מקסימיליאן יוזף, דוכס בבוואריה

מקסימיליאן יוזף, דוכס בבוואריה
Herzog Maximilian Joseph in Bayern
לידה	4 בדצמבר 1808; במברג, ממלכת בוואריה
פטירה	15 בנובמבר 1888 (בגיל 79); מינכן, הקיסרות הגרמנית
שם מלא	מקסימיליאן יוזף, דוכס בבוואריה
מדינה	ממלכת בוואריה
בת זוג	לודוביקה, נסיכת בוואריה
שושלת בית ויטלסבאך
אב	פיוס אוגוסט, דוכס בבוואריה
אם	אמלי לואיזה, נסיכת ארנברג
צאצאים	ראו בהמשך

מקסימיליאן יוזף, דוכס בבוואריה (בגרמנית: Herzog Maximilian Joseph in Bayern; 4 בדצמבר 1808 - 15 בנובמבר 1888) היה דוכס בווארי מבית ויטלסבאך אשר התפרסם כאביה של אליזבת, נסיכת בוואריה ("סיסי"), וכסבא רבא של לאופולד השלישי, מלך הבלגים.

ביוגרפיה

מקסימיליאן נולד בבמברג שבממלכת בוואריה ב-4 בדצמבר 1808, כבנם היחיד של פיוס אוגוסט, דוכס בבוואריה ואמלי לואיזה, נסיכת ארנברג. בין 1817-1824 הוא למד במינכן במוסד שהשתייך למסדר הבנדיקטינים. מגיל צעיר הוא יועד להינשא למקסימיליאנה, נסיכת בוואריה בתו של מקסימיליאן הראשון יוזף, מלך בוואריה, אולם זו מתה בשנת 1821, ולפיכך אירס אותו המלך לבת אחרת שלו, לודוביקה. הם נישאו ב-9 בספטמבר 1828. הנישואים נכפו על שני הצדדים, במיוחד על לודוביקה שחפצה בנסיך הפורטוגזי מיגל (לימים מיגל הראשון, מלך פורטוגל).

לאחר נישואיו, היה מקסימיליאן אדם עשיר מאוד. הוא בנה לעצמו ארמון מפואר במינכן, אשר עוצב בידי לאו פון קלנצה וידוע עד היום בכינוי "ארמון הדוכס מקס". ב-1834 הוא רכש את טירת פוסנהופן על יד אגם שטרנברג, וזה היה ביתו העיקרי למשך שארית חייו. ב-1838 הוא רכש גם את טירת אונטרוויטלבך, שבה פועל כיום "מוזיאון סיסי". בנוסף על כך הוא גם רכש גם את "מנזר באנץ" ו"מנזר טגרנסה", וכן נכסים נוספים שחלקם נמצאים עד היום בידי צאצאיו (כיום בעליהם של הנכסים הוא הנסיך מקס, דוכס בבוואריה).

ב-20 בינואר 1838 הוא יצא עם פמלייה קטנה למסע סביב הים התיכון. הוא עבר בוונציה, קורפו, פטרס ואתונה ואז הגיע אל מצרים. הוא ביקר באלכסנדריה ובקהיר, ובזמן שטיפס על הפירמידות הורה למשרתיו לשיר יודל ולהעמיד פנים שהוא מטפס על הרי האלפים. הוא רכש מספר עתיקות במצרים, ביניהן מומיות ואבנים מקברים ומקדשים. חלק מהפריטים מוצגים כיום במנזר באנץ. הוא גם קנה ושחרר מספר ילדים בשוק העבדים של קהיר. לאחר מכן המשיך אל ארץ ישראל, ביקר בירושלים ותרם כסף לשיפוץ קפלת ההלקאה בוויה דולורוזה. הוא חזר למינכן ב-17 בספטמבר של אותה שנה, ומאוחר יותר פרסם ספר על הרפתקאותיו בשם "מסע למזרח ב-1838" (Wanderung nach dem Orient im Jahre 1838). הוא קיבל תואר כבוד של חבר באקדמיה למדעים של בוואריה.

מבין כל ילדיו, מקסימיליאן יוזף אהב יותר מכל את בתו אליזבת אשר כונתה "סיסי". סיסי ירשה מאביה את אופיו ההרפתקני, וכן את החיבה למסעות ולרכיבה על סוסים. ב-1853, הציעה אחותה של אשתו לודוביקה, סופי, קיסרית אוסטריה, להשיא את בנה בן ה-23 הקיסר פרנץ יוזף, לבתם הבכורה של מקסימיליאן ולודוביקה, הלנה ("ננה") בת ה-18. מקסימיליאן ולודוביקה קיבלו את ההצעה, ולודוביקה נסעה עם הלנה כדי לקבל את הצעת הנישואים הרשמית מפרנץ יוזף. סיסי בת ה-15 התלוותה אליהם בדרך. למרבה ההפתעה, פרנץ יוזף בחר דווקא בסיסי, והודיע לאמו שאם לא יינשא לה, הוא לא יינשא כלל. בלית ברירה אישרה הקיסרית את הנישואים, וסיסי הפכה לקיסרית האימפריה האוסטרית.

מקסימיליאן זכור עד היום כאחד המקדמים הבולטים של המוזיקה העממית בבוואריה. הוא קידם במיוחד את הציתר, אשר כיום נחשב לכלי הנגינה הלאומי של בוואריה. מקסימיליאן ניגן בעצמו על הציתר, ואף חיבר מנגינות עבורו. בשל התעניינותו הרבה בכלי זה, הוא כונה "ציתר מקסל" (Zither-Maxl). יצירותיו המוזיקליות נאספו לספר. הוא נפטר במינכן ב-15 בנובמבר 1888 לאחר שני אירועים מוחיים. בהלווייתו נכחו אנשים רבים שבאו לחלוק כבוד אחרון לדוכס הפופולרי. הופיעו בה בין היתר חתנו הקיסר פרנץ יוזף, ונכדו רודולף, נסיך הכתר של אוסטריה. סיסי לעומת זאת לא הגיעה, כיוון שהיא שהתה באותו הזמן בחופשה בקורפו.

משפחתו

יחסיו של מקסימיליאן יוזף עם אשתו לודוביקה, נסיכת בוואריה היו קרירים ביותר במשך רוב שנות נישואיהם. לקראת חתונת הזהב שלהם חל שיפור ביחסיהם, והם חיו את שארית חייהם בהרמוניה מוחלטת. לודוביקה ילדה לו עשרה ילדים: