בית אימרין
 | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | שכם |
| אזור זמן | UTC +2 |
בית אימרין (ערבית: بيت امرين) הוא כפר פלסטיני בצפון השומרון המשתייך לנפת שכם של הרשות הפלסטינית. ממוקם כשני ק"מ מזרחית לבורקא וכחמישה ק"מ מערבית ליאסיד וכשני ק"מ צפון מזרחית לסבסטיה, בגובה של כ-400 מ' מעל פני הים.
לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2017 מנתה האוכלוסייה בכפר 3,323 תושבים.[1]
אטימולוגיה
מקור השם "בית אמרין" הוא בארמית סורית, ופירושו בית שני האמירים.
תושבי הכפר סבורים שהוא נקרא על שמו של אדם מכובד, בעל ייחוס של נסיך, או אמיר בשם אמרין, שגר במקום ועם השנים השם שובש.[2]
היסטוריה
בסקר ארכאולוגי שנערך בבית אימרין לאחר מלחמת ששת הימים, נמצאו חרסים מהתקופות הביזנטית, ימי הביניים והעות'מאנית.[3]
לפי מועצת הכפר, הוא נוסד בידי ערבים מהישוב הסמוך בורקה ומשבט בני חסן בעבר הירדן, שאיכלס גם את קראוות בני חסן.[4]
התקופה העות'מאנית
הכפר הופיע ברישומי המס העות'מאנים של שנת 1596 כחלק מנפת ג'בל סאמי שבסנג'ק שכם. במקום נמנו 19 בתי אב ושני רווקים, כולם מוסלמים. הם שילמו מיסים על חיטה, שעורה, גידולי קיץ, עצי זית, הכנסות מזדמנות, עיזים וכוורות וכן בית בד לשמן זית או דבש ענבים, סה"כ 13,200 אקצ'ה.[5]
בשנת 1667 חייתה בכפר קהילה נוצרית מהזרם היווני אורתודוקסי.[6]
בשנת 1838, אדוארד רובינסון כתב כי הכפר ממוקם על הדרך לג'נין.[7] הוא ציין כי במקום מתגוררים בשכנות נוצרים יוונים ומוסלמים. באותה העת היו בכפר 50 נוצרים וכומר.[6][8]
ב-1870, ויקטור גרן העריך שחיים בכפר 700 איש. הוא ציין כי הבתים בכפר הם קטנים ובנויים בגסות; יוצא הדופן היה בית השייח', שהיה גדול ובנוי היטב.[9] בסקר ארץ ישראל המערבית של הקרן לחקר ארץ ישראל (1882), הכפר תואר כ"כפר בגודל בינוני בעמק שלמרגלות שרשרת שייח' בייזיד. הוא בנוי אבן, ובעמק מדרום מצוי מעיין, המוקף בעצי זית ממזרח ומערב. חלק מהתושבים הם נוצרים יוונים".[10]
המנדט הבריטי
במפקד 1922 שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, הייתה בבית אימרין אוכלוסייה של 527 נפש, אשר הורכבה מ-512 מוסלמים ו-15 נוצרים אורתודוקסים. האוכלוסייה גדלה במפקד 1931 ל-620, אשר הורכבה מ-13 נוצרים ו-607 מוסלמים, אשר חיו ב-157 בתים.
בשנת 1945 מנתה האוכלוסייה 860 נפש, כולם מוסלמים.[11]
שלטון ירדני
בעקבות מלחמת העצמאות עברה בית אימרין משליטה בריטית לירדנית. בשנת 1961 הייתה אוכלוסיית בית אימרין 1,048.
בשנת 1966 הוקמה מועצה כפרית המורכבת מתשעה חברים, כולל ראש המועצה, לניהול ענייניה האזרחיים של בית אימרין. ראש המועצה הראשון היה איאד יוסף עבד א-רחמן אחסן, וכיום הוא בשיר סמארה.
לאחר 1967
בעקבות מלחמת ששת הימים ב-1967, עבר הכפר משליטה ירדנית לישראלית, ובאותה שנה נמצא כי מספר התושבים בכפר היה כ-1,100 איש.
אוכלוסיה
ארבעת המשפחות הגדולות בכפר:[12]
- משפחת חסון (حسون): המשפחה הגדולה בכפר. הגיעה מחַלַבּ, מהמדבר הסורי ומירדן,
- משפחת סמארה (سماره): משפחה זו הגיעה מהכפר בורקה,
- משפחת פקיה (فقيه): משפחה זו הגיעה מכפרים וערים שכנות,
- משפחת עבדו (عبده): מוצאם מהאזור והם מייסדי הכפר.
כלכלה
כלכלת הכפר מבוססת על חקלאות, והמוצרים העיקריים הם קטניות, דגנים, ירקות, זיתים, ענבים, שקדים ותאנים. בכפר יש מתקנים ציבוריים הכוללים: מרפאה, ובית לשירותי דואר ותקשורת טלפונית.
גאוגרפיה
בית אימרין שוכן למרגלות "ג'בל אבו יזיד", פסגת הר בגובה 725 מטר מעל פני הים, שבמרכזה מבנה קבר שייח' (מקאם), "שייח' אבו יזיד", ממנו שרדו ארבעת קירות המבנה ללא גג. השייח' הסופי "אבו יזיד" מוכר במסורת המקומית כצדיק שהתבודד בתפילותיו במקום.
אדמה
בסקר שערך המנדט הבריטי בשנת 1945 נמצא ששטח הקרקע של הכפר היה 12,094 דונם. מתוכם 53 דונם היו שטח בנוי, 8,261 דונם שימשו לחקלאות ו-3,779 דונם היו אדמות בּוּר.[11] על פי הרשות הפלסטינית (2011) שטח הכפר הוא 12,231 דונם.[2]
לאחר הסכם אוסלו הוגדרו 11,950 דונם (97.7%) מאדמות הכפר כשטח A, כ-225 דונם (1.8%) הוגדרו כשטח B והיתר 56 דונם (0.5%) כשטח C.[2]
חינוך
בכפר יש בית ספר יסודי לבנות ובית ספר תיכון לבנים.
קישורים חיצוניים
- Welcome To Bayt Umrin
- Survey of Western Palestine, Map 11: IAA, Wikimedia commons
- Beit Imrin Village Profile, המכון למחקר יישומי - ירושלים (ARIJ)
- Bayt Umrin (aerial photo), ARIJ
- Development priorities and needs in Beit Imrin, ARIJ
הערות שוליים
- ^ Palestinian Central Bureau of Statistics (PCBS), Preliminary Results of the Population, Housing and Establishments Census, 2017, State of Palestine, פברואר 2018, עמ' 82-64
- ^ 2.0 2.1 2.2 The Applied Research Institute – Jerusalem, Beit Imrin Village Profile, 2014
- ^ משה כוכבי (ע), יהודה, שומרון וגולן: סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח, ירושלים: כרטא, 1972, עמ' 221
- ^ About Beit Imrin (אורכב 03.12.2008 בארכיון Wayback Machine) Beit Imrin Village Council.
- ^ Hütteroth and Abdulfattah, 1977, p. 130.
- ^ 6.0 6.1 Ellenblum, 2003, p. 249
- ^ Robinson and Smith, vol 3, p. 149
- ^ Robinson and Smith, 1841, vol 3, Appendix 2, p. 128
- ^ Guerin, 1875, pp. 210-211.
- ^ Conder and Kitchener, 1882, SWP II, p. 159.
- ^ 11.0 11.1 بيت إمرين - Bayt Umrin (בית אימרין), באתר palestineremembered, 2007
- ^ جمال الفاخوري, نبذه عن قريه بيت امرين, palestineremembered, 1 יוני 2008
 | ||
|---|---|---|
| ערים | שכם | 
|
| מועצות מקומיות | עקרבה • עסירה א-שמאלייה • ביתא • חווארה • ג'מאעין • קבלאן • סבסטיה • בית פוריכ | |
| כפרים | עסירה אל-קבלייה • עזמוט • עוורתא • אל-באד'אן • בלאטה אל-בלד • בית דג'ן • בית חסאן • בית איבא • בית אימרין • בית וזן • בזאריה • בורין • בורקה • ג'אלוד • דיר אל-חטב • דיר שרף • דומא • עינאבוס • פורוש בית דג'ן • איג'ניסיניא • ג'וריש • כפר קליל • לובאן א-שרקיה • מאדמא • מג'דל בני פדיל • א-נאקורה • א-נסאריה • אודלה • עוסארין • קריות • קוסין • קוסרה • רוג'ייב • סאלם • סרה • א-סאוויה • תלפית • טלוזה • תל • עוריף • יאנון • יאסיד • יתמא • זאוואתא • זיתא ג'מעין • קריית לוזה | |
| מחנות פליטים | בלאטה | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||
