פורטל:ביתא ישראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


רענון הפורטל כיצד אוכל לעזור?    

יִתבַּרֶכּ אֶגזִאַבְּחֶר אַמלַכּ אִשׂרַאֶל ("יבורך ה' אלוהי ישראל")
יִתבַּרֶכּ אֶגזִאַבְּחֶר אַמלַכּ אִשׂרַאֶל ("יבורך ה' אלוהי ישראל")

בֵּיתֶא ישראל הוא שמה של הקהילה היהודית שמוצאה באזור חבש ההיסטורי אשר היווה חלק מהאימפריה החבשית והאימפריה האתיופית, ומשתרע כיום בין מחוזות אמהרה ותיגראי שברפובליקת אתיופיה. מוצא הקהילה הוא ביהודים שהוגלו בידי אשור במאה ה-8 לפנה"ס, ובאלה שהוגלו כמאתיים שנים לאחר מכן בידי הבבלים. לפי מסורת העדה, אבות הקהילה השתייכו לממלכת יהודה בלבד. קהילת ביתא ישראל שכנה בניתוק מוחלט למדי מכלל קהילות ישראל, משך תקופה של כאלפיים שנה, ולכן מסורתה ומנהגיה נבדלים מאלו של כל יתר קהילות היהדות. הקהילה שימרה למעשה מסורת שבע"פ ושל כהונה, ואף נבואה ונזירות, הקרובה לזו שהייתה נהוגה בממלכות העבריות, קודם לימי חז"ל. הסיפור ההיסטורי של הקהילה, כמסורת עם ישראל לדורותיו, עשיר בעליות ומורדות, ניצחונות ותבוסות, הקמת ממלכות ורדיפות שמד. במאה ה-20 היגרו מרבית בני הקהילה לישראל ומנהגיהם משלבים כיום בין מסורת היהדות הרבנית והתרבות הישראלית למסורות הייחודיות להם.

קהילת ביתא ישראל החלה להתגבש במאה ה-8 לפנה"ס, עם הגירת יהודים שמוצאם ממצרים לסנאר ולאחר מכאן לחבש. הקהילה הצליחה לשמר את זהותה היהודית בתוככי האימפריה החבשית והאתיופית משך למעלה מאלפיים שנה ובשיאה אף הצליחה לשלוט על מרבית שטח קיסרות אקסום המתפוררת.

קהילות ביתא ישראל המרכזיות: סאריה ,סאמיאן ,גונדר, פוגרה ,קווארה.

בתחילת המאה ה-4 לספירה, עם התנצרות הממלכה האקסומית, החלה מלחמת אזרחים בין תומכי הנצרות ליהודים. מלחמה זו הובילה לנדידת בית הגדעונים ותומכיהם שחיו באזור אקסום אל אזור הרי סאמיאן, ולכינונה המחודש של ממלכתם. הממלכה שרדה זמן רב למול איומי ומתקפות האימפריה החבשית, ותחת הנהגת יהודית המלכה אף כבשה את אקסום והשתלטה על צפון אתיופיה. ממלכת הגדעונים התקיימה עד המאה ה-17, אז סופחה לאימפריה האתיופית. שקיעת הממלכה פתחה תקופה לא קלה עבור מרבית בני הקהילה, שהחריפה תחת לחצי המסיונרים הנוצרים ולא מעט מלחמות ואסונות טבע שתקפו את האזור. אלפים מבני הקהילה נספו בניסיון העלייה הכושל לארץ ישראל בשנת 1862, ורבבות גוועו בתקופת הזמן הרע ("כְּפוּ קֵן") - שבע שנים רצופות של בצורת, מלחמות ומגפות. החל משנות ה-70 של המאה ה-20 הגיעה עליית ביתא ישראל להיקפים משמעותיים ובמסגרתה עלו לישראל כל יהודי אריתריאה ורוב יהודי אתיופיה.

אוכלוסיית ביתא ישראל מגוונת ביותר; מוצא בני הקהילה במחוזות שונים מרחבי אתיופיה שהינם בעלי מאפיינים שונים. השטח שבו התרכזו ביתא ישראל באתיופיה כולל כיום 28 נפות שונות - חלקן משתייכות למדינת תיגראי והרוב למחוזות מדינת אמהרה, צפון גונדר ודרום גונדר. שטח זה היווה בעבר גוש התיישבות יהודי רצוף. עם השנים נוצרו גם קהילות בוואלו, אריתריאה, שאווה (בו שוכנת אדיס אבבה) וגוג'ם, אזורים מרוחקים יותר מגוש ההתיישבות היהודי המרכזי. קהילות ביתא ישראל השונות דיברו בעבר בכמה לשונות וניבים, אך למן המאה התשע עשרה שימשו את הקהילה שתי שפות עיקריות, האמהרית והתגרית.‏ הכתב ששימש את כלל הקהילות הוא הכתב החבשי, כאשר שפת הקודש המשותפת הייתה הגעז.


איגרת 43 הרבנים אל יהודי חבש, ה'תרס"ח (1908)
איגרת 43 הרבנים אל יהודי חבש, ה'תרס"ח (1908)

איגרת 43 הרבנים אל יהודי חבש, ה'תרס"ח (1908)

במסורת ביתא ישראל, בנוסף לשלוש הרגלים, קיים חג רביעי של עלייה לרגל, הוא חג המהללה (מגעז, תחנון), או בשמו העממי, הסיגד. החלק המרכזי של החג החל בעבר בטיפוס אל פיסגת הר גבוה, כאשר רבים מן הצועדים עושים דרכם כשעל ראשיהם אבנים או ספרי קודש עטופים. הבחירה בהר נעשתה משתי סיבות מרכזיות, האחת, חיזוק הקשר למעמד הר סיני, והשנייה, האמונה כי מקום גבוה הוא טהור יותר וכי שורים בו שכינה וחסד. כיום נחוג החג בירושלים ומהווה חג רשמי בישראל ויום בחירה.

מסורת ביתא ישראל מתייחדת מכל מסורות קהילות עם ישראל, בעיקר בהיצמדותה למסורת היהודית שבע"פ אשר קדמה לימי חז"ל. אך ייחוד זה, שסיבתו היא הנתק המתמשך מיתר קהילות עם ישראל, אינו מסתכם במסורת הדתית ומאפיין לא מעט תחומים אחרים בחייה ועשייתה של הקהילה. אם בנוף האתיופי התבלטה הקהילה בהיסטוריה עשירה ועצמאית משלה, בדתה, מנהגיה ותרבותה הייחודיים, בנוף הישראלי נוספים על אלו גם העושר השפתי והאלמנטים השונים שמקורם בתרבות אתיופיה ואפריקה.

ערכים שונים בנושא: היימנות - מצהף קדוס - תאזזה סנבת - שירת הקודש של ביתא ישראל - בית לאברהם - קס - חינה - קיטא


שירת הקודש של ביתא ישראל היא שירה דתית מסורתית בת מאות שנים, שפותחה בקרב קהילת ביתא ישראל, בחבש, והועברה מדור לדור. הרפרטואר של שירת הקודש כולל בעיקר תפילות, המהוות את היצירות המוזיקליות הייחודיות ביותר לקהילה. רוב התפילות נאמרות בשפת געז, ויתרתן בשפת אגאו. השירה משלבת ציטוטים ופראפרזות על שורות מכתבי הקודש - בעיקר מה'דווית' (תהילים) ומה'אורית' (התורה) - ועל פי רוב מלווה בנגינה על כלי הקשה. כלל התפילות מבוצעות עם מלודיה - רובן בסגנון ביצוע גמיש, במקצב משתנה ופיוטי. השירה משתנה מביצוע לביצוע, הן מבחינת הלחן והן מבחינת המילים, ואלתור הוא מאפיין בולט שלה. מרבית המוזיקה המשמשת לשירת הקודש היא הברתית ונוצרת מאופן חיתוך מילות התפילה. במספר רב של תפילות המוזיקה מכילה גם מעברים בין מקטעים המבוצעים על ידי קס אחד או שניים, לשירה של מקטעים על ידי קבוצה של קסים המשמשים כמקהלה. השימוש בכלי הקשה לליווי שירת הקודש הוא ייחודי לקהילת ביתא ישראל במסורת הליטורגית היהודית ונעשה בהשראת ספר תהילים. בכלי הנגינה מנגנים רק בחגים ומועדים, ימות צום, חתונות ולוויות. בשבתות וביום כיפור השימוש באלו אסור. את נוסח התפילה מכנים הקסים קַלוץ', ואת ניגונהּ זֶמֵה. למרות הההפרדה המושגית בין נוסח וניגון, ולמרות הגמישות בחיבור ביניהם, מבחינת הקסים שני המרכיבים הם בלתי-נפרדים ותמיד יופיעו יחדיו. שירת הקודש מבוצעת רק על ידי הקסים, בעוד יתר הקהל מאזין ומגיב רק באמירת 'אמן', 'מהרי' (רחמים) או קריאת 'הללויה'.

בתיבות הנפתחות שלקמן תוכלו למצוא קישורים והפניות לספרים ומאמרים העוסקים בביתא ישראל. כמו כן, עומדים לרשותכם חומרים שונים שנאספו בארכיוני ויקפידיה, במסגרת מיזם ביתא ישראל (תיבה משמאל), ולהלן גם כמה קישורים לאתרים וארגונים שונים שעניינם קהילת ביתא ישראל.


קישורים כלליים


פורטל תודלות עם ישראל פורטל יהדות פורטל תולדות עם ישראל פורטל ישראל

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:


בדפים אלו תוכלו לחפש אחר קישורים לחומרי מקור או טיוטות לערכים חסרים, ובדף השיחה תוכלו לבקש מקורות לכתיבת ערכים (ספרים, מאמרים ותמונות) או לפחות עזרה באיתורם, כמו גם, מענה לכל שאלה בנושא.

ערכים לטיפול דחוף

תור הזהב של יהדות אתיופיה - שושלת הגדעונים - דמדומי שקיעה - היישוב היהודי בגונדר- התוכנית להשמדת יהדות אתיופיה

מצאו ערכים לשיפור בנושא ביתא_ישראל: לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוט

בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)