גונדר
 | |
| נוף כללי הצופה על פאסיל גמב | |
| מדינה |
 אתיופיה |
|---|---|
| מדינה |
 אמהרה |
| מחוז | צפון גונדר |
| תאריך ייסוד | 1635 |
| שטח | 40 קמ"ר |
| גובה | 2,133 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 308,257 (2005) |
| ‑ צפיפות | 7,700 נפש לקמ"ר (2005) |
| אזור זמן | UTC +3 |
 כדי שתוכלו לראות את הכתוב בערך זה בצורה תקינה, תצטרכו להתקין גופן געז במחשבכם. אם אינכם יודעים כיצד לעשות זאת, תוכלו לקבל עזרה כאן. |
גוֹנְדָר (באמהרית: ጎንደር) היא עיר השוכנת במחוז צפון גונדר שבמדינת אמהרה בצפון אתיופיה. גונדר נמצאת כ-30 ק"מ צפונית לאגם טאנה על גדות נהר אנגאראב התחתון ודרומית-מערבית להרי סימן. העיר הייתה בעבר הבירה הקיסרית של האימפריה האתיופית ובירת מחוז בגמדר ההיסטורי, שנקראת לעיתים קרובות "מחוז גונדר". כיום גונדר היא מרכז אזורי ועיר תיירותית שבמרכזה שוכן המתחם הקיסרי ההיסטורי, פאסיל גמב, המוכרז כאתר מורשת עולמית מאז 1979. גונדר היא גם מרכז דתי של הכנסייה האתיופית האורתודוקסית. בשנת 2005 התגוררו בגונדר כ-195,000 איש. גונדר מוכרת בישראל בשל כך שרוב היהודים שעלו לארץ מאתיופיה התגוררו בסביבתה של העיר. כיום עדיין מתגוררים בה מעט יהודים.
היסטוריה
יסוד העיר
עד המאה ה-16 לא ייסדו קיסרי השושלת הסולומונית בירה קבועה, אלא חיו חיי נוודות ונדדו ממקום למקום. כך, תוך דיכוי בלתי פוסק של מורדים, אכפו את שלטונם, גבו מסים, קיימו משפט והקימו כנסיות, וסיפקו את מזון החיילים ישירות מהאזורים אליהם הגיעו. במחצית השנייה של המאה ה-16 החלו השליטים האתיופים להתמקד באזור אגם טאנה. בתחילה הקימו יישובי אוהלים שלעיתים קרובות שבו וקמו באותו מקום, אך לא ייסדו יישוב קבע. עם יישובי אוהלים אלה נמנים אמפראז, איבה, גורגורה ודנקז. לאחר מכן החלו מקימים טירות במקומות אלה.
בגונדר שכן באותה עת כפר קטן וחסר ייחוד, והמבנה המשמעותי היחיד ששכן בו היה כנסייה קטנה שהקים הקיסר סוסניוס בתחילת המאה ה-17, ואשר הוקדשה לקדוש תקלה היימנות. העיר נוסדה על ידי הקיסר פאסילידס, זמן קצר לאחר מכן, בשנת 1635 או 1636, והתפתחה למרכז חקלאי ולעיירת שוק. לפי המסורת הוליך תאו את הקיסר פאסילידס לבריכה על-יד היישוב הארעי "אנגאראב", מקום בו ישב נזיר שאמר לקיסר ששם יקים את בירת ממלכתו. פאסילידס בנה את טירתו באותו האתר וייסד בכך את המתחם המלכותי פאסיל גמב, ששימש את קיסרי אתיופיה ב-220 השנים שלאחר מכן[1]. עוד הקים הקיסר בגונדר שבע כנסיות ואת מרחצאות פאסילידס. שתי הכנסיות הראשונות, "פיט מיכאל" ו"פיט אבו", נבנו על-מנת לסיים מגיפות. חמשת הקיסרים ששלטו אחריו בנו גם הם את ארמונותיהם בפאסיל גמב והוסיפו מבנים רבים במתחם ובעיר.
תור הזהב של גונדר
כתוצאה מהחלטת מועצת הכנסייה ב-1668, הפריד הקיסר יוהנס הראשון את תושבי העיר לפי השתייכותם הדתית. מהלך זה הביא תוך שנתיים להקמת הרובע המוסלמי בעיר, שנקרא "יסלאמג" (בגעז "מקום האסלאם" או "ארץ האסלאם") או "אסלאם בית" ("בית האסלאם"). הרובע מוכר כיום בשם "אדיס עָאלֶם" ("עולם חדש")[2].
במאה ה-17 הוערכה אוכלוסיית העיר בכ-60,000 תושבים והיא הייתה העיר השנייה בגודלה בעולם[3]. ב-1678 ביקר הבישוף הארמני הוואנאס בעיר וציין שהיא "גדולה פי שניים מאיסטנבול"[3]. רבים מהבניינים שנבנו בתקופה זו שרדו אף על פי שהמאה ה-18 הייתה תקופה של מהומות בעיר. בתקופת מלכותו של הקיסר ייאסו הגדול, צברה גונדר כוח בתוך האימפריה האתיופית, וכאשר הקיסר קרא לתושבים להצטרף למערכה כנגד ממלכת דמות בדרום גוג'ם, תושביה סירבו והוא נטש את תוכניתו[4].
מאז סוף השושלת הגונדרית
העיר שימשה כבירת אתיופיה עד שהקיסר תוודרוס השני העביר את הבירה הקיסרית לעיר דברה תבור בה הוכתר ב-1855. ב-1864 וב-1866 בזז תוודרוס השני את כנסיות גונדר באופן שיטתי, ורוקן אותן מאוצרותיהן וספריהן. לבסוף הוא גרש את תושבי העיר והעלה אותה באש. הקיסר הבא תקלה גיורגיס השני, אשר מלך משך ארבע שנים, בין 1868-1872, תיקן מעט מהנזקים שגרם קודמו, וסיפק משאבים לשיפוץ ההרס[5], אך העיר הותקפה שוב ב-1888, הפעם על ידי צבא המהדייה, והמעט שנותר ממנה, בייחוד הכנסיות (42 מתוך 44)[6], חרב. אולם מבני האבן העיקריים בפאסיל גמב שרדו גם הפעם.
לאחר כיבוש אתיופיה בידי איטליה ב-1936, המשיכה גונדר להתפתח תחת שלטונה[7]. בזמן מלחמת העולם השנייה, נותרה בגונדר העמדה האחרונה של הכוחות האיטלקיים, ובנובמבר 1941 הופצצה והוכנעה על ידי הצבא הבריטי, ששה חודשים לאחר שאדיס אבבה נכבשה. אזור גונדר היה אחד ממרכזי הגרילה האיטלקית כנגד הכוחות הבריטיים עד קיץ 1943[8].
בתקופת מלחמת האזרחים האתיופית, הצליחו כוחות האיחוד הדמוקרטי האתיופי להשתלט על חלקים גדולים מבגמדר, ובמהלך 1977 פעלו במרחק נגיעה מגונדר, נכונים לכבוש את העיר[9]. כחלק ממבצע תוודרוס לקראת סוף מלחמת האזרחים, נכבשה גונדר על ידי החזית העממית לשחרור תיגראי במרץ 1991[10].
העיר כיום
באופן מסורתי נחלקת העיר למספר שכונות או רבעים: "אדיס אלאם", בו מתגוררים רוב התושבים המוסלמים; "קאילה מאדה", בה חיו יהודי אתיופיה; "אבאן בית", מעונו של האבאנה, ראש הכנסייה האורתודוקסית האתיופית; ו"קאגן בית", אזורם של האצילים[11]. גונדר היא המרכז ללימודים כנסייתים של הכנסייה האורתודוקסית האתיופית, וידועה בריכוז של 44 כנסיות. במרכז העיר גונדר ניכרת השפעתה של תקופת הכיבוש האיטלקי שהחלה באמצע שנות ה-30 של המאה ה-20. מאפייניו העיקרים הם הכיכר המרכזית שסביבה חנויות, בית הקולנוע ובנינים ציבוריים אחרים בסגנון איטלקי מודרני. בעיר שוכנים אוניברסיטה ושדה תעופה קטן הנמצא מדרום לה.
אתרי העיר
בפאסיל גמב ניצבים ארמונותיהם של הקיסרים פאסילדס, ייאסו הראשון ומאנטאוואב, היכל דווית, אורווות, שני מבנים המיוחסים ליוהנס הראשון ומספר כנסיות. כקילומטר וחצי צפונית-מערבית לפאסיל גמב שוכנים מרחצאות פאסילידס שבנייתם מיוחסת לו, והלאה מהם נמצא קומפלקס קוסקאם שנבנה על ידי הקיסרית מאנטאוואב. שלושת האתרים האלה מוכרזים מאז 1979 כאתר מורשת עולמית. בנוסף שוכנים בגונדר ראס גמב, ארמונו של ראס מיכאל סהול מהמאה ה-18, וכנסיית דברה ברהן סלאסי.
ערים תאומות
לקריאה נוספת
- "Ethiopia, the unknown land", Stuart Munro-Hay, I.B.Tauris publishers, (2008), מסת"ב 9781860647444
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גונדר |
- גונדר באתר אתיופיה
- האוצר האתיופי - גונדר
- האתר לקישורי גונדר
הערות שוליים
- ^ Richard K.P. Pankhurst, History of Ethiopian Towns: From the Middle Ages to the Early Nineteenth Century (Wiesbaden: Franz Steiner Verlag, 1982), vol. 1 p. 117. מסת"ב 3515039635
- ^ Solomon Getamun, History of the City of Gondar (Africa World Press, 2005), p. 16. מסת"ב 1569021953
- ^ 3.0 3.1 Pankhurst, History of Ethiopian Towns, vol. 1 p. 128.
- ^ Getamun, City of Gondar, p. 5
- ^ Reunification of Ethiopia: 1855-1974
- ^ Restored–Solomonic Dynasty of Lake Tana and Gondar: 1543-1769
- ^ Getamun, City of Gondar, p. 27-28.
- ^ Getamun, City of Gondar, p. 60-55.
- ^ Marina and David Ottaway, Ethiopia: Empire in Revolution (New York: Africana, 1978), p. 171
- ^ Paul B. Henze, Layers of Time: A History of Ethiopia (New York: Palgrave, 2000), p. 322. מסת"ב 0312227191
- ^ סולומון גאטמון מתאר את הרבעים השונים בספרו העיר גונדר, עמוד 16.