סבלי טרטקובר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סבלי טרטקובר
Савелий Тартаковер
Ksawery Tartakower.jpg
לידה 22 בפברואר 1887
פטירה 4 בפברואר 1956 (בגיל 68)
הישג בולט חבר בצמרת השחמט העולמית במחצית הראשונה של המאה העשרים
הדרגה הגבוהה ביותר רב אמן משנת 1950
מד כושר מרבי 2719 (ינואר 1921)
מדינה רוסיה, פולין, צרפת

סָבֶלִי גריגורייביץ' טרטקובר (רוסית: Савелий Григорьевич Тартаковер;‏ 22 בפברואר 1887 - 4 בפברואר 1956) היה רב-אמן בשחמט פולני-צרפתי ממוצא יהודי, חבר בצמרת השחמט העולמית במחצית הראשונה של המאה העשרים, הזכור בעיקר כאחד האבות המייסדים של האסכולה ההיפרמודרנית בשחמט, ככותב פורה של ספרות שחמט, כמחברם של פתגמי שחמט ובזכות תרומותיו הרבות לתורת הפתיחות.

נעוריו

טרטקובר נולד ברוסטוב שברוסיה להורים יהודים פולנים, נתיני האימפריה האוסטרו-הונגרית שהמירו את דתם והטבילו אותו לנצרות, ככל הנראה כדי להימלט מרדיפות. בגיל 16 נשלח ללמוד משפטים בז'נבה שבשווייץ ולאחר מכן בווינה, העיר שהפכה לביתו ובה סיים את לימודיו כדוקטור למשפטים.

בווינה חי טרטקובר חיים סטונדטיאליים נוחים, החל להתעניין בשחמט ולשחק במועדון השחמט המפורסם של העיר. הוא פגש אמני שחמט מפורסמים כקרל שלכטר, גזה מארוצי, מילן וידמר וריכרד רטי. הישגו המשמעותי הראשון היה המקום הראשון בטורניר נירנברג 1906. בווינה 1909 סיים במקום השני אחרי רטי.

ב-1911 התבשרו סבלי טרטקובר ואחיו המתגוררים בווינה על רצח הוריהם בפוגרום ברוסטוב.

התקופה הווינאית הקנתה לטרטקובר, מלבד ההשכלה שרכש והישגיו בשחמט, גם את ההרגל המגונה להמר, שליווה אותו כל חייו. הנער האמיד איבד את כל כספו במשחקי קלפים, אולם אז פרצה מלחמת העולם הראשונה והוא גויס לצבא האוסטרו-הונגרי. מספר פעמים חזר מהחזית כשכיסיו מלאים כסף, תגמול על התנדבותו למשימות מסוכנות. כאשר נגמר הכסף היה חוזר לחזית כדי למלא את ארנקו. במהלך המלחמה נפצע מכדור שחדר לבטנו, אולם חוסנו הגופני הרב עזר לו להתאושש, כפי שהתאושש מספר שנים קודם לכן משבר בגולגולת. אחיו לא היה בר מזל כמותו ונהרג בחזית הרוסית.

עם תום המלחמה שב טרטקובר בן השלושים לווינה כדי לחזור ולעסוק בשחמט מקצועני. התהפוכות הפוליטיות בעידן שלאחר מלחמת העולם טלטלו את חייו האישיים: חוזה סן-ז'רמן הותיר אותו בסטטוס של אזרח המדינה האוקראינית החדשה, אולם זו האחרונה לא האריכה ימים ונחלקה בין פולין וברית המועצות. טרטקובר הצליח להשיג אזרחות פולנית - השלישית מבין ארבע אזרחויות שהחזיק בימי חייו - הודות לצרפתית השגורה בפיו, אף שלא ידע לדבר פולנית. את פולין ייצג בכבוד רב בשש אולימפיאדות שחמט, אף שלא תמיד התגורר בה ורוב הזמן היה בסיסו בפריז. נסיבות חייו, יחד עם משחק השחמט, עמדו מאחורי נדודיו התמידיים.

קריירה

בשנות העשרים עסק טרטקובר בכתיבה ובמשחק. ב-1924 יצא לאור ספרו החשוב ביותר, השחמט ההיפרמודרני (Die hypermoderne Schachpartie). טרטקובר עסק בכתיבה במקביל להשתתפות ברוב תחרויות העילית של העידן שבין מלחמות העולם; בבאדן באדן 1925 שיחק בכלים השחורים נגד עקיבא רובינשטיין, ואף ניצח, לאחר לילה שלם של כתיבה.

עם ניצחונותיו הבולטים בטורנירים ניתן למנות את גנט 1926, הייסטינגס 1927 ו-1928, בתחרות לונדון חלק את המקום הראשון-שני עם אהרון נימצוביץ' וניצח בין היתר את פרנק מרשל, מילן וידמר ויפים בוגוליובוב).

טרטקובר חלק את המקום הראשון-שני בתחרות באד ניידורף 1927 עם אהרון נימצוביץ') וניצח בתחרות ליאז' 1930. בתחרות זו הקדים את מיר סולטאן חאן בשתי נקודות ובפער גדול עוד יותר את עקיבא רובינשטיין, אהרון נימצוביץ' ופרנק מרשל.

כמו כן גבר בדו-קרב על רודולף שפילמן ב-1913 ועל רטי ב-1920. בהאג 1921 הופעתו החזקה הספיקה רק למקום שני אחרי אלכסנדר אלכין ובברצלונה 1929 היה שני לחוזה ראול קפבלנקה. בשנת 1936 הוזמן לתחרות השחמט בנוטינגהאם 1936 הנחשבת עד היום לאחת התחרויות החזקות שהתקיימו אי פעם.

שש פעמים הוביל את נבחרת פולין החזקה לאולימפיאדות השחמט בשנות השלושים. מתוכן זכה הוא בשלוש מדליות אישיות (זהב ב-1931 ו-ארד ב-1931 ו-1935) והנבחרת בחמש מדליות קבוצתיות, כולל אחת מזהב ב-1930. כמו כן זכה פעמיים באליפות הלאומית של פולין, ב-1935 ו-1937.

מלחמת העולם השנייה

אולימפיאדת השחמט השמינית נערכה בבואנוס איירס ב-1939. במהלך המשחקים פרצה מלחמת העולם השנייה. רבים מהשחקנים האירופאיים, ובהם מיגל ניידורף, תלמידו המובהק של טרטקובר, נשארו בארגנטינה עד יעבור זעם. אולם טרטקובר היהודי בחר להסתכן ולשוב לצרפת ב-1940, זמן קצר לפני שנפלה בידי הנאצים. הוא הצטרף לכוחות צרפת החופשית של שארל דה גול תחת השם הבדוי קרטייה. לאחר המלחמה וסיפוחה של פולין לגוש המזרחי, קיבל מממשלת צרפת את האזרחות הרביעית והאחרונה שלו. ב-1950 ייצג אותה באולימפיאדת השחמט השביעית בחייו.

ערוב ימיו

ב-1949 זכה טרטקובר בקורוס (ויק אן-זהה. ב-1950 היה טרטקובר אחד מעשרים ושבעה השחקנים הראשונים שקיבלו את התואר רב אמן מהפיד"ה. הוא המשיך להיות שחקן חזק ברמה הבינלאומית גם בגיל מתקדם יחסית: בבודפשט 1948 הוכיח שהוא יכול עדיין להתמודד עם הצמרת העולמית כשסיים עם 9.5 נקודות מ-15. בגיל 62 סיים במקום הראשון המשותף בסאות'סי 1950. בשנת 1953 ניצח באליפות צרפת בשחמט שהתקיימה בפריז[1].

אולם בערך בזמן הזה החלה בריאותו להתדרדר וגופו החזק החל לדעוך. שוב מצא את עצמו חסר כל. בפברואר 1956 מת בפריז.

דו-קרבות

שנה מיקום המתמודד השני תוצאה הערות
1906 נירנברג פול יונר 2 מ-2 ניצחון
1913 וינה רודולף שפילמן 7 מ-11 ניצחון
1917 וינה ריכרד רטי 3.5 מ-6 ניצחון
1920 וינה ריכרד רטי 4.5 מ-6 ניצחון
1921 וינה רודולף שפילמן 2.5 מ-6 הפסד
1921 וינה ארנסט גרינפלד 1.5 מ-3 תיקו
1931 זימרינג מיר סולטאן חן 5.5 מ-11 הפסד
1935 פריז ארנסט לודוויג קליין 3 מ-4 ניצחון
1948 קופנהגן ייאנס אנאוולסן 2.5 מ-6 הפסד

הופעותיו באולימפיאדות

סבלי טרטקובר שיחק שבע פעמים באולימפיאדות השחמט: בשש פעמים ייצג את פולין ופעם השביעית ייצג את צרפת.

שנה לוח נבחרת נקודות תוצאות % מקום
1930 פולין 12 מ-16 9+ 6= 1- 75 1 קבוצתי, 6 אישי
1931 2 פולין 13.5 מ-18 10+ 7= 1- 75 2 קבוצתי, 1 אישי
1933 1 פולין 9 מ-14 6+ 6= 2- 64.3 4 קבוצתי, 3 אישי
1935 1 פולין 11.5 מ-17 6+ 11= 0- 67.6 3 קבוצתי, 3 אישי
1937 1 פולין 6 מ-13 1+ 10= 2- 46.2 3 קבוצתי
1939 1 פולין 10.5 מ-17 7+ 7= 3- 61.8 2 קבוצתי
1950 1 צרפת 7.5 מ-15 5+ 5= 5- 59 9 קבוצתי

תחרויות בהן השתתף

תרומתו התאורטית

8 צריח שחור פרש שחור רץ שחור מלכה שחורה מלך שחור רץ שחור Chess l44.png צריח שחור
7 רגלי שחור רגלי שחור רגלי שחור Chess l44.png רגלי שחור רגלי שחור רגלי שחור רגלי שחור
6 Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png פרש שחור Chess l44.png Chess d44.png
5 Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png רגלי שחור Chess d44.png Chess l44.png רץ לבן Chess l44.png
4 Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png רגלי לבן Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png
3 Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png פרש לבן Chess d44.png Chess l44.png
2 רגלי לבן רגלי לבן רגלי לבן Chess d44.png רגלי לבן רגלי לבן רגלי לבן רגלי לבן
1 צריח לבן פרש לבן Chess d44.png מלכה לבנה מלך לבן רץ לבן Chess d44.png צריח לבן
א ב ג ד ה ו ז ח
וריאנט טרטקובר בהתקפת טורה:
1. ד4 ד5 2. פ-ו3 פ-ו6 3. ר-ז5.

טרטקובר היה שחקן מקורי שחיפש ללא הרף חידושים תאורטיים על מנת להפתיע את יריביו. הוא פיתח את פתיחת האורנגאוטן (1. ב4), שמוכרת היום כפתיחת סוקולסקי או כגמביט טרטקובר. הוא קרא אותה על שמו של אורנגאוטן צעיר עמו התייעץ, לדבריו, בגן חיות בניו יורק, לפני שעשה בה שימוש נגד מארוצי בטורניר הגדול שנערך שם ב-1924.

וריאנטים הנקראים על שמו של טרטקובר קיימים גם בפתיחות מקובלות יותר מהאורנגאוטן: התקפת טורה, הגנת קארו-קאן, הגנה הולנדית, הגנה צרפתית, פתיחה סקוטית, גמביט המלכה הנרצה וההגנה סיציליאנית. בחלקן יש יותר מ"וריאנט טרטקובר" אחד.

אלוף העולם קפבלנקה תיאר את טרטקובר כאמן בעל "ידע מעמיק ודמיון נהדר". אולם אותו קפבלנקה גם ביקר את משחקו של טרטקובר כנעדר סולידיות. הביקורת הייתה מוצדקת: ב-1910 הפסיד טרטקובר לרטי ב-11 מהלכים - אחת מהמיניאטורות הקצרות ביותר בין אמנים אי פעם.

טרטקובר, רטי ונימצוביץ' היו המבשרים העיקריים של האסכולה ההיפרמודרנית בשחמט, שעיקרה ויתור על השליטה הישירה במרכז הלוח תמורת השפעה עקיפה יותר עליו. לחיבוריהם העיקריים של השלושה, שיצאו בין 1922 ל-1924, נודעה חשיבות רבה בדברי ימי המשחק והם נקראים על ידי לומדיו גם היום.

אישיותו

בני זמנו של טרטקובר תיארו אותו כג'נטלמן בעל גינוני אצולה. האמן הבינלאומי האמריקאי הנס קמוך כתב כי כאשר ניסו המארגנים של טורניר שנערך במיוחד כדי לאפשר לו לזכות בפרס כספי גבוה, למנוע את הפרס מאמן הונגרי שניצח במפתיע ולהעבירו לטרטקובר, זה האחרון: "החזיר קידה ליושב ראש התחרות וקרע את שטרות הכסף, כשהוא נמנע בקושי מלזרוק אותם בפרצופו". אותו קמוך זוכר גם את יכולתו הרטורית המרשימה, כישרון שאיפשר לו בהזדמנות אחת לצדד בהצעה שכמעט ונדחתה על הסף. הדוקטור הרהוט הצליח לשנות את דעתם של כל האמנים המכונסים בטורניר וההצעה עברה לבסוף ברוב גדול: רק טרטקובר עצמו הצביע נגדה. האמן הבריטי הארי גולומבק סיכם את יכולתו האינטלקטואלית של טרטקובר כ"תערובת מודרנית של שפינוזה ווולטייר".

יותר מכל אהב עולם השחמט את פתגמיו של טרטקובר, המצוטטים למכביר. האמן האמריקאי דניס מונוקרוסוס כינה אותו "הפתגמאי הטוב ביותר" של המשחק. להלן כמה מאמרותיו המפורסמות:

  • "תמיד עדיף להקריב את כלי היריב"
  • "הטעויות נמצאות כולן על הלוח, מחכות להיעשות"
  • "המנצח במשחק הוא מי שעשה את הטעות הלפני-אחרונה"
  • בתשובה לשאלה מדוע הפסיד חמישה משחקים ברציפות בטורניר: "היה לי כאב שיניים במשחק הראשון; בשני - כאב ראש; בשלישי היה זה התקף של ראומטיזם; ברביעי לא הרגשתי טוב. ובחמישי? ובכן, האם חייב אדם לנצח כל משחק?!"

ספרים שכתב

  • 500 Master Games of Chess by Savielly Tartakower and Julius du Mont, Dover Publications, June 1, 1975, מסת"ב 0-486-23208-5. (Previously published in two volumes by G. Bell & Sons, 1952.)
  • Bréviaire des échecs, one of the best known introductory texts for chess in the French language.
  • My Best Games Of Chess 1905-1954 by S.G. Tartakower, Dover Publications, 1985, מסת"ב 0-486-24807-0.
  • Xavier Tartakover, Tartakover vous parle

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סבלי טרטקובר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Le Championnat de France D'echecs, באתר Heritage des Echecs Francais
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0