אוסטרבה
 | |
| מבט על אוסטרבה מבניין העירייה | |
| מדינה |
 צ'כיה |
|---|---|
| מחוז | מורבו-שלזיה |
| ראש העיר | פטר קאיינאר (Petr Kajnar) |
| תאריך ייסוד | 1267 |
| שטח | 214 קמ"ר |
| גובה | 260 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 336,909 (2008) |
| ‑ במטרופולין | 1,164,328 (2008) |
| ‑ צפיפות | 1446.4 נפש לקמ"ר (2008) |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.ostrava.cz | |
אוסטרבה (בצ'כית: Ostrava, להאזנה (מידע • עזרה); בפולנית: Ostrawa; בגרמנית: Ostrau) היא עיר בצ'כיה, השוכנת במזרח המדינה, במחוז מורבו-שלזיה, באזור ההיסטורי של שלזיה הצ'כית. אוסטרבה נמצאת על צומת הנהרות אוסטרביצה, אודר ואופבה. העיר מנתה כ-315,500 תושבים בשנת 2003 והיא השלישית בגודלה בצ'כיה. שטח המטרפולין של העיר 3,896 קמ"ר.
בקרבת העיר נמצאים מכרות פחם, ולכן זוהי עיר תעשייתית. אוסטרבה כונתה "לב הפלדה של הרפובליקה" בהיותה תחת שלטון קומוניסטי.
היסטוריה
אוסטרבה שוכנת על צומת של דרכים ששימשו למסחר כבר בתקופות קדומות, ביניהם דרך אמבר ששימשה להובלת ענבר ברחבי אירופה. העיירה אוסטרבה עצמה נוסדה בשנת 1267 ועד המאה ה-18 הייתה עיירה קטנה של בעלי מלאכה עם אוכלוסייה של כאלף נפש.
בשנת 1763 נמצאו באזור מצבורים גדולים של פחם דבר שהביא להתפתחות תעשייה באזור וקליטה של מהגרים רבים. במהלך המאה ה-19, הוקמו מספר מכרות בעיר ובסביבתה והוקמו מפעלים לייצור פלדה. פיתוח נוסף של האזור הושג הודות להנחת מסילת ברזל שחברה את אוסטרובה לווינה בשנת 1847. העיר המשיכה להתפתח עד מלחמת העולם השנייה, בה סבלה מהפצצות רבות בגלל היותה מקור לפלדה לתעשייה צבאית.
מאז מהפכת הקטיפה בשנת 1989, העיר עוברת שינויים רבים. ב-1994 הופסקה כריית הפחם בעיר, ובשנת 1998 נסגרו רוב מפעלי הפלדה בסביבה, דבר שהוריד במידה רבה את זיהום האויר בסביבה.
גאוגרפיה
אוסטרבה נמצאת בצפון מזרח צ'כיה, 15 קילומטר מהגבול עם פולין ו 55 קילומטר מהגבול עם סלובקיה. העיר נמצאת בגובה ממוצע של 210 מטר מעל פני הים, באזור של אקלים ממוזג יבשתי עם קייצים חמים וחורפים קרים וגשומים. הטמפרטורה הממוצעת בינואר היא 2.4°- וביולי 17.8°. ממוצע המשקעים השנתי הוא בסביבות 600 מ"מ.
העיר שוכנת על שטח של 212 קמ"ר אשר הכילו בעבר 34 כפרים ועיירות קטנות שאוחדו לכדי עיר אחת בעלת 23 מחוזות.
תיירות
אף על פי שהעיר אינה יעד תיירותי מועדף יש בה מספר אתרים מעוררי עניין. בעיר נמצאת מוזיאון כרייה המציג ציוד כרייה מהמאה ה-19. על בניין העירייה יש מגדל ממתכת וזכוכית עם מרפסת תצפית בגובה של 72 מטר ממנה ניתן לראות את העיר וסביבותיה. בניין העירייה נפתח באוקטובר 1930.
יהדות
ההתיישבות של יהודים הייתה אסורה עד אמצע המאה ה-19. בתקופת הקיסר יוזף השני הותר ליהודי בשם מרדכי שינהוף להתיישב בעיר ולחכור בה בית מימכר יין. לאחר מכן הגיעו לאוסטרבה יהודים מהערים:הוצנפלץ, לייפניק ואונגריש-ברוד. לפני מלחמת העולם השנייה התקיימה באוסטרבה קהילה יהודית גדולה שרבים מיהודיה הגיעו מגליציה ומסלובקיה. באוקטובר 1939 יצאו מאוסטרבה שניים מהמשלוחים הראשונים של יהודים מהפרוטוקרט הגרמני למזרח, במסגרת תוכנית לובלין[1]. לאחר מכן, במהלך השואה, גורשו יהודי אוסטרבה לגטו טרזינשטט ורובם נרצחו. סיפורה של יהדות אוסטרובה דומה בכך לסיפורה הכאוב של כלל יהדות צ'כיה: מקהילה תוססת ועשירה ברוח בת כ-395,000 יהודים בשנת 1939, נותרו כיום כ-3,000 יהודים בלבד בצ'כיה, מרביתם בפראג.
באוסטרבה מתגוררת כיום קהילה יהודית קטנה, עם נשיא ורב שבאו מישראל[2]. בין השנים 1995–2005 כיהן כנשיא הקהילה באוסטרבה, פטר בכרך[3].
לקריאה נוספת
- הארגון העולמי של יוצאי אוסטרבה, זוכרים לה לעיר, סיפורם של יהודי אוסטרבה, 1994
הערות שוליים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אוסטרבה |
- ^ [1], עמוד 23; לובלין, רזרוט ('תוכנית ניסקו ולובלין'), באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
- ^ [2]
- ^ פטר בכרך, באתר הפלמ"ח
22875901אוסטרבה