סאלם (נפת שכם)
 | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | שכם |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 6,143[1] (2016) |
| קואורדינטות | 32°12′34″N 35°19′54″E / 32.20944°N 35.33167°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
|
(למפת צפון השומרון רגילה)   סאלם | |
סאלם (בערבית: سالم) הוא כפר פלסטיני בשומרון, הממוקם כ-6 ק"מ מזרחית לשכם, ומשתייך לנפת שכם של הרשות הפלסטינית. לפי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, חיים בכפר 6,143 תושבים, נכון ל-2016[1].
לאחר הסכם אוסלו, רוב השטח הבנוי של סאלם סווג כשטח B.
מקור השם
שמו של הכפר משמר את שמה הקדום של העיר שכם, שבראשית התקופה הכנענית נקראה 'שלם', כפי שבארו פרשנים וחוקרים רבים[2] את הפסוק[3]: ”וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם (אל העיר שלם) עִיר שְׁכֶם (עירו של שכם) אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר: וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר נָטָה שָׁם אָהֳלוֹ מִיַּד בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה”.
היסטוריה
לפי עדויות ארכאולוגיות האזור היה מיושב החל מתקופת הברזל בארץ ישראל. הכפר מוקף במספר אתרים ארכאולוגיים. בפסגת הגבעה החושלת על הכפר ממוקמת ח'ירבת אבן נס'יר בה שרידים רבים בעיקר של גלי אבנים ושרידי מתאר של מבנה. במקום גם בורות וחללים תת-קרקעים רבים. למרגלות האתר ממערב מערה וממנה ירידה למחילה הסתומה בעפר. האתר תועד במפת הקרן לחקר ארץ ישראל בשנת 1880 ובסקר הארכאולוגי של 1968.
התקופה העותמאנית
על פי מפקד אוכלוסין עות'מאני משנת 1596, 42 משפחות התגוררו בכפר.
בשנת 1870, ביקר חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן בכפר, וכתב: ”בשעה שמונה וחמש עשרה דקות פניתי צפונה מערבה, ואחר כך צפונה צפונה מערבה. בשעה שמונה ועשרים דקות החילותי לעלות על גבעה נטועה עצי זית, תאנה ושקד. בשעה שמונה ושלושים דקות הגעתי לסאלם. זהו כפר קטן שמספר תושביו אינו עולה על מאתיים. הבתים רעועים עד מאוד, וכמה מהם חרבים למחצה. כתריסר בורות מים עתיקים, חצובים בצלע הגבעה, יבשים עכשיו. נשי הכפר הולכות לשאוב מים בריחוק קילומטר משם צפונה צפונה מערבה, ממעין בשם עין סאלם. הוא קולח מתחת לסלע בתעלה קטנה עתיקה למראה, ומימיו נקווים כבמין שוקת מונוליתית מוארכת, שכנראה אינה אלא מצבה עתיקה”[4].
בתקופת המנדט הבריטי
במפקד אוכלוסין מ-1922 שנערך על ידי המנדט הבריטי, אוכלוסיית סאלם מנתה 490 תושבים, כולם מוסלמים. במפקד 1931 אוכלוסיית סאלם מנתה 690 תושבים, ב-122 בתים. בשנת 1945 אוכלוסיית סאלם מנתה 1,120 תושבים, אשר בבעלותם 10,293 דונם של קרקע, על פי סקר הכפרים של המנדט הבריטי בארץ ישראל.
לאחר 1967
מאז מלחמת ששת הימים ב-1967, סאלם נמצאת תחת שלטון ישראלי.
ב-5 בפברואר 1988, נקברו חיים ארבעה צעירים תושבי הכפר תחת תלולית עפר בידי דחפור של צה"ל, עד שחולצו משם. אלוף פיקוד־המרכז עמרם מצנע אמר על המעשה: "לא תיארתי לעצמי מעשה כזה בחלומותי הקשים ביותר"[5]. צה"ל פתח בחקירה נגד רס"ר מהמנהל האזרחי, שהיה חשוד כיוזם ה"מבצע", נגד נהגו ונגד מפעיל הדחפור, אזרח עובד צה"ל[6][7]. ב-1 במרץ 1988 הוגש כתב אישום, בבית הדין הצבאי מחוז המרכז, נגד שלושה חיילים שהיו מעורבים בפרשה. הם הואשמו בהתעללות ובתקיפה בנסיבות מחמירות[8]. שופט בית הדין הצבאי ביפו, אל"ם צבי גורפינקל, הורה לעצור עד תום ההליכים המשפטיים את רס"ר שרלי דנינו וטוראי יאיר ניסימי. הנאשם השלישי בפרשה שוחרר ממעצרו, משום שחלקו בפרשה היה קטן יותר. בהחלטתו ציין השופט גורפינקל ש: "מעשים אלה עלולים להתפרש כמדיניות הצבא ולפגוע בשמו ובשם מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית. זו החומרה המיוחדת בפרשה זו"[9].
לאחר הסכם אוסלו, 27% מאדמות הכפר מוגדרות כשטח B, ו-73% הנותרים הם שטח C. בשנת 1996 נסלל על אדמות הכפר כביש עוקף להתנחלות אלון מורה - כביש 555. הנסיעה על הכביש אסורה לתושבי הכפר ונמנעת מהם הגישה אל אדמות הכפר שמעבר לכביש[10].
ב-27 בספטמבר 2004, יהושע אליצור, תושב ההתנחלות איתמר, ירה למוות בתושב הכפר, צאהיל ג'בארה-אשתייה. אליצור הורשע בהריגה ונידון ל-20 שנות מאסר, אך במהלך מעצר הבית שלו הצליח להימלט מהארץ לגרמניה ומשם לברזיל, ונלכד רק כעשר שנים לאחר מכן[11][12]. בתו של אשתייה, יסמין ג'ברה היא נגנית נבל והשתתפה בשנת 2014 בפסטיבל הנבל בתל אביב[13]. במאי 2018, גזר בית המשפט 15 שנות מאסר על אליצור[14].
בין השנים 2004 ל-2007 נעקרו מטעי הזיתים של הכפר על ידי מתנחלים מספר פעמים[15]. מתנדבים, רובם מקיבוצים, סייעו בשיקום מטעי הזיתים שנעקרו[16][17][18]. עם זאת, במשך השנים עונת המסיק בכפר מתנהלת תחת מגבלות של הצבא, ואלימות מוגברת מצד המתנחלים כלפי התושבים וכלפי הרכוש שלהם[19].
ב-6 באוגוסט 2020 תושב הכפר, עבד א-רחמן ג'בארה בן 22, נורה בראשו על ידי שוטר מג"ב עקב טעות בזיהוי. הוא אושפז בבית החולים תל השומר במצב קשה[20].
קישורים חיצוניים
- שלושים לאינתיפאדה הראשונה: בחזרה לארבעת הצעירים שנקברו חיים, אתר שיחה מקומית, 28 במרץ 2017
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
- ^ רשב"ם, חזקוני, הדר זקנים ודעת מקרא (על הפסוק), ועוד.
- ^ ספר בראשית, פרק ל"ג, פסוק י"ח-י"ט.
- ^ ויקטור גרן,תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ - ישראל - כרך רביעי: השומרון (א), ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1983, עמוד: 304
- ^ מיכל סלע, צה"ל - זועקים אליך מן האדמה, כותרת ראשית, 17 בפברואר 1988
- ^ עמנואל רוזן, הערכה: רס"ר ונהג יועמדו לדין צבאי כחשודים ב"קבורת" הארבעה מכפר סאלם, מעריב, 23 בפברואר 1988
- ^ 2 חילים נעצרו עקב חקירת 'פרשת הקבורה' בכפר סאלם, מעריב, 15 בפברואר 1988
- ^ ברוך נאה, אישום נגד 3 חיילים על פרשת הטרקטור, מעריב, 1 במרץ 1988
- ^ תמיר שפר, כתב עתי"ם, "מעשי הנאשמים עלולים להתפרש כמדיניות הצבא ולפגוע בשמו", מעריב, 3 במרץ 1988
- ^
גדעון לוי, אלכס ליבק, מי צריך חוק כשאפשר להפקיע אדמות בכוח, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2016
אקטיבסטילס, חקלאים בכפר סאלם עושים את הבלתי אפשרי: חורשים את אדמותיהם, באתר "שיחה מקומית", 6 בדצמבר 2014 - ^ עופר אדרת, מתנחל הורשע בהריגת פלסטיני ונמלט מעונש, באתר וואלה!, 26 באוקטובר 2005
- ^ איתמר אייכנר, עומרי אפרים ואיתי בלומנטל, ברזיל: נעצר ישראלי שהרג פלסטיני ונמלט, באתר ynet, 16 ביוני 2015
- ^ איתי אילנאי, האב נורה ע"י מתנחל, בתו העיוורת ניגנה בת"א, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 28 בדצמבר 2014
- ^ רויטל חובל, בית המשפט גזר 15 שנות מאסר על מתנחל שהרג פלסטיני ונמלט מהארץ, באתר הארץ, 9 במאי 2018
- ^ עלי ואקד, בכפר סאלם מרוצים: גדעון לא בא לפגוע, באתר ynet, 1 בנובמבר 2006
- ^ אלי אשכנזי, 40 מתנדבים, רובם מקיבוצים, סייעו בשיקום מטעי הזית שנעקרו בגדה, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2005
- ^ מירון רפופורט, התנועה מחזקת את ידיו, באתר הארץ, 28 באפריל 2006
- ^ אלי אשכנזי, ישראלים ופלשתינאים נטעו 1,200 עצי זית ליד סאלם, באתר הארץ, 3 בפברואר 2007
- ^ בתמונות: מסיק במצור תחת הגבלות הצבא וחשש מאלימות, באתר "שיחה מקומית", 20 באוקטובר 2014
חקלאים בכפר סאלם עושים את הבלתי אפשרי: חורשים את אדמותיהם, באתר "שיחה מקומית", 6 בדצמבר 2014 - ^ ג'קי חוריו הגר שיזף, פלסטיני נורה בראשו ונפצע קשה על ידי שוטר מג"ב לאחר טעות בזיהוי, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2020
 | ||
|---|---|---|
| ערים | שכם | 
|
| מועצות מקומיות | עקרבה • עסירה א-שמאלייה • ביתא • חווארה • ג'מאעין • קבלאן • סבסטיה • בית פוריכ | |
| כפרים | עסירה אל-קבלייה • עזמוט • עוורתא • אל-באד'אן • בלאטה אל-בלד • בית דג'ן • בית חסאן • בית איבא • בית אימרין • בית וזן • בזאריה • בורין • עיראק בורין • בורקה • ג'אלוד • דיר אל-חטב • דיר שרף • דומא • עינאבוס • פורוש בית דג'ן • איג'ניסיניא • ג'וריש • כפר קליל • לובאן א-שרקיה • מאדמא • מג'דל בני פדיל • א-נאקורה • ניסף ג'בייל • א-נסאריה • אודלה • עוסארין • קריות • קוסין • קוסרה • רוג'ייב • סאלם • סרה • א-סאוויה • תלפית • טלוזה • תל • עוריף • יאנון • יאסיד • יתמא • זאוואתא • זיתא ג'מעין • קריית לוזה | |
| מחנות פליטים | בלאטה | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||
33745595סאלם (נפת שכם)