קונרד השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה"

קונרד השני
.Konrad II

ציור מיניאטורה של קונרד השני
ציור מיניאטורה של קונרד השני
לידה	שפייר, דוכסות פרנקוניה
פטירה	4 ביוני 1039 אוטרכט, דוכסות לורן התחתית
מדינה
דת	נצרות קתולית
בת זוג	גיסלה
קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" 26 במרץ 1027 – 4 ביוני 1039 (12 שנים) מנהיג דת בתקופה יוחנן התשעה-עשר → היינריך השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" היינריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" ←
מלך הרומאים 8 בספטמבר 1024 – 4 ביוני 1039 (14 שנים) → היינריך השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" היינריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" ←
מלך איטליה 31 במרץ 1026 – 4 ביוני 1039 (13 שנים) → היינריך השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" היינריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" ←
מלך בורגונדיה 6 בספטמבר 1032 – 4 ביוני 1039 (6 שנים ו־38 שבועות) → רודולף השלישי, דוכס בורגונדיה היינריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" ←

קונרד השני (בגרמנית: .Konrad II;‏ 990 בקירוב – 4 ביוני 1039) ידוע גם בתור קונרד הזקן היה קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" בין השנים 1027–1039. קונרד נוסף על תוארו הרשמי שימש מלך הרומאים מאז 1024, מלך איטליה מאז 1026 ומלך בורגונדיה מאז 1033. קונרד היה בן לאצולת דוכסות לורן ועת ירש אביו החל להגדיל את השפעתו ברחבי נסיכויות, דוכסויות וממלכותיה של האימפריה הרומית ה"קדושה" עד אשר בעת היינריך השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" נפטר בשנת 1024, מועצת העוצרים מינתה אותו ליורשו הקיסר.

קונרד לא פעל לשינוי, פיתוח או השפעה חדשה ומיוחדת על האימפריה והעדיף לטפח את פועל קודמו בן השושלת האוטונית של שימור מסדר הקיסרות והכנסייה כמו גם את מצבה הרעוע של ממלכת איטליה אשר הייתה במרידות מתמשכות. הוא בחר להשתמש באדמות הכנסייה למען חיזוק כוחו המדיני עם מינוי עצמאי של כמרים ובישופים. עם מותו של רודולף השלישי, דוכס בורגונדיה בשנת 1032, קונרד טען לכתר בורגונדיה חסר היורש.

ביוגרפיה

ייחוסו המשפחתי של קונרד אל הקיסרות הרומית ה"קדושה", הגיע בעיקר מחתונת אבי סבו לבתו של אוטו הראשון, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה". עם הזמן יוקרת בית המלוכה השלט על לורן נחלש וקונרד נולד כבר לאצולה הנמוכה.

עלייה לכוח

קונרד לא השיג חינוך מלא בצעירותו אלא את החינוך הנוקשה של אביו, שדרש ממנו את הטוב ביותר. כבר בצעירותו הפך קונרד לאדם אחראי אשר הציג לרבות יוקרה וחוש מפותח לצדק.

בשנת 1016, בעודו בן 26 התחתן קונרד עם גיסלה, הדוכסית האלמנה של סבזיה וצאצאית לשושלתו של קרל הגדול. בינתיים הקיסר היינריך השני מצא פרצה בנכונותו הדתית של קונרד ושלח אותו לגלות עקב חשש מגדילת כוחו האישי. עם מותו של היינריך השני בשנת 1024, קונרד שב למלכותו ובפגישה עם נציגי הנסיכים הבוחרים על גדות נהר הריין הציע עצמו לרשת את כס המלוכה הגרמני.

קיסר

הכתר הקיסרי של האימפריה הרומית ה"קדושה" , הושם על ראשו של קונרד בידי האפיפיור יוחנן התשעה־עשר בעת שהאחרון הכתיר אותו. כיום במוזיאון בווינה.

ב־8 בספטמבר אותה השנה, קונרד הוכתר כמלך הרומאים בקתדרלת מיינץ. על קונרד נאמר כי היה בעל מזל, שכן עם עלייתו לשלטון אפילו האופוזיציה הקיסרית שילמה מיסים לכתר.

מלחמות

באותו הזמן החל מרד פנימי של מקורביו של קונרד בלומברדיה. למרות גודלו של המרד לעצמו, ללא תמיכת הכנסייה וללא תמיכתו של מלך צרפת, קונרד הביס במהרה את המרד וירד דרומה אל רומא, שם בעת חג הפסחא של שנת 1027 הוא הוכתר בידי האפיפיור יוחנן התשעה-עשר לקיסר האימפריה הרומית ה"קדושה". כאשר המרד הוקם מחדש בגרמניה, קונרד העניש את מנהיגיו ולא חסך אף לא על בני משפחתו שהנהיגו אותו.

פחות משנה לשלטון קונרד, נפטר ביוני 1025 בולסלאב הראשון, דוכס פולין האמיץ, שליט ממלכת פולין אשר שימשה מדינת חסות לאימפריה הרומית ה"קדושה", דבר שחסך את הצורך בהתערבות צבאית מצדה של האימפריה. בשנת 1028 עורב קונרד במלחמה עם הממלכה הפולנית של מיישקו השני למברט, יורשו של בולסלאב הראשון עד אשר זה נכנע לקונרד אשר דרש מחדש את האדמות שהפסיד קודמו לפולנים.

מדיניות פנים

קונרד לא הוכיח את גדולתו רק במלחמות אלא גם בעליונות המשפט בעניינים כלגליזציה תרבותית בסקסוניה, והקמת חוקה פדרלית בלומברדיה. בשנת 1028, בבית משפט מלכותי באאכן, בירתו העתיקה של קרל הגדול, הכריז קונרד על בנו היינריך, להיות לו ליורש. בשנת 1036 קונרד חיתן את היינריך עם בתו של קנוט הגדול, מלך אנגליה לשיפור היחסים עם ממלכת האי.

רודולף השלישי, דוכס בורגונדיה חסר היורשים הבטיח את כס ממלכתו להיינריך השני, אך רודולף נפטר לבסוף בשנת 1032 לאחר מותו של היינריך השני ועל כן כתר ממלכתו הועבר לקונרד השני אשר נדרש להתמודד נגד שני נסיכים לוחמים עד אשר אלו נשבעו לו אמונים שנתיים אחר כך בציריך.

על אף הקשר הטוב בין האב לבן, היינריך הראה פעמים רבות עצמאות מלאה מאביו כגון הפעם בה יצר הסכם שלום עם אישטוואן הראשון, מלך הונגריה בלי עירובו של אביו והפעם בה נשבע אמונים לדוכס קרינתיה לעולם לא לפעול נגדו, דבר זה אשר יצר ניגוד עניינים בין האב לבן הביא להשבתו של היינריך אל כיסו בהשפלה.

שנים אחרונות

בשנת 1036 הופיע קונרד באיטליה בשנית לדין על עונשו של ידידו לשעבר הארכיבישוף אריברט ממילאנו אשר פעל נגדו במרד של שני נסיכים באיטליה. אריברט אשר ניסה להחליף את שלטונו של קונרד על הכס הקיסרי הושם במאסר, ממנו ברח והחל להרים מרד במילאנו. בעזרת כישורים דיפלומטים קונרד צלח בניתוק אריברט מהסימפטיים אליו בלומברדיה כמו גם מתומכיו בלורן. במצב זה היה יכול קונרד להתקדם בשנת 1038 לדרום איטליה שם חבר עם שני נסיכים תומכים בסלרנו וביחד הם הפילו את מרידתו של הארכיבישוף.

בדרכו חזרה מאיטליה על עבר הים האדריאטי, צבאו של קונרד חלה בשפעת קייצית אשר הביאה למותם של שניים מילדיו של קונרד. קונרד עצמו חזר בשלום לגרמניה ואף נפגש עם מספר בתי משפט קיסריים בנושאים עיקריים אך מנקודה זאת והלאה מצבו התדרדר עד אשר נפטר בשנת 1039 ובנו היינריך ירש אותו.

ראו גם

• היינריך השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה"
• היינריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה"
• היינריך הרביעי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה"

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קונרד השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" בוויקישיתוף

• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
  פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30473951קונרד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה