רודולף, נסיך הכתר של אוסטריה
 | |||
| הנסיך רודולף בעת ארוסיו, בשנת 1881 | |||
| לידה |
21 באוגוסט 1858 לאקסנבורג, האימפריה האוסטרית  | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
30 בינואר 1889 (בגיל 30) מאיירלינג, האימפריה האוסטרו-הונגרית  | ||
| מדינה | אוסטרו-הונגריה | ||
| מקום קבורה | וינה | ||
| בת זוג | סטפני, נסיכת בלגיה | ||
| שושלת בית הבסבורג – לורן | |||
| |||
רודולף, ארכידוכס אוסטריה (בגרמנית: Rudolf, Kronprinz von Österreich und Ungarn; 21 באוגוסט 1858 - 30 בינואר 1889) היה יורש העצר של האימפריה האוסטרו הונגרית.
ראשית חייו
רודולף נולד בלאקסנבורג ב-21 באוגוסט 1858, והיה בנו היחיד של הקיסר פרנץ יוזף הראשון (היו לו שתי אחיות, ואחות נוספת שמתה בילדותה), ובנה של הנסיכה סיסי (נכדתו של מקסימיליאן הראשון יוזף, מלך בוואריה). רודולף היה ביחסים קרובים מאוד עם אחותו גיזלה, ארכידוכסית אוסטריה, ואף לאחר שהחל את הכשרתו כנסיך הכתר נשאר עמה ביחסים טובים, עד לאחר נישואיה ללאופולד, נסיך בוואריה.
ב-10 במאי 1881 אולץ רודולף להתחתן עם סטפני, נסיכת בלגיה, בתו של לאופולד השני, מלך הבלגים, שלא הייתה נאה בעיניו. ב-2 בספטמבר 1883 נולדה בתם היחידה הארכידוכסית אליזבת מריה, ארכידוכסית אוסטריה. עם לידתה נפרדו בני הזוג.
הביקור בירושלים ויחסו ליהודים
בשנת 1881 ביקר הנסיך רודולף בארץ ישראל והגיע לעיר ירושלים. רישומיו האישיים הם עדות היסטורית על הקהילות היהודיות בעיר. העיתון הירושלמי שערי ציון (שנה ו' גיליון 10, מיום ב' ניסן תרמ"א) מתאר את טקס קבלת הפנים שערכו לכבודו יהודי ירושלים וכותב: ”האדון הנכבד ה' זליג הויזדורף נ"י, מפקח 'בית היתומים' החדש, קיבל בראשונה את הוד מלכותו על אם הדרך, ובת בתו, ילדה בת עשר שנים, מסרה להוד מלכותו אגן גדול עשוי מעצי זית ומקלעת ציצים ופרחים. ותאמר: הוד מלכותו, אנכי שרה גולדברגר, אתכבד למסור ליד הוד מלכותו את התשורה הקטנה הזאת”. במאי 1881, לקראת נישואי רודולף עם הנסיכה סטפני מבלגיה, פרסם בפולין העיתון היהודי-אורתודוקסי מחזיקי הדת שיר שחובר ליום החתונה[1]. ספרו, "מסע אל המזרח", מתאר את החי בארץ ישראל[2].
לזכרו של רודולף, שהיה אהוד מאוד על היהודים, נערכו תפילה ומספד בבתי מחסה שברובע היהודי[3].
הסופר מאיר שלו תיאר את הביקור ברוח הומוריסטית, אך לפי דיווחי הזמן, בפרק הראשון של ספרו "עשו".
פרשת מאיירלינג
בשנת 1887 רכש רודולף ביתן ציד בעיירה מאיירלינג שבוינר ואלד (אזור מיוער ממערב לווינה). זמן מה מאוחר יותר החל הנסיך בן ה-30 בקשר אישי קרוב עם הברונית מרי וטסרה (Marie Alexandrine von Vetsera) בת ה-17. ב-30 בינואר 1889 נמצאו הנסיך ופלגשו מתים בביתן הציד. תעלומת מותם הכתה גלים בכל העולם ונחשדה כזירת רצח-התאבדות. על פי דוחות רשמיים, התאבדותם הייתה כתוצאה מדרישתו של פרנץ יוזף, אביו של רודולף, שיסיים את הקשר עמה.
בית המלוכה הודיע שהשניים התאבדו ביריית אקדח, אבל הקבר של הברונית נפתח שלש פעמים כדי לחקור את נסיבות מותה. מספר פעמים הוטל ספק בכך שהנסיך ירה בה לאחר שבגולגולתה לא נמצא סימן לירי. הפעם האחרונה הייתה בדצמבר 1992 לאחר שגופת הברונית נגנבה מקברה ובעקבות זאת מומחים בדקו אותה. בכתר הגולגולת נמצאה עדות על שטח גדול של טראומה, מה שמעיד שייתכן שמתה מפגיעה בגולגולתה ולא נורתה על ידי רודולף. עם זאת, השלד לא היה שלם ולא ניתן היה לאשר זאת. במקביל, טען דו"ח כי הנסיך נורה שש פעמים ברובה שלא היה שלו. אביו של הנסיך, הקיסר, שחשב שבנו התאבד ציווה להפוך את מקום התאבדותו לכנסייה. רודולף הוכרז כלא היה יציב מבחינה נפשית, וזאת על מנת לאפשר את קבורתו הנוצרית בחלקה המלכותית. גופתה של מריה נלקחה בחשאי מבקתת הציד ונקברה בבית קברות אחר. הקיסר פרנץ יוזף הפך את בקתת הציד הידועה לשמצה למנזר נשים, שעד היום מתנהלות בו תפילות יומיות לנשמתו של רודולף.
הקשר ומותם של הנסיך והברונית הייתה כר לתאוריות קונספירציה רבות במרחב האוסטרו-הונגרי ושימשה השראה לספרים וסרטים רבים.
נסיבות התאבדותם נותרו לא ברורות זמן רב. חלק מהסיפורים תמכו בגרסה שבה הנסיך ירה בברונית, ואז התאבד. אחרים טוענים שהם הרגו זה את זה, וישנה גרסה שטוענת שהם בכלל נרצחו בזמן שישנו. כמו כן, ישנן טענות לגבי כך שהברונית הייתה בהריון כשמתה, חודשיים בלבד לפני יום הולדתה ה-18, בעוד אחרים מפריכים טענות אלה[4] .
בשנת 2015 התגלה אוסף מכתבים שכתבה הברונית מריה וותסרה למשפחתה וחשף את תעלומת מותם, כ-126 שנים לאחר מכן. המסמכים הופקדו בכספת בנק אוסטרית כ-36 שנה לאחר מותה, ככל הנראה על ידי משפחתה, והועברו לספרייה העירונית האוסטרית בתיקיית מכתבים שהכילו מסמכים אישיים, מכתבים, ותמונות של משפחת וטסרה. מהמכתבים שנכתבו במאיירלינג זמן קצר לפני האירוע, עולה כי וותסרה התכוונה להתאבד יחד עם רודולף בעקבות חוסר יכולתם החוקית לממש את הקשר ביניהם ולהינשא.
אילן יוחסין
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רודולף, נסיך הכתר של אוסטריה |
- אורי קציר, "הנסיך שהתבקש לנקות את הרובע". על יורש העצר רודולף מאוסטריה, בבלוג אפלטון
- רודולף, נסיך הכתר של אוסטריה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- רודולף, נסיך הכתר של אוסטריה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
רודולף (1858-1889), יורש עצר אוסטריה-הונגריה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ באתר עיתונות יהודית היסטורית
- ^ Eine Orientreise vom Jahre 1881. Kaiserlich-Königliche Hof- und Staatsdruckerei, Wien 1885
- ^ מרדכי אליאב, הקונסוליה האוסטרית בירושלים והיישוב היהודי, קתדרה 18, ינואר 1981 עמוד 88
- ^ "Heritage History - Homeschool History Curriculum - Elizabeth - Empress of Austria by George Upton": Death of Crown Prince Rudolf
38775231רודולף, נסיך הכתר של אוסטריה