק ליהודים שוויון זכויות, באומרו כי "הזכויות האזרחיות והמדיניות אינן תלויות בדת". היהודים אף כינוהו בהערצה "הקיסר ירום הודו" (הקיר"ה) וחיברו עבורו תפילות ושירים שהודפסו בסידורי התפילה. בשנת 1849 ביטל הקיסר את האיסור על היהודים להתארגן בקהילות, ובשנת 1852 נקבע תקנון הקהילה היהודית.

בשנת 1869, כשביקר הקיסר בירושלים כחלק ממסעו במזרח התיכון, התקבל באהדה רבה על ידי האוכלוסייה היהודית. הקיסר הקים קרן למימון הקמת מוסדות יהודים, ואיתה הקים את בית המדרש לרבנים בבודפשט שבהונגריה. ב-1890 נקבע מעמדה הרשמי של הקהילה היהודית בווינה תחת חסותו, ובאותה תקופה אף נבחרו מספר יהודים לפרלמנט האוסטרי.

בתקופתו שלטונו של פרנץ יוזף תרמו היהודים רבות לתרבות האוסטרית. למרות אחוזם הקטן יחסית באוכלוסייה, פעלו באוסטריה משכילים יהודים רבים שהיו לגדולי התרבות האוסטרית, ביניהם עורכי דין, עיתונאים, סופרים, מחזאים, משוררים, רופאים, בנקאים, אנשי עסקים ואומנים. וינה הפכה למרכז תרבות, חינוך וציונות יהודי באוסטריה ומחוצה לה, מלבד היותה מרכז תרבות כללי.

הנצחתו

בחייו, כמו גם לאחר מותו של פרנץ יוזף, נקראו על שמו מספר אתרים:

• ארץ פרנץ יוזף, קבוצת איים באזור הקוטב הצפוני נקראה על שמו בשנת 1873.
• קרחון פרנץ יוזף באי הדרומי של ניו זילנד
• אוניברסיטת סגד – סגד, הונגריה

אילן יוחסין

לאופולד השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה"

מריה לואיסה, נסיכת ספרד

פרננדו הראשון, מלך שתי הסיציליות

מריה קרולינה מאוסטריה

פרידריך מיכאל, רוזן פפאלץ-צווייבריקן-בירקנפלד

מריה פרנצסקה, רוזנת פפאלץ-זולצבאך

קרל לודוויג, נסיך הכתר של באדן

אמליה מהסן-דרמשטדט

פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה"

מריה תרזה מנאפולי וסיציליה

מקסימיליאן הראשון יוזף, מלך בוואריה

קרולינה מבאדן

פרנץ קרל, ארכידוכס אוסטריה

סופי, נסיכת בוואריה

פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה

קישורים חיצוניים

• ביוגרפיה של פרנץ יוזף באתר worldwar1.com (באנגלית)
• פרטים אודות פרנץ יוזף באתר regiments.org (באנגלית)
• פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• "פרנץ יוזף, קיסר אוסטריא, בנמל יפו - 1869"; "ביקור הקיסר האוסטרי בנמל יפו לפני 56 שנה - 17 בנובמבר 1925" באתר: שפת הים - ים וספנות בעיתוני ההשכלה, התחייה והיישוב, 1948-1856.
• פרנץ יוזף ה-1, (1830-1916), קיסר אוסטריה, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה בית הבסבורג נולד:18 באוגוסט 1830 מת:21 בנובמבר 1916
פרדיננד הראשון, קיסר אוסטריה	קיסרות אוסטריה ממלכת הונגריה 1848–1916	קרל הראשון, קיסר אוסטריה

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38743452פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה ""