עקרבה
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | שכם |
| שטח | 34 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 8,180 (2007) |
| אזור זמן | UTC +2 |
|
(למפת צפון השומרון רגילה)   עקרבה | |
עקרבה (ערבית: عقربا) היא עיירה פלסטינית בנפת שכם, הממוקמת כ-13 ק"מ דרומית-מזרחית לשכם, וכ־7 ק"מ ממזרח לצומת תפוח, בשומרון. מבחינת מעמדה, היא נחשבת לשטח B על פי הסכמי אוסלו. על פי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה מתגוררים בעיירה, נכון לשנת 2007, 8,180 תושבים.
במפקד האוכלוסין של 1931 נמנו בכפר 309 בתים מיושבים ב-1478 נפשות, כולם מוסלמים[1]. בסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל צויין מספר תושבי הכפר (ביחד עם ח'רבת פצאל) כ-2060, ושטחו נרשם כ-142,530 דונם, מתוכם 2,343 דונם של אדמה ציבורית[2].
העיירה מזוהה עם עיר המחוז היהודית עקרבת, הנזכרת בכתבי יוסף בן מתתיהו ובכתבי חז"ל.
אדמות הכפר
אדמות הכפר השתרעו על שטחים גדולים בבקעת הירדן וכללו כ-35,000 דונם, מתוכם כ־1,800 דונם של שטח בנוי. בשנת 1968 סגר צה"ל אלפי דונמים בבקעת הירדן לכניסה וייעד אותם כאזור אימונים. בינואר 1972 הורחב השטח הסגור בכ-5000 דונם נוספים. לאחר שתבואה צמחה באזור הסגור השמיד צה"ל את היבולים בריסוס מהאוויר, באפריל 1972[3]. במקביל פעל המנהל האזרחי לקחת את אדמות הנפקדים מהכפר[4]. הריסוס ונטילת אדמות הנפקדים עוררו מחאות בישראל[5], בין השאר מצד תנועת "שמאל ישראלי חדש" והדבר עורר דיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת[6]. למרות המחאות, שימשו 3800 דונם של אדמות נפקדים מהכפר כשטחים עבור גיתית ומכורה[7]. בשמאל טענו שהשטחים שרוססו היו מיועדים להקמת גיתית ומכורה, בעוד הממשלה טענה שאין קשר בין הדברים וכי ההתנחלויות נועדו לקום על שטחים אחרים[8].
שטחי החקלאות הסמוכים לכפר עקרבה היוו מוקדי מחלוקת בין מתנחלים מאיתמר לבין פלסטינים[9]. באוקטובר 2002 ירה מתיישב יהודי בהאני בני מניה, בן 24, בעת שמסק בשטחי החקלאות לצורך הגנה עצמית[10]. בכ-62% משטחי החקלאות בכפר נטועים עצי זית ושקד, בכ־8% ירקות ועצי פרי ושאר השטח משמש למרעה[11].
ב-2014 הוצת מסגד בעיירה ורוססו עליו כתובות נאצה[12]. ב-2018 שוב הוצת דלת של מסגד בעיירה ורוססו עליו כתובות נאצה[13].
פרנסה
כמה מאות מתושבי עקרבה עובדים בהתנחלויות בקעת הירדן בעיקר בחקלאות. מקור פרנסה נוסף בכפר הוא ייצור תכשיטים ומזכרות לתיירים[14].
ארכאולוגיה והיסטוריה
בכפר נתגלו שרידים ארכאולוגים מתקופת בית שני, וכתובות מאוחרות יותר ביוונית[15].
העיר נזכרת פעמים רבות בכתביו של יוסף בן מתתיהו, כאחת מערי המחוז ביהודה, על גבול שטח השומרונים[16], אשר נפלה בסופו של דבר בידי הרומאים[17]. כמו כן, ציין יוסף בן מתתיהו כי בעיר פעל שמעון בר גיורא, אשר ריכז בה את כוחותיו[18].
בנוסף, העיר נזכרת במשנה לעניין הבאת מעשרות לירושלים: ”כרם רבעי עולה לירושלים, מהלך יום לכל צד, ואיזה הוא תחומה - אילת מן הדרום, עקרבת מן הצפון, לוד מן המערב, והירדן מן המזרח”[19].
העיר גם נמצאה מוזכרת בשטר יהודי מימי מרד בר כוכבא, בו הוזכר כפר בת שלה - "גלוד"[20]. כפר זה מזוהה כיום עם הכפר ג'לוד, כ- 7 ק"מ דרומית מערבית לעקרבה[21].
אוסביוס באונומסטיקון (תחילת המאה ה-4 לספירה) ציין כי מיקומה של העיר הוא דרומית מזרחית לשכם, תוך שקישר בטעות בינה ובין העיר המקראית שבנגב "מַעֲלֵה עַקְרַבִּים"[22], והעיר נזכרת כך גם במפת מידבא[23].
קישורים חיצוניים
- עקרבה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- חנן אשל וזאב ח' ארליך, מבצרה של עקרבה בחורבת עורמה, קתדרה 47, מרץ 1988, עמ' 24-17
הערות שוליים
- ^ Census of Palestine 1931. Population of villages, towns and administrative areas, Jerusalem, 1932 באתר ה- Internet Archives
, עמוד 59
- ^ הדאווי, סקר הכפרים, עמוד 62
- ^ לא יוקמו יישובים באדמות הכפר עקראבה בשומרון, דבר, 3 ביולי 1972
- ^ דני רובינשטיין, השמדת היבול בשטח הסגור בעקרבה, דבר, 4 ביולי 1972
- ^ ראו למשל ז. דויד, קצרות, דבר, 7 ביולי 1972
- ^ הפעולות בלבנון ופרשת עקרבה בוע' החוץ והבטחון, מעריב, 9 ביולי 1972
- ^ נחום ברנע, השטחים הסגורים וההתנחלות, דבר, 1 בפברואר 1973
- ^ ידיעה לא נכונה על עקרבה, דבר, 30 ביולי 1972
- ^ עמירה הס, התוקפים היו באים בשבת, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2002
- ^ עמוס הראל וארנון רגולר, מתנחלים מתפוח היכו פלשתינאים בעת מסיק, באתר וואלה!, 19 באוקטובר 2002
- ^ Applied Research Institute Jerusalem (ARIJ), Land Research Center (LRC), A new Expansion in the colony of Itamar on the Lands of the Palestinian Town of Aqraba, אתר poica, 21 באוקטובר 2007
- ^
חיים לוינסון, ג'קי חורי, ניר חסון, מסגד הוצת בכפר עקרבא דרומית לשכם וכתובות נאצה רוססו, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2014
- ^ יותם ברגר, אלמונים הציתו דלת של מסגד באזור שכם וריססו כתובות נאצה, באתר הארץ, 12 באפריל 2018
- ^ מתוך אתר קו לעובד
- ^ מתוך אתר הגאוגרפיה במשנה
- ^ מלחמות היהודים, ספר ב', 235, 568; ספר ג' 48.
- ^ מלחמות היהודים, ספר ד', 551.
- ^ מלחמות היהודים, ספר ב', 652; ספר ד', 504, 511.
- ^ משנה, מסכת מעשר שני, פרק ה', משנה ב'.
- ^ ואדי מורבעאת, DJD 2, טקסט 115, שורות 3, 22.
- ^ י' אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגוליהם, הוצאת יד יצחק בן-צבי והאקדמיה ללשון העברית, עמ' 62.
- ^ אונומסטיקון 14, 10.
- ^ מתוך אתר פרנציסקני
 | ||
|---|---|---|
| ערים | שכם | 
|
| מועצות מקומיות | עקרבה • עסירה א-שמאלייה • ביתא • חווארה • ג'מאעין • קבלאן • סבסטיה • בית פוריכ | |
| כפרים | עסירה אל-קבלייה • עזמוט • עוורתא • אל-באד'אן • בלאטה אל-בלד • בית דג'ן • בית חסאן • בית איבא • בית אימרין • בית וזן • בזאריה • בורין • בורקה • ג'אלוד • דיר אל-חטב • דיר שרף • דומא • עינאבוס • פורוש בית דג'ן • איג'ניסיניא • ג'וריש • כפר קליל • לובאן א-שרקיה • מאדמא • מג'דל בני פדיל • א-נאקורה • א-נסאריה • אודלה • עוסארין • קריות • קוסין • קוסרה • רוג'ייב • סאלם • סרה • א-סאוויה • תלפית • טלוזה • תל • עוריף • יאנון • יאסיד • יתמא • זאוואתא • זיתא ג'מעין • קריית לוזה | |
| מחנות פליטים | בלאטה | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||
