יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה"
| לידה |
13 במרץ 1741 וינה, האימפריה הרומית ה"קדושה"  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
20 בפברואר 1790 (בגיל 48) וינה, האימפריה הרומית ה"קדושה" | ||||||
| מדינה | האימפריה הרומית ה"קדושה" | ||||||
| מקום קבורה | וינה | ||||||
| בת זוג |
איזבלה, נסיכת פארמה מריה יוזפה, נסיכת בוואריה | ||||||
| שושלת לורן - הבסבורג | |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" (בגרמנית: Joseph II, בשמו המלא: יוזף בנדיקט אוגוסט יוהאן אנטון מיכאל אדם; Josef Benedikt August Johann Anton Michael Adam; (13 במרץ 1741 – 20 בפברואר 1790) לבית הבסבורג, קיסר הקיסרות הרומית ה"קדושה" מ-1765 ועד מותו. עלה לשלטון באופן רשמי לאחר מות אביו פרנץ הראשון, אך בפועל פעל באופן עצמאי רק לאחר מותה של אמו מריה תרזה בשנת 1780.
יוזף תמך בעקרון האבסולוטיזם הנאור אך מחויבותו לרפורמה הליבראלית יצרה התנגדות שפגעה בישומה. החקיקה הענפה שיזם בתחומי מדיניות הפנים שכללו את ביטול הצמיתות וחיזוק השלטון המרכזי דובר הגרמנית על חשבון האוטונומיה לנסיכויות השונות גרמה להתעוררות מרידות ולהתערערות השלטון המרכזי. זמן קצר לאחר מותו של יוזף השני בוטלו רבות מן הרפורמות שיזם.
קורות חיים
יוזף נולד בעיצומה של מלחמת הירושה האוסטרית, חינוכו התרכז בלימוד המנגנונים הביורוקרטיים של השטחים השונים שעליהם היה עתיד לשלוט.
יוזף נשא בשנת 1760 את איזבלה, נסיכת פארמה, שילדה את בתו היחידה - מריה תרזה. הנישואים נועדו לחזק את הברית עם צרפת, היות שהכלה הייתה נכדתו של לואי החמישה עשר, מלך צרפת. איזבלה נפטרה ב-1763 ובתה מריה תרזה ב-1770. בשנת 1765 נישא למריה יוזפה, נסיכת בוואריה, בתו של קרל השביעי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה". היא נפטרה שנתיים מאוחר יותר מאבעבועות שחורות.
אידאולוגיה ופעילות שלטונית
את השראתו הפוליטית קיבל יוזף מתנועת הנאורות האירופית, ובייחוד מכתביו של וולטר והאנציקלופדיסטים. שלטונו של המלך פרידריך הגדול מפרוסיה שימש ליוזף דוגמה לשליט נאור. הערכים שניסה ליישם בעת שלטונו היו סובלנות דתית והגבלת כוחה של הכנסייה, ביטול הצמיתות והפאודליזם, ביטול ההגבלות על סחר חופשי ועל ההשכלה. למרות נטיתו הליבראלית, יוזף השני לא תמך בדמוקרטיזציה של מוסדות הממשל כיוון שהאמין שהשלטון צריך להיות בידי דספוט (רודן) יחיד המושל על פי ההיגיון והתבונה. כפועל יוצא ביקש יוזף השני לאחד את הקיסרות המשוסעת תחת השלטון המרכזי בווינה, על מנת למנוע את פירוקה לאחוזות פאודליות.
לאחר מותו של אביו בשנת 1765 נעשה יוזף השני לקיסר הקיסרות הרומית ה"קדושה" ועוצר ביחד עם אמו על השטחים שבשליטת אוסטריה, אך התואר קיסר העניק ליוזף (כמו גם לאביו) סמכות ניהול ממשית מצומצמת כיוון שזאת נותרה בידי אמו הקיסרית מריה תרזה. חילוקי הדעות בין יוזף לאמו עלו בעת חלוקת פולין הראשונה ובעת מלחמת בוואריה (1778–1779), אז ביקש יוזף להרחיב את שטח שלטון בית הבסבורג גם במחיר מלחמה, ואמו התנגדה לכך.
עם מותה של מריה תרזה קיבל יוזף השני את יכולתו לעצב את מדיניותו כרצונו. בתוך זמן קצר חוקק יוזף כ-17,000 חוקים ותקנות חדשים אשר שינו סדרי שלטון רבים בקיסרות, על פי עקרונות הנאורות, הרציונליות והאחידות השלטונית. החוקים שללו כל העדפה בהתאם למעמד ולאומיות וקבעו שקידומו של כל אדם יותנה ביכולתו האישית.
רפורמות
בין השינויים החברתיים שיזם:
- ביטול הצמיתות - מטרתו החשובה ביותר, שאותה החל ליישם מיד עם עלייתו לשלטון ב-1781. מאוחר יותר ב-1789 קבע יוזף כי על האיכרים לשלם את דמי החכירה במזומן ולא במתן תוצרתם החקלאית. בנוסף הכנסות חכירה אלו ימוסו כך שלא יועברו ללא פיקוח למגנאטים. מדיניות זאת הובילה להתנגדות רבה הן מצד האצולה והן מצד האיכרים, שהיו מורגלים לסחר חליפין ולא לשימוש בכסף מזומן.
- כתב הסובלנות מ-1781, החוק העניק חירות דתית לנוצרים שאינם קתולים, כלומר לפרוטסטנטים ונוצרים אורתודוקסים, אשר בתחום שטח הקיסרות הרומית ה"קדושה". בנוסף, העניק החוק ליהודים את הזכות לעסוק בכל תחומי המסחר ואת הזכות ללמוד בגימנסיה ויש הרואים בו את כתב הזכויות הראשון שניתן ליהודים ברוח עקרונות ההשכלה והאמנסיפציה.
- קביעתה של הגרמנית כשפה רשמית יחידה לממשל, חינוך ומסחר, תוך כדי ביטול הלטינית והשפות המקומיות כשפות רשמיות.
- רפורמה בכנסייה הקתולית- יוזף השני ביקש לנתק את הכנסייה הקתולית ממרכזה ברומא בכך שהמדינה שלטה על תהליך הכשרת הכמרים בסמינרים, כמו כן, הבישופים, ראשי הכנסיות המחוזיות, חויבו להישבע אמונים לקיסר. כבן לתנועת הנאורות לעג יוזף השני על היעילות בה ניהלו המסדרים הדתיים את אדמותיהם, רבות מן האדמות נמכרו והוצאו משליטת הכנסייה. בוטלו בתי הדין הדתיים שעסקו בדיני המשפחה וסמכותם הועברה לבתי המשפט האזרחיים.
- איחוד מנהלי של הנסיכויות שהרכיבו את הקיסרות כולל איחוד מערכת המיסוי ותקציב במדינה. איחוד זה נעשה באופן חפוז וללא הכנה מוקדמת, ולכן גרם להתמרמרות בנסיכויות הלא-גרמניות של הקיסרות.
- הערכת שוֹוי כל הקרקעות בקיסרות למטרות מיסוי שוויוני יותר תוך הפחתת נטל המס על האיכרים.
- ביטול סמכויות האספה ההונגרית, ובכך חיסול האוטונומיה המוגבלת של המחוזות ההונגריים.
- בתחום המשפט, ביטל את עונש המוות ועונשי עינויים. בנוסף קבע את עיקרון השוויון בפני החוק, ללא הבדל מעמד.
- ביטול הצנזורה על העיתונות והתיאטרון.
- חינוך יסודי חובה לבנים ובנות, ואפשרות לחינוך מקצועי מסובסד גבוה לבני עניים בעלי פוטנציאל לימודי.
- יסוד בית החולים המרכזי בווינה Allgemeines Krankenhaus שנועד לטפל באופן יעיל במגפות. בית החולים אמנם לא סייע רבות בעצירת המגפות אך וינה הפכה למרכז חשוב ביותר למחקר רפואי עד לסיפוח לגרמניה בטרם מלחמת העולם השנייה.
יחס גדולי החסידות כלפיו
בהיסטוריוגרפיה החסידית בת התקופה ניכרת התיייחסות שלילית כלפיו. הסיבה לכך לא מובעת בבירור, אך קיימות מספר סיבות אפשריות: פרסום כתב הסובלנות שגרם לעידוד ההתבוללות (כפי שקרה מאוחר יותר, בימי פרנץ יוזף), וכן המיסים הגבוהים וקשיי הכלכלה כתוצאה ממדיניותו, שכללה מיסים גבוהים לאוכלוסיות "לא יצרניות", ביניהם מס הבשר, השחיטה הנרות והצמר. הניסיון למסד את חיי המסחר ולהכשרת רבנים מודרנים, וחוק חינוך חובה משנת תקמ"א. [1]
האגדה החסידית מספרת על ביקורי רבי לייב שרה'ס בארמונו כ"רואה ואינו נראה" ואת פרצי הזעם של הקיסר כלפיו, וכן התבטאותו של רבי פנחס מקוריץ כי הקיסר לא יאריך ימים בכל מחיר. שניהם נפטרו בשנת פטירת הקיסר, תקנ"א. [2]
אחרית ימיו
בנובמבר 1788 חזר יוזף לווינה לאחר שחלה, וכל שנת 1789 היה חולה אנוש, ב-30 בינואר 1790 בהיותו על ערש דוויי ביטל יוזף את הרפורמות שיזם בהונגריה, וב-20 בפברואר נפטר. לבקשתו נחקקה על מצבתו הכתובת: "פה קבור יוזף השני שנכשל בכל אשר ביקש לעשות".
לאחר מותו תפס את מקומו אחיו לאופולד השני.
משפחתו
ב-7 בספטמבר 1760 התחתן יוזף עם איזבלה, נסיכת פארמה, בתם של פליפה, דוכס פארמה ולואיז אליזבת, נסיכת צרפת, ממנה היו לו שתי בנות:
- מריה תרזה, ארכידוכסית אוסטריה (1762–1770).
- מריה כריסטינה, ארכידוכסית אוסטריה (1763).
אילן יוחסין
קישורים חיצוניים
- צו הסובלנות של יוזף השני (תרגום לעברית), באתר יד ושם
- לאלהי מעוזים רני תודות בני ישראל, ...אשר עשה לאדונינו המלך והקיסר גיוסיפי סיקונדו... וילכדו עיר מבצר בלגראדו. מנטובה תקמ"ט-1789, באתר היברובוקס
| יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" בית הבסבורג נולד:13 במרץ 1741 מת:20 בפברואר 1790 | ||
| פרנץ הראשון | דוכסות טשן 1765–1766 |
מריה כריסטינה ואלברט |
| מלך גרמניה 1765–1790 |
לאופולד השני | |
| האימפריה הרומית ה"קדושה" ארכידוכסות אוסטריה 1765–1790 | ||
| מריה תרזה | ממלכת הונגריה, ממלכת בוהמיה, ממלכת קרואטיה, ממלכת גליציה ולודומריה, דוכסויות ברבאנט, לימבורג, לותייר, לוקסמבורג, רוזנויות פלנדריה, היינאו, נאמור 1780–1790 | |
25881197יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה