פתיחת בארנס
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מהלכים | 1.ו3 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ECO | A00 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מקור השם | תומאס וילסון בארנס | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פתיחת אב | פתיחה נדירה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בערך זה נעשה שימוש |
פתיחת בארנס (אנגלית: Barnes Opening) היא פתיחת שחמט שמתחילה במסע:
- ו3
פתיחה זו נקראת על שמו של תומאס וילסון בארנס, שחקן שחמט אנגלי שהביס את השחקן פול מורפי שמונה פעמים, באחד המשחקים נגד מורפי אף הגיב למסע 1.ה4 עם 1....ו6, הגנה שמכונה הגנת מורפי. פתיחה זו נחשבת לפתיחה נדירה ועקב כך מסווגת תחת הקטגוריה A00 באנציקלופדיית פתיחות השחמט (ECO).
אסטרטגיה
מתוך 20 המהלכים הראשונים החוקיים בשחמט, הסופר ורב-האמן אדמר מדניס טוען שהמסע 1.ו3 הוא הגרוע ביותר.[1] למרות שהמסע כן משפיע על המשבצת המרכזית ה4, אך את אותה ההשפעה ניתן להשיג על ידי כמעט כל מסע ראשון אחר. המסע 1.ו3 לא מפתח אף כלי, אינו פותח טורים או אלכסונים עבור כלים, ויתרה מכך מעכב את פיתוחו של הפרש שבצד המלך על ידי תפיסת המשבצת הטבעית עבורו, ו3. מסע זה גם משבש את מבנה הרגלים בצד המלך, חושף את המלך הלבן שעדיין לא הצריח דרך אלכסון ה1-ח5, ופותח גם את אלכסון ז1-א7 נגד הצרחה אפשרית בצד המלך.
עקב היות המסע 1.ו3 מסע חלש, הוא אינו משוחק לעיתים קרובות. למרות זאת, זה כנראה לא מסע הפתיחה הנדיר ביותר. לאחר 1.ו3 ה5 חלק מהשחקנים ממשיכים עם מסע אף יותר תמהוני, 2.מו2, שמכונה לעיתים התקפת השועל המטוגן, פתיחת המלך הנודד, ההמרשלג, טאמבלוויד, פתיחת צלע החזיר, או חצי בירד כמו שנקראת לרוב בממלכה המאוחדת, מכיוון שהמסע 1.ו3 הוא חצי ממסע הפתיחה של פתיחת בירד 1.ו4. דוגמה למשחק ששוחק ככה הוא המשחק בין סימון וויליאמס ומרטין סימונס בסיבוב האחרון של אליפות בריטניה 1999, כאשר לוויליאמס לא הייתה מטרה לשחק למענה.[2] מסע נוסף הוא 2.ה4 שנקרא פתיחת ראש המלך.
למרות החסרונות הברורים, 1.ו3 לא מהווה בהכרח הפסד עבור הלבן. שחור יכול להרוויח יתרון משמעותי באמצעים הרגילים כגון קידום הרגלים למשבצות המרכז ופיתוח מתמיד של כלים כדי לשלוט במרכז הלוח.
אם הלבן מגיב במסע 1 ... ה5, המשחק עשוי להפוך לפאסיבי יותר. לרוב זה קורה לאחר ו.ו3 ה5 2.פח3 ד5 3.פו2 (שנועד להימנע מהמסע 3 ... ר:פח3 שמחליש את צד המלך) פו6 4.ה3 פג6 5.רה2 רג5 6.O-O O-O. ללבן אמנם אין כוח במרכז הלוח אבל הוא מקווה ליצור בו חור בשביל לשבור את השליטה של השחור.
אם הלבן ישחק יותר מדי מהלכים סתמיים וישאיר קווים שפותחים את המלך שלו לאחר המסע 2.מו2, הוא עשוי לקבל מט מהר מאד בתחילת המשחק. דוגמה אחת: 1.ו3 ד5 2.מו2 ה5 (השחור מקדם שני רגלים למרכז הלוח ומכין את עצמו לפיתוח מהיר) 3.ה4 רג5+ 4.מז3 מהז#5.
מט טיפשים
פתיחת בארנס יכולה להוביל למט טיפשים, 1.ו3 ה5 2.ז4 מהח#4. מכל מסעותיו החוקיים של הלבן רק מסע חוקי אחד מאפשר מט במסע אחד והוא 2. ז4, מהלך נוסף מאפשר מט כפוי בשני מהלכים והוא 2.ח3 (3.ז3 חוסם את השח ולאחר מכן נאכל, 3 ... מה:ז#3).
ראו גם
הערות שוליים
- ^ Mednis, Edmar, 1937-2002., How to play good opening moves, New York: Random House Puzzles & Games, 2002
- ^ Garry Lane, Chesscafe.com
