אדוארד לסקר
 | |
| אדוארד לסקר מימין וסבלי גריגורייביץ' טרטקובר | |
| לידה | 3 בדצמבר 1885 |
|---|---|
| פטירה | 25 במרץ 1981 (בגיל 95) |
| הישג בולט | היה מס' 18 בעולם בשנת 1923 |
| הדרגה הגבוהה ביותר | אמן בינלאומי |
| מד כושר מרבי | 2583 (אוגוסט 1924) |
| מקצוע נוסף | מהנדס, כתב ספרים בשחמט |
| מדינה | גרמניה, ארצות הברית |
| הערות | יהודי |
אדוארד לסקר (באנגלית: Edward Lasker) (3 בדצמבר 1885 - 25 במרץ 1981), שחמטאי בדרגת אמן בינלאומי ושחקן גו יהודי-אמריקאי. לסקר היה מהנדס במקצועו וכן עסק בכתיבת ספרים.
רקע
לסקר נולד בעיר קמפן בפלך פוזן, פרוסיה. במהלך מלחמת העולם הראשונה הוא היגר לאנגליה ומשם לאמריקה, מולדתה של אימו. כאשר ארצות הברית הצטרפה למלחמה נשלחו אליו מסמכי גיוס, בצירוף אפשרות לפטור עקב מוצאו הגרמני. לסקר ויתר על זכותו לפטור, משום שחשב כי בכך יואץ תהליך קבלת האזרחות האמריקאית אך בסופו של דבר המלחמה תמה לפני שנקרא לשירות.
קריירה מדעית
לסקר למד באוניברסיטה של ברלין הנדסת מכונות והנדסת חשמל. הוא המציא את משאבת החלב משדי האישה, המצאה שהצילה חיי פגים רבים והביאה ללסקר כסף רב. חבריו קראו לו בבדיחות הדעת "שחקן החזה" - "the chest player."
שחמט
לסקר כתב מספר ספרים בנושאי דמקה, שחמט וגו. הוא זכה חמש פעמים באליפות הפתוחה של ארצות הברית בשחמט, בשנים 1916, 1917, 1919, 1920 ו-1921. התוצאה הטובה ביותר שלו בדו-קרב הייתה הפסדו הדחוק 9.5-8.5 לפרנק מרשל באליפות ארצות הברית לשנת 1923. בעקבות תוצאה זו הוזמן לסקר להשתתף בתחרות העל שהתקיימה בניו-יורק בשנת 1924 בה התמודד מול אמנים מהרמה העולמית כגון אלכסנדר אלכין, חוסה ראול קפבלנקה, עקיבא רובינשטיין, עמנואל לסקר וריכרד רטי.
משחקו המפורסם ביותר הוא הקרבת המלכה ורדיפה אחר המלך נגד ג'ורג' אלן תומאס[1]. למרות שהפסיד החמיא תומאס ללסקר ואמר לו "זה היה יפה מאד". לסקר התרגש מהרוח הספורטיבית שהפגין יריבו[2].[3]
|
העמדה לאחר המסע 10...מה-ה7
לאחר המסעים 11. מה:ח7+!! מ:ח7 12. פ:ו6 מח6 13. פהז4+ מז5 14. ח4+ מו4 15. ז3 מו3 16. רה2+ מז2 17. צח2+ מז1 18. מד2 מט.
|
עמדת הסיום
מול קפבלנקה היה ללסקר מאזן שלילי, ללא ניצחון, אך היה לו תיקו במשחק בו שיחק בכלים השחורים בתחרות ניו-יורק 1924. לסקר לא היה תמיד בר מזל, משום שבאחד המשחקים הופיע קפבלנקה דקה לפני נפילת שעונו , לסקר שיחק את הסתעפות ריגה בה היה לו ניסיון מסוים אך קפבלנקה מצא דרך לניצחון למרות זמנו הדחוק[4].
לסקר היה ידידו של אלוף העולם לשעבר עמנואל לסקר. ישנה אי בהירות האם השניים היו קרובי משפחה. לסקר כתב על כך בזכרונותיו מתחרות ניו-יורק 1924 שפורסמו בגיליון מרץ 1974 של הבטאון Chess Life: "לא גיליתי שאנו קרובי משפחה עד שהוא (עמנואל לסקר) סיפר לי על כך זמן קצר לפני מותו. לדבריו הראו לו את עץ המשפחה של משפחת לסקר ועל אחד מהענפים התנדנדתי."
תחרויות בהן השתתף
גו
לסקר התרשם עמוקות ממשחק הגו. לראשונה קרא על המשחק במאמר מאת אוסקר קורשלט שהציע את הגו כמשחק מקביל לשחמט, טענה שלסקר חשב כמגוחכת.[5] ענינו של לסקר במשחק גו התעורר פעם נוספת כאשר הוא הבחין ברישום של משחק גו על גבו של עיתון יפני שקרא אחד מלקוחות בית הקפה בו שיחק שחמט. לסקר ומקס לנגה לקחו את העיתון שהלקוח השאיר, פענחו את התרשים אך המשחק לא היה שלם. עיון בעמדה הוביל אותם למסקנה שהמשחק הסתיים בניצחון השחור, אך משום שלא היו מסוגלים לקרוא את האותיות היפניות בקשו מיפני אחר לסייע להם. השנים הופתעו לשמוע שבעמדה זו נכנע השחור. רק לאחר שלושה שבועות של עיון בעמדה הצליח מקס לנגה להבין את הסיבה שהלבן ניצח במשחק. ניסיון זה הביא להערכה עמוקה יותר של המשחק, והם למדו אותו ברצינות, אם כי לא הצליחו לעניין שחקני שחמט אחרים.
לאחר שנתיים, עמנואל לסקר, אלוף העולם באותה עת, חזר לגרמניה. כאשר אדוארד סיפר לו שמצא משחק שמתחרה בשחמט הוא היה ספקן, אך לאחר ששמע את החוקים ושיחק משחק בודד הוא הבין שגו עמוק מבחינה אסטרטגית. הם החלו ללמוד גו בעזרת סטודנט יפני בשם קיטאבאטקה, ולאחר שנתיים הצליחו לנצחו ללא יתרון התחלתי.
קיטאבאטקה אירגן לאדוארד, עמנואל ולאחיו הבכור של אלוף העולם ברטולד משחק מול מתמטיקאי יפני, שחקן גו חזק. הלסקרים קיבלו יתרון התחלתי של תשע אבנים, ושיחקו בזהירות תוך התייעצות ביניהם, אך יריבם ניצח אותם בקלות ללא מאמץ חשיבתי נראה לעין. לאחר משחק זה הציע עמנואל לאדוארד שיסעו לטוקיו ללמוד גו. בשנת 1911 החל אדוארד בעבודתו בחברת AEG. לאחר שנה בחברה ביקש העברה לטוקיו, אך החברה הציבה בטוקיו רק דוברי אנגלית מעולה, ולכן עבר אדוארד לסניף האנגלי של החברה, כדי לשפר את ידיעותיו באנגלית. במהלך מלחמת העולם הראשונה נעצר לסקר, ומעולם לא הצליח להגיע לטוקיו. למזלו זיהה אותו סר הלדיין פורטר, כמי שניצח את תחרות השחמט בלונדון בחודש מאי 1914, ובזכותו קיבל לסקר אשרה לנסוע לארצות הברית. לסקר היה דמות המפתח בפיתוחו של משחק הגו בארצות הברית, וביחד עם קארל דיויס רובינסון ולי הרטמן ייסדו את איגוד הגו האמריקאי.
ספרים שכתב
- Chess Strategy, 1915 (second edition)
- Chess and Checkers: the Way to Mastership, 1918
- Go and Go-Moku, 1934 (2nd ed. 1960)
- Modern Chess Strategy (1945)
- The Adventure of Chess, 1949 (2nd ed. 1959), מסת"ב 0-486-20510-X.
- Chess Secrets I Learned from the Masters (semi-autobiographical and instructional) (1951, 1969) מסת"ב 0-486-22266-7.
- Chess for Fun and Chess for Blood, 1942 (2nd ed.), מסת"ב 0-486-20146-5.
- The Game of Chess: the strategy and tactics of expert play for amateurs of all classes (1972)
קישורים חיצוניים
- כתבי אדוארד לסקר בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- קטע מספרו של לסקר "קריירת הגו שלי",jhubert.club.fr
- איך הגו הגיע לאמריקה,users.eniinternet.com
הערות שוליים
- ^ Edward Lasker vs George Alan Thomas, 1912, באתר chessgames.com
- ^ Chess Tactics: Edward Lasker - G. Thomas (London, 1912), באתר יוטיוב, 5 ביוני 2007
- ^
Ed. Lasker-Sir George Thomas, London 1911 1.d4 e6 2.Nf3 f5 3.Nc3 Nf6 4.Bg5 Be7 5.Bxf6 Bxf6 6.e4 fxe4 7.Nxe4 b6 8.Ne5 O-O 9.Bd3 Bb7 10.Qh5!? Qe7?? (diagram at left; 10...Bxe5! 11.Qxe5 Nc6 or 11.dxe5 Rf5 wins a pawn) 11.Qxh7+!! Kxh7 12.Nxf6+ Kh6 (12...Kh8 13.Ng6#) 13.Neg4+ Kg5 14.h4+ Kf4 15.g3+ Kf3 16.Be2+ Kg2 17.Rh2+ Kg1 18.Kd2# 1-0
- ^ Jose Raul Capablanca vs Edward Lasker, 1915, באתר chessgames.com
- ^
Go Monthly Review 1961/7, p.51, article by Lasker From My "Go" Career