גריגורי לבנפיש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גריגורי לבנפיש
Левенфиш, Григорий Яковлевич
מיכאל בוטביניק (מימין) וגריגורי לבנפיש (בכלים הלבנים) משנת 1937
מיכאל בוטביניק (מימין) וגריגורי לבנפיש (בכלים הלבנים) משנת 1937
מיכאל בוטביניק (מימין) וגריגורי לבנפיש (בכלים הלבנים) משנת 1937
לידה 9 במרץ 1889
פטירה 9 בפברואר 1961 (בגיל 71)
הישג בולט היה מס' 9 בעולם בשנת 1938
הדרגה הגבוהה ביותר רב אמן משנת 1950
מד כושר מרבי 2677 (בפברואר 1939)
מקצוע נוסף סופר שחמט
מדינה רוסיה
הערות יהודי

גריגורי לֶבֶנפִישרוסית: Григорий Яковлевич Левенфиш;‏ 9 במרץ 1889 - 9 בפברואר 1961) היה שחמטאי יהודי-רוסי בדרגת רב אמן, אחד משחקני השחמט הטובים ביותר ברוסיה בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים. היה פעמיים אלוף ברית המועצות לשחמט (בשנים 1934 ו-1937) וסיים בתיקו דו-קרב עם אלוף העולם לעתיד מיכאל בוטביניק. סופר שחמט מוערך.

ביוגרפיה

לבנפיש נולד ב-1889 בפולין הרוסית. מרבית שנותיו הראשונות בילה בבירת רוסיה, סנקט פטרבורג, שם למד באוניברסיטה הנדסה כימית. לראשונה הוכר כשחמטאי מוביל כאשר ניצח באליפות השחמט של סנקט פטרבורג בשנת 1909, ולאחר מכן שיחק בתחרות החזקה בקרלסבד (כיום קרלובי וארי) בשנת 1911 (ניצח: ריצ'רד טייכמן). רמת משחקו בעת ההיא הוערכה כשקולה לאמן מיכאל צ'יגורין. בעשור של שנות העשרים המשיך לבנפיש להצליח היטב בתחרות מקומיות ובפרט זכה באליפות לנינגרד בשנים 1922, 1924 ו-1925. ברמה הארצית היו לו תוצאות מצוינות באליפות השחמט הסובייטית: מקום שלישי בשנת 1920, שני ב-1923, חלק מקום ראשון בשנת 1934 עם איליה רבינוביץ ומקום ראשון באליפות 1937 עם 12.5/19.

בתחרות חזקה מאד שהתקיימה במוסקבה בשנת 1935 חלק לבנפיש מקום 6-7 עם 10.5/19 (ניצחו: מיכאל בוטביניק וסאלו פלור. באליפות סובייטית בעיר לנינגרד בשנת 1936 הגיע למקום השלישי עם 8.5/14. בתחרות ההכנה של לנינגרד-מוסקבה בשנת 1939 חלק לבנפיש מקום 3-6 עם 10/17, אחרי המנצחים סאלו פלור ושמואל רשבסקי. לבנפיש ניצח פעמיים באליפות ברית המועצות בשחמט.

לבנפיש סיים בתיקו דו-קרב עם מיכאל בוטביניק בשנת 1937 6.5:6.5 וניצח את ולדימיר אלאטורצב בשנת 1940.

למרות הצלחותיו התעלמו שלטונות השחמט הסוביטיים מלבנפיש. הם תמכו בעקביות ביריבו הגדול בוטביניק, ולא עודדו מתחרים שלו. לבנפיש היה שייך לדור הישן של האמנים, מבוגר ב-22 שנים מבוטביניק. כתוצאה מהתעלמות זו היו חייו טרגיים במידה מסוימת, שכן היה האמן החזק היחיד שלא קיבל מלגת קיום. משמעות הדבר הייתה בין היתר שהוא גר בחדר קר ברובע גרוע, הממשלה סרבה לתת לו אשרת יציאה שתאפשר לו להתחרות בתחרויות כגון AVRO 1938 הגם שהיה אלוף ברית המועצות באותה עת. סירוב זה ערער את מעמדו עוד יותר והשפיע גם על מצב רוחו, שלא לדבר על האפשרות להתפתח כשחמטאי. שחקנים אחרים שנולדו לפני המהפכה כגון אלכסנדר אלכין, יפים בוגוליובוב, עקיבא רובינשטיין ואהרון נימצוביץ' הורשו כולם לנסוע וכולם גם השתקעו במערב. נטול אפשרויות אלו לבנפיש שיחק אך ורק בתוך גבולות ברית המועצות והשלים את הכנסתו בעבודה כמהנדס בתעשיית הזכוכית. לבסוף נאלץ לפרוש משחמט לחלוטין.

בסבב הראשון של חלוקת תארים בינלאומיים על ידי פיד"ה, בשנת 1950, קיבל לבנפיש תואר רב אמן.

מורשתו

גנאדי סוסונקו בספרו "צלליות רוסיות"[1] משמיע הד של מחשבותיהם של רבי אמנים שהכירו את לבנפיש. הם דברו על אדם עם יושרה ועצמאות, שמעולם לא התלונן על תנאי חייו הקשים. בוריס ספסקי פגש אותו בתחנת רכבת תחתית במוסקבה, ימים אחדים לפני מותו. לבנפיש נראה גרוע מאוד, החזיק מטפחת צמודה לפיו וסיפר שזה עתה עקרו לו שש שיניים. ואסילי סמיסלוב מספר על הביקור של לבנפיש בביתו, כארבע שנים לפני מותו, כאשר הגיע עם ערימה גדולה של ניירות. התברר שזה כתב יד שמפרט מחקר של סיומי צריחים שבו השקיע עשרות שנים. לבנפיש ביקש מסמיסלוב להגיה את הניירות, ולאחר מספר תיקונים מינוריים פורסם הספר "תאוריה של סיומי צריחים" בשנת 1957 עם שמות שני המחברים. סמיסלוב מודה שכל העבודה הקשה נעשתה על ידי לבנפיש.[2]

לבנפיש כתב גם מספר ספרים למתחילים וערך ספרי פתיחות בשחמט בשם "פתיחות מודרניות". לאחר מותו, בשנת 1967, פורסמה אוטוביוגרפיה שלו הכוללת 79 משחקים מנותחים על ידו.

עיון במשחקים הנבחרים ממחיש כי לבנפיש ניצח למעשה את כל גדולי השחמט ברוסיה ובברית המועצות משנות העשרה של המאה העשרים ועד לשנות החמישים המוקדמות, כולל ניצחונות על אלופי העולם אלכסנדר אלכין ועמנואל לאסקר. לפאול קרס ולדוד ברונשטיין היה יתרון עליו, אך הם היו צעירים בהרבה והמפגשים נגדו היו כאשר לבנפיש לא היה בשיאו. לבנפיש שיחק בעוצמה את ההגנה הצרפתית ואת ההגנה הסלאבית בשחור, ובדרך כלל שיחק פתיחות קלסיות, למרות שלעיתים שיחק גם את הגנת גרינפלד ההיפרמודרנית ואת ההגנה הנימצו-הודית.

באשר ליכולת משחקו, סוסונקו מצביע על הבנתו העמוקה במשחק ועל יכולתו לזהות מסעים מבריקים ורבי דמיון. כטקטיקן לבנפיש הצטיין, ובמשחקיו ישנן תחבולות אלגנטיות ומכות טקטיות לא צפויות, שרבים חשבו שהן שאפתניות במידה בלתי אפשרית. לבנפיש היה גם תיאורתיקן של פתיחות, פיתח את התקפת לבנפיש, הסתעפות חריפה בהגנה הסיציליאנית שנועדה להילחם במבנה הדרקון הפופולרי. עד היום נותרה הסתעפות זו בשימוש המודרני.

8 צריח שחור פרש שחור רץ שחור מלכה שחורה מלך שחור רץ שחור צריח שחור
7 רגלי שחור רגלי שחור רגלי שחור רגלי שחור רגלי שחור
6 רגלי שחור פרש שחור רגלי שחור
5
4 פרש לבן רגלי לבן רגלי לבן
3 פרש לבן
2 רגלי לבן רגלי לבן רגלי לבן רגלי לבן רגלי לבן
1 צריח לבן רץ לבן מלכה לבנה מלך לבן רץ לבן צריח לבן
א ב ג ד ה ו ז ח

התקפת לבנפיש בהגנה הסיציליאנית.

משחקים נבחרים

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גריגורי לבנפיש בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Genna Sosonko, Russian Silhouette, New In Chess 2005. מסת"ב 90-5691-078-7.
  2. ^ Grigory Levenfish and Vasily Smyslov, Rook Endings, Batsford 1971. מסת"ב 0-7134-0449-3.


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0