כהן (ביתא ישראל)
כהן (בגעז: ካሀን, בעברית: כהן; רבים: ካሀንት - "כהנת")[1] הוא הסמכות הדתית הראשית בביתא ישראל. הכהן לבדו מוסמך לפרש את כתבי הקודש ולפסוק הלכות במסגרת ההיימנות. הליקה כהנת (ሊቀ ካሀንት - "כהן גדול"; רבים: ሊቃነ ካህናት - "ליקנה כהנת") הוא כהן הממונה כסמכות דתית עליונה, באזור רחב, וסמכותו גבוהה משל הכהנים המקומיים.[2]
מינוח
_-_Memorial_ceremony_for_Ethiopian_immigrants_at_Har_Tayasim..jpg)
המילה "כהן" בגעז משמעותה "איש דת", כבכלל השפות השמיות.[1] המילה כהן משמשת גם כתואר לכומר-נזיר בכנסייה האתיופית והאריתראית.
התואר קסיס (געז: ቀሲሰ, אמהרית: ቀሰ - "קס"; תגרית: ቀሺ - "קשי"; עברית: קשיש),[3][4] המתייחס במקור לכומר נשוי בכנסייה האתיופית הפך במרוצת הזמן שם נרדף בלשון היומיום לתואר כהן שיוחס לכמרים-נזירים. שימוש יומיומי זה בתואר קסיס חדר לשיח הביתא ישראלי והמונח החל לשמש כתואר גם לכהניה. עם עליית ביתא ישראל עבר המונח האמהרי "קסיס" התאמה לעברית ישראלית וכיום נפוץ השימוש בכינוי קס, או קייס, בלשון יחיד, וקסים או קייסים, בלשון רבים.
השימוש במילה "קס" ושאר נגזרותיה נפוץ יותר כיום מן השימוש במילה "כהן", למרות שאנשי הדת עצמם עדיין מעדיפים את השימוש בכינוי "כהן".[5]
התפקיד
חניכי הכהנת לומדים ומוכשרים לתפקיד משך שנים רבות, ורק הטובים ביותר מביניהם, אלו אשר מצליחים לעבור את הבדיקות והבחינות הקפדניות ונמצאים כמתאימים גם להנהגה, מוסמכים ככהנים [דרוש מקור]. טקס הסמיכה נערך בעבר בסמוך למסגיד ולאחריו רשאי היה הקס לשחוט בעלי חיים באמצעות סכין שחיטה חדה במיוחד (מַרֶגַ'ה) שנשא עליו בכל אשר הלך.
תפקידי הקס כללו: עריכת תפילות, ניהול טקסי נישואין וגירושין, ליווי נפטרים לקבורה בתפילת כפרה, הקפדה על שמירת טומאה וטהרה, ניהול משפטים בענייני דת, התערבות לשם השכנת שלום בין צדדים עוינים, הטלת סנקציות על מי שפגע במוסכמות הדתיות והחברתיות של הקהילה, חינוך ילדי הקהילה ועוד.
בדומה לכהני המקרא, כהן ביתא ישראל מחויב לשאת אישה בתולה, ומנוע מלשאת אישה גרושה או אלמנה.
באופן היסטורי סמכות הכהן הייתה שנייה רק לזו של הנזיר אך עם תחילת היעלמות הנזירות בקרב ביתא ישראל, במהלך המאה ה-20, והאצת מגמה זו בחצי השני של המאה, החל תפקיד הכהן לכלול גם את תפקידי הנזיר והוא הפך לסמכות הראשונה בענייני דת.
בישראל
עם עליית ביתא ישראל נוצר חיכוך בין המוסד הרבני לכהנת, אחר שהרבנות פקפקה ביהדותם.
בשנת 1985, לאחר שהליקה כהנת איילין אדגואיצ'או עלה לישראל ומספר כהנת החלו להתאגד סביבו ולדרוש הכרה, החלה להישמע מחאה כנגד יחסה של הרבנות לכהנים, באותה השנה, החלו צעירים מקרב הקהילה, שרובם חילונים משכילים, לארגן מחאות והפגנות, שחלקן נשאו אופי אלים, בדרישה להכרה בכהנים. לאחר זאת, המחאה זכתה להתייחסות ציבורית וממסדית רחבה. הרבנות השיבה שהיא אינה יכולה להרשות הכרה בכהנת כיוון שזו תגרור היווצרות מצב הלכתי דומה לשל הקראים. בנובמבר 1992, המליצה ועדה ממשלתית מיוחדת בנושא, להכיר בכהנת ולשלבם במועצות הדתיות ולדרוש שיעברו קורסי רבנות שבסופם יוכרו כרבנים. במקביל לכך החלו הכהנת אשר הגיעו לישראל לפני שנות ה-90 ועברו קורסי רבנות, לפעול כמתווכים בין הצדדים. מספר מאמצים לכלול את הכהנת במועצות הדתיות נעשו, אך רבנים רבים התנגדו לכניסתם של הכהנת שלא עברו קורסי רבנות.[6]בסופו של דבר הצדדים הגיעו להסדר והרבנות הסכימה להעסיק 60 כהנת.
בישראל, הרבנות הראשית מכנה גם רבנים יוצאי אתיופיה, אשר משמשים כרבנים לקהילתם בשם "קסים", גם אם לא עברו מעולם שום הסמכה לתפקיד כהן.[7] צעירים יוצאי אתיופיה, שעברו הסמכה לרבנות, מצויים לעיתים בחיכוך עם ההיימנות, ובפרט עם הכהנים. חלק אחר מן הרבנים הצעירים, פועל לעומת זאת, גם לשימור מורשת הקהילה, תוך שילוב אלמנטים מן ההיימנות ליהדות הרבנית.
בחודש פברואר, 2018 החליטה וועדת שרים להכיר במעמד הקסים כ"רועים רוחניים" באופן רשמי, כולל הוספת 20 תקנים לקסים במערך הרבנות, ושילוב עתידי של קסים במועצות הדתיות[8].
כהנים ידועים
- ברוך אדהנן (1850~1936) - חוזה העלייה ומנהיג רוחני עליון.
- ברהן ברוך (1898 ~ 1984) - גדול כהני הקהילה במאה ה-20.
- יצחק יאסו (1892 ~ 1997) - מנהיגה הדתי של יהדות תיגראי.
- מנשה זמרו (1905 ~ 1998) -מנהיגה הרוחני של יהדות ווגרה.
- הדנה טקויה (נולד ב-12 באוגוסט 1923) - מנהיגה הדתי של אמבובר.
- איילין אדגואיצ'או ([[ ]] ~ ינואר 2018 ) - קס הקסים במדינת ישראל
ראו גם
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כהן (ביתא ישראל) |
|
עיינו גם בפורטל
פורטל ביתא ישראל הוא שער לכל הערכים והנושאים אודות ביתא ישראל. בפורטל ניתן למצוא קישורים שימושיים לשלל הערכים העוסקים בביתא ישראל על כל רובדיה: גאוגרפיה, היסטוריה, חברה, תרבות, דת ועוד. |
קישורים חיצוניים
- ישראל אדנה יסמני, קס תפסהקו פקדו ● קס איילין אדגואיצ'ו ● קס אברהם טזזו - - ערוץ הטלוויזיה הישראלי אתיופי I.E.T.V
- אתיופים ברשת, קס יצחק יאסו ~ מתוך הספר "על כנפי היונה": 100 שנות פעילות ציונית באתיופיה.
- חביבה פדיה, מפגש רביעי - אתיופיה - שיחה עם משה בר יודא ועם כהני דת מן העדה האתיופית, באתר "YouTube"
- דיון בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת על מצב שירותי הדת בקרב יהודי אתיופיה
- תנאי העסקת קייסים ורבנים יוצאי אתיופיה, באתר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
- לילך גביש, הממשלה החליטה על מינוי קייסים נוספים לקהילה האתיופית, אתר אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה, 6 באפריל 2010
- איינאו פרדה סנבטו, עמירם ברקת, מועצות דתיות קיבלו כסף לקייסים שלא הועסקו, באתר הארץ, 23 במאי 2006
קס מנשה מברך את בני העדה האתיופית לרגל חנוכה תשנ"ב(?),באמהרית. ארכיון שפילברג
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Wolf Leslau, "kāhən" in Comparative Dictionary of Geʻez (Classical Ethiopic): Geʻez-English, English-Geʻez, with an index of the Semitic roots, Otto Harrassowitz Verlag, 1987, מסת"ב 9783447025928, p. 278
- ^ אשכולי, ספר הפלשים, עמ' 15
- ^ ברבים; געז: "קסווסת", אמהרית: "קסווץ'", תגרית: "אקשתי"
- ^ Leslau, "qss", p. 447
- ^ שרון שלום, מסיני לאתיופיה, משכל, 2012, מסת"ב 9789655455045, עמ' 279
- ^ Steven Kaplan & Chaim Rosen, "Ethiopian Jews in Israel", American Jewish Year Book 94, 1994, pp. 75-76
- ^ בקישור זה ישנה רשימה של רבנים לקהילת יוצאי אתיופיה שחלק מהם מכונים "קסים" ושמעולם לא הוסמכו לתפקיד.
- ^ נחשוני, איתמר אייכנר וקובי (2018-02-19). "החלטה היסטורית: מדינת ישראל תכיר בקייסים". Ynet. נבדק ב-2018-02-19.