סרו סומטרי
 סרו סומטרי
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מכפילי פרסה |
| משפחה: | פריים |
| תת־משפחה: | יעלים |
| שבט: | צפירים |
| סוג: | סרו |
| מין: | סרו סומטרי |
| שם מדעי | |
 Capricornis sumatraensis
| |
| תחום תפוצה | |
| |
סרו סומטרי (שם מדעי: Capricornis sumatraensis; קרוי גם סרו דרומי), הוא מין של אנטילופת-עז בינונית בסוג סרו, החי בדרום מזרח אסיה. הוא תואר מדעית לראשונה בשנת 1799 על ידי חוקר הטבע הגרמני ג'והן מטהאוס בצ'סטין. הסרו הסומטרי בעל דמיון יוצא מן הכלל לסרו סיני ולסרו ההימלאיה עם קרבה גנטית רבה לראשון. בתקופה מוקדמת השלושה היו נחשבים כשייכים למין אחד, ועד לא מזמן הסרו הסומטרי והסרו הסיני עדיין היו כלולים תחת אותו המין. הזיהוי בין הסרו הסומטרי לסרו הסיני הוא בלתי אפשרי לחלוטין בשל צבע הפרווה הזהה, אך הסרו הסומטרי בעל קרניים וממדי גוף קטנים במעט. שמו המדעי של הסרו הסומטרי נגזר מלטינית כדלהלן: "Capricornis" = "קרני עז"; מתייחס לכך שקרניו זהות לקרני העיזים. "sumatraensis" (כמו גם שמו הרשמי) מתייחס לתפוצה העיקרית שלו באי סומטרה, אם כי הוא נפוץ גם בחצי האי המלאי. הסרו הסומטרי הוא הבינוני שבסוג סרו - גדול מסרו יפני וקטן מסרו אדום.
תיאור
קרניים
לסרו הסומטרי כשאר קרוביו יש קרניים מעוקלות הדומות לקרני עיזי הבית ועיזי בר אחרות, והן בעלות צורה חרוטית. הקרניים צומחות לכיוון מעלה ולצדדים בקוו ישר עם המצח - מה שנראה במבט מלפנים כצורת האות "V", והן מקבלות בסופם עקומה חדה וישרה לאחור. מיקום קרניו של הסרו במרכז הקודקוד, צמודות לבסיס האוזניים ורחוקות מן העיניים. בבסיסם של הקרניים יש מרווח נמוך למדי, וככל שהקרן מתארכת עם הגיל הוא גודל. הקרניים עבות למדי בכשני שלישים מאורכן, ולקראת סופם הן הופכות לדקות וחדות ביותר. בבסיס, הקרן בעלת 5–9 חצאי טבעות\חריצים בולטים, או לחילופים בעשרות חריצים דקיקים; הקצוות חלקות לגמרי. צבע הקרניים הוא אפרפר בהיר, אפרפר כהה או חלודה; הקצוות בדרך כלל בצבע זהה לשאר הקרן ולעיתים יהיו כהות יותר. הקרניים נמצאות הן אצל הזכרים והן אצל הנקבות, והן גדולות ועבות מעט בזכרים.
מראה חיצוני
_and_a_Sumatran_serow_(Capricornis_sumatraensis),_Lee_Kong_Chian_Natural_History_Museum,_Singapore_-_20150808.jpg)
לסרו הסומטרי פרווה דלילה וגסה עם שערות זיפיות באורך בינוני, והן נוטות להיות ארוכות וצפופות יותר בצוואר, בחזה, ובגחון. צבע הפרווה דומה בצורה די מוחלטת לקרובו הסרו הסיני - גוונים שונים של שחור. הצלעות והחלק העליון של הגוף הסמוך לגב בצבע שחור דהוי כסוף - לעיתים קרובות עם ברק כחלחל\אפרפר צפחה המשתקף בעיקר באור שמש חזק, ומקורו של הצבע הוא בשילוב של שערות שחורות, אפורות ולבנות, בנוסף לדלילות שלהם יחסית באזור זה לעומת חלקי הגוף האחרים. הריכוז של השערות מצבע מסוים משתנה פעמים רבות וגורם לפרוותו של הסרו להיות בעלת קטעים בהירים וכהים במקביל. הצוואר, החזה והגחון בדרך כלל בצבע שחור פחם אחיד יחסית בשל צפיפות שיער גבוהה יותר. השוקיים והרגליים משתנים בין הפרטים: יש והם יהיו שחורים כהים בדומה לצוואר ולחזה, ולעיתים דווקא יהיו בהירים וכסופים כמו הצלעות. כפי שאופייני לסוג סרו, מבין האוזניים ועד לזנב ישנה רעמה שיער בולטת שגדולה וארוכה מאד באזור העורף ומזכירה את רעמת הסוס, בעוד שבאזור הגב היא תסתכם בפס של קווצות שיער סמורות. צבע הרעמה הוא שחור פחם הגורם לה להיות בולטת בגב על רקע השיער הכסוף שמסביבה, ואילו במרכז העורף היא עלולה להיות לעיתים בצבע לבן עם שערות מעורבות בצבע שחור וחום. לאורך הגחון והחזה ישנה רעמה שיער נוספת - קצרה יותר, בצבע שחור פחם. המפשעה עלולה להיות לבנבנה, אפורה או שחרחרה. החלקים התחתונים של הרגליים עלולים להיות בצבע חום בהיר או חום אדמדם עם שערות לבנות סמוך לפרסות, אם כי זה הרבה פחות נפוץ אצלו לעומת הסרו הסיני. הזנב בצבע שחור דהוי\כסוף עם פס שחור מבריק לאורכו.
צבע ראשו של הסרו הסומטרי זהה לצבע הגוף - בדרך כלל שחור פחם או שחור מבריק, והפנים והחרטום נוטים לצבע שחור דהוי או שחור כסוף. סביב עצמות הלסת והחלק האחורי של הסנטר ישנו ריכוז של שערות ארוכות וסבוכות הנראות לעיתים כזקן. סביב העיניים יש שקע רחב ובמרכזו בולטות העיניים - וצבעו לעיתים בהיר במעט מצבע הפנים. מתחת לכל עין ישנה בלוטת-ריח עגולה שנראית כיבלת, ובמרכזה יש חור קטן שדרכו יוצאת ההפרשה הריחנית. השפתיים בצבע אפרפר או שחרחר דהוי, וסמוך להם יש כתם לבן שמשוך מעט לאורך הלסת. במקום החיבור של הראש לצוואר יש לעיתים כתם נוסף לבן דמוי פס; שני הכתמים הללו עלולים להיות לעיתים בצבע חום-בהיר או צהבהב, וגם די נפוץ שהם נעדרים לגמרי. האוזניים בצבע אפרפר\חום כהה\שחרחר דהוי בצד החיצוני, ובצד הפנימי הן מורכבות משערות שחורות ולבנות. לאורך קצוות האוזן יש רצועה של שיער שחור כהה - לעיתים עם כתם לבן במרכז.
מבנה ומידות גוף
לסרו הסומטרי יש מבנה גוף האופייני לקרוביו: הצוואר קצר למדי והראש בינוני עם חרטום משולש ולוע מעוגל. הגוף עצמו ארוך וצר יחסית עם כתפיים שגבוהות במעט מהחלק האחורי, והוא נתמך על ידי רגליים חזקות ובינוניות. הפרסות קצרות ועבות ומותאמות לטיפוס על מדרונות הררים. יש לו אוזניים ארוכות, צרות ומשולשות, וזנב קצרצר ועבה. האף גדול ורחב בצבע שחור עם נחיריים עגולים וגדולים, והעיניים בצבע כתמתם עם אישונים שחורים גדולים. מלבד הבדלים מזעריים בקרניים, הזכרים והנקבות זהים לרוב במידות הגוף.
מידות הגוף של הסרו הסומטרי:
גובה הכתפיים: 91-85 ס"מ.
אורך הראש והגוף: 152 ס"מ.
אורך הזנב: 12-8 ס"מ.
אורך הקרניים: 16-12 ס"מ.
משקל: 91-54 ק"ג.
תפוצה ובית גידול
הסרו הסומטרי מצוי בדרום מזרח אסיה במדינות: אינדונזיה, מלזיה ותאילנד.
באינדונזיה התפוצה שלו היא באי סומטרה במחוזות הבאים: צפון סומטרה, אצ'ה, מערב סומטרה, דרום סומטרה, ג'מבי, למפונג, בנג'קולו וריאיו. ריכוזי האוכלוסייה הידועים הם בעיקר בהרי אצ'ה בצפון, הרי קארינצ'י במרכז והרי בארסיאן בדרום.
במלזיה הוא מצוי בחלק היבשתי שבחצי האי המלאי, במחוזות: קדה, קלנטן, פרק, פרליס, טרנגנו, פהנג, סלנגור ונגרי סמבילן.
בתאילנד הוא מצוי באזור הדרומי במחוזות: קראבי, נאקון סי-טמרט, פהטהלונג ותראנג. דיווחים של סרו זה במחוזות הצפוניים יותר בתאילנד כמחוז סוראט-טהאני מתייחסים כבר לסרו הסיני. במחוז קארבי הסרו הסומטרי מצוי במזרח המחוז בעוד שהסרו הסיני נמצא במערב המחוז - מה שמצביע על חפיפה ביניהם בעבר.
בית הגידול של הסרו הסומטרי הוא יערות גשם ממוזגים - ראשוניים ומשניים, יערות עננים, יערות הרריים בגבהים של 300 עד 3,000 מטר מעל פני הים, וכן רכסי הרים, צוקים וסלעים המחופים בצמחייה עבותה ולחה. הטמפרטורות בתחומיי מחייתם 20–30 מעלות, וכמות המשקעים הממוצעת היא 4,700-1,000 מילימטר לשנה.
אקולוגיה
התנהגות ופעילות
,_December_2006.JPG)
.jpg)
.jpg)
הסרו הסומטרי הוא בעל חיים בודד וביישן, ומדי פעם ניתן לצפות בקבוצות סרואים קטנות של עד 7 פרטים. הוא פעיל בעיקר בשעות הבוקר המוקדמות ושעות הערב המאוחרות. השבילים בצמחייה שנראים בסביבת הסרו מצביעים על כך שהסרו משתמש בנתיבים קבועים על מנת להגיע לאזורי מנוחה ואכילה קבועים. אף על פי שהסרו הסומטרי בעל חיים יבשתי הוא גם שחיין מצוין, ובמלזיה הוא אף מסוגל לשחות מאי לאי. הסרו אמנם פחות מיומן מעיזי בר בטיפוס והוא בעל הליכה מעט איטית ומסרובלת, אך עדיין הוא זריז מאד והוא נע במהירות על פני מדרונות תלולים וסלעיים.
הסרו הסומטרי הוא בעל חיים טריטוריאלי. הם נוהגים לסמן את הגבולות של שטחם באמצעות הפרשות מבלוטות הריח הגדולות שבפנים, וכן על ידי ערימות גללים שממוקמות באזור שאינו בולט אך גם אינו מוסתר כדי שסרו פולש יבחין בכך. אין מידע על גודל שטחם של סרואים אלה, אך ככל הנראה שטחם של הזכרים גדול משל הנקבות. מפגשים בין סרו טריטוריאלי לסרו פולש יגררו גילויי תוקפנות מצד הראשון, ולרוב הוא ירדוף ויניס את הפולש משטחו.
מפגשים אגרסיבים בין יריבים לא תוארו באופן מלא. עם זאת סביר להניח שבדומה לשאר בני המשפחה הוא משתמש בקרניו כנשק עיקרי, והלחימה בן הזכרים כוללת דקירות בבטן ובמותניים עם הקרניים החדות. הסרו הסומטרי יוצא דופן בכך שכאשר דוחקים אותו לפינה הוא גם בועט ברגליו מלבד נסיונותיו לנגוח, וכאשר הוא אינו מסוגל להשתמש בהם הוא אף משתמש בנשיכות כמוצא אחרון.
_(8188903022).jpg)
אזורי המנוחה של הסרו הסומטרי כוללים מערות, צוקים וסלעים, והם ממוקמים בדרך כלל באזור שמוגן מרוח; הם נוטים להימנע מאזורים מבודדים עם גישה קשה כדי למנוע מטורף להפתיעם. בכל הספרות המדעית אין שום מידע לגבי הטורפים של הסרו הסומטרי, אך סביר להניח שהוא נטרף על ידי חתולים גדולים בבית גידולו כטיגריס סומטרה, טיגריס מלאי ונמר ערפילי מצוי. חתול זהוב וחתול שיש יטרפו כנראה גדיים. לא נראה שלטריפה יש השפעה ממשית על אוכלוסיית הסרו. בעת הסכנה הסרו משמיע קריאת אזעקה צורמנית.
תזונה
הסרו הסומטרי הוא בעל חיים צמחוני, והוא מעדיף צמחייה שעשירה בחומרים מזינים; עם זאת, הוא מסוגל לאכול כמעט כל סוג של צמחייה כאשר אין מזון אחר זמין. באזורים שעשירים בצמחייה נצפו מדי פעם מספר פרטים. התזונה שלו מורכבת בעיקר מעשבים, עשבי תיבול, שיחים, עלים, זרדים, ענפים, פרחים ופירות.
הסרו הסומטרי חופף עם מספר אוכלי עשב בתחומי מחייתו; ביניהם ניתן למנות את אייל סמבר, חזיר בר, חזיר מזוקן, מונטיאק מצוי, קרנף סומטרה וטפיר אסייתי. ייתכן כי יש ביניהם תחרות מסוימת על מקורות המחייה.
רבייה ומחזור חיים
הסרו הסומטרי הוא ככל הנראה בעל חיים מונגומי - כלומר, הזכר והנקבה מתרבים אחד עם השני בלבד. כל זוג סרואים עלול להישאר יחד באותו השטח כ-4.6 שנים, כשכל פרט מגן על השטח מפני אותו הזוויג - זכרים יסלקו זכרים ונקבות יסלקו נקבות. לעיתים כאשר השטח של הזכר חופף למספר שטחי נקבות הוא עלול להיות פוליגמי.
עונת הרבייה של הסרו הסומטרי מתחרשת בין חודשי אוקטובר ונובמבר. ההריון נמשך כ-7 חודשים, לאחריהם נולד גדי יחיד בצבע שחור - בדרך כלל בחודשי האביב. לידה של 2 גדיים מתרחשת לעיתים נדירות ביותר. זמן קצר לאחר הלידה הגדי כבר מסוגל ללכת אחר אימו במהלך חיפושה אחר מזון. לעיתים הנקבה והגדי נשארים באזור הלידה במשך מספר ימים. הגדיים ככל הנראה עשויים מדי פעם להסתתר בצמחייה, אם כי לא למשך זמן ארוך כאנטילופות. הגדי מתקשר עם אימו באמצעות קולות.
אין מידע רב על התפתחות הסרו. ככל הנראה הוא נגמל לאחר 5–6 חודשים ונשאר קרוב לאימו במשך שנה. אף על פי שלאחר מכן הוא הופך לעצמאי, הוא עדיין יישאר בשטחה של האם עד גיל 2 או 4 שנים. הזכר עלול לסלקו בתקופה מוקדמת יותר. הנקבות מגיעות לבגרות לאחר 30 חודשים, והזכר לאחר 36 חודשים.
תוחלת החיים הממוצעת בטבע היא 4–6 שנים.
מצב שימור
הסרו הסומטרי מסווג על ידי IUCN במצב השימור "פגיע" (VU), בשל ירידה משמעותית של האוכלוסייה בשיעור של 30% על פני 21 שנים, שמקורה באובדן בית גידול נרחב יחד עם רמות גבוהות של ציד לא חוקי ברחבי התפוצה שלו. הוא רשום בנספח א' של אמנת וושינגטון, והמשמעות לכך היא שחסר בינלאומי במין זה או במוצריו אסור לחלוטין. הוא מצוי במספר אזורים מוגנים ברחבית תפוצתו, להלן חלק מהם:
אינדונזיה: הפארק הלאומי בוקיט-טיג'פולו, הפארק הלאומי באטאנג-גאביס, הפארק הלאומי בוקיט-דואבאלס, שמורת היער טאראטאק, הפארק הלאומי גונונג לאוסר, הפארק הלאומי קרינצ'י סבלאט, הפארק הלאומי בוקיט-באריסאן-סלטאן (ה-3 האחרונים מהווים חלק ממורשת יער הגשם הטרופי של סומטרה).
מלזיה: הפארק הלאומי טאמאן-נג'ארה, הפארק הלאומי אנדאו-רומפין, הפארק הלאומי ג'ונונג-לדנג.
תאילנד: הפארק הלאומי האט קאנהום, הפארק הלאומי קהאו-לואנג, והפארק הלאומי קהאו-פהנדום בנצ'ה.
להלן נתונים מפרטים של IUCN על תפוצת הסרו הסומטרי במדינות הנזכרות (לבד מתאילנד), כולל איומים, סיבות ירידה, וצעדי שימור מוצעים:
איומים
אינדונזיה: במדינה זאת הרס בתי הגידול הוא האיום המשמעותי ביותר להישרדותו של הסרו לטווח ארוך. הגורמים העיקריים להרס בית הגידול הם כריתת יערות לצורכי חקלאות ומטעים שגורמת לאיום על הפלורה האינדונזית, ובעיקר ייצוא חסר הבחנה של עצים למערב. ציד לא חוקי הוא בהחלט נפוץ באינדונזיה, וסרואים ניצודים או נתפסים במלכודות עבור הצריכה המקומית של בשר וחלקי גופם משמשים למטרות רבות ברפואה המסורתית. הציד מתחרש הן באזורים המוגנים והן מחוץ להם. מקומיים הגרים סביב אזורים מוגנים בסומטרה טוענים שהציד גודל בשל סלילה לא חוקית של כבישים ברחבי הפארקים הלאומיים, מה שמקל על הציידים להגיע לריכוזי בעלי חיים שהיו מצויים בעבר באזורים בלתי נגישים. סחר בחלקי גופו של הסרו כדוגמת קרניו, מתבצע בגלוי במקומות מסוימים כמו בעיירה פאנצ'ור אטו שבצפון סומטרה. נתונים אלה מראים על חוסר אכיפה נגד מסחר בבעלי חיים מוגנים.
מלזיה: יש מעט מאד מידע על האוכלוסיות הנוכחיות של הסרו הסומטרי במלזיה. האיומים במדינה זאת מגיעים בעיקר מהפרעות ומהרס בתי הגידול של הסרו שנגרמים על ידי פעילויות כרייה במחצבות של אבן גיר וקוורץ בתוך בית הגידול שלהם, ועל ידי כריתת יערות לייצוא וחקלאות. הסרו סובל גם מציד בלתי חוקי משמעותי עבור בשרו וחלקי גופו שנמצאים בשימוש למטרות רפואיות. מסעדות טבע מסוימות במלזיה מציעות בשר ממין זה. האוכלוסיות הקטנות שנותרו כיום בכל רחבי מלזיה, מאוימות גם על ידי ציד ספציפי למין (בניגוד לציד רגיל שבו צדים מכל הבא ליד). עם זאת, הסרואים סבלניים יחסית במדינה להפרעות אנושיות, ובאזורים מסוימים הם נמצאים אף בקרבת מגורי אדם. בשנים האחרונות, רשויות האכיפה של מלזיה נקטו בפעולות נגד אנשים שמעורבים בציד בלתי חוקי של מין זה, וכתוצאה מכך, הסחר במין אינו מתבצע בגלוי, כפי שהוא מתבצע במדינות אחרות בדרום מזרח אסיה.
פעולות וצעדי שימור
- אינדונזיה: הסרו הסומטרי כבר מוגן על פי החוק מאז שנת 1932. בסביבות 3,083,308 דונם של בתי גידול של הסרו נמצאים תחת צורה כלשהי של הגנה, במערכת של אזורים מוגנים הכוללת שלושה פארקים לאומיים, שלוש שמורת ציד, שלוש שמורות טבע ושני יערות מוגנים. עם זאת, רבים מהאזורים אלה זקוקים לאכיפה רצינית של פקחים, ובהיעדר פעולות אלה האזורים מוגנים בעיקר "על הנייר". בין צעדי השימור שמוצעים על ידי IUCN לאינדונזיה: 1) לערוך סקרים לאורך שרשרת הרי באריסאן כדי לקבוע את המצב נוכחי של הסרו, ולזהות האם יש אוכלוסיות משמעותיות אחרות מלבד הריכוזים העיקריים הידועים כרגע. 2) לשמור על היערות והחורש טבעי לאורך השדרה הוולקנית של הרי סומטרה, ובכלל זה למנוע סלילת כבישים, חקלאות, ייצוא עץ או כל פעילות אנושית אחרת. צעד זה מהווה את התקווה הטובה ביותר להישרדות לטווח ארוך של הסרו באינדונזיה. 3) לשמור שמירה קפדנית על אוכלוסיות סרו גדולות שנמצאות באזורים מוגנים, ולפתח תוכניות ניהול מסודרות לאזורים אלה. 4) להקפיד להגן על תחומי הליבה של הפארקים אשר משלבים אזורי ההאכלה ורבייה של הסרו, כדי לשמור על ריבוי האוכלוסייה. 5) לאפשר פעילות אנושית נמוכה בקרקעות הסמוכים לאזורים מוגנים. 6) לשפר את תנאי החיים של המקומיים הגרים לאורך שולי הפארקים הלאומיים שבהם מצוי הסרו. 7) להעלות את המודעות הציבורית למצוקת הסרו באמצעות קמפיינים.
- מלזיה: הסרו הסומטרי מוגן לחלוטין תחת חוק חיות הבר במלזיה. האכיפה מתבצעת על ידי המחלקה לחיות הבר ומחלקת האכיפה של הפארקים הלאומים. הסרו מתרחש בשבעה אזורים מוגנים, אך עם זאת בתי גידול אלה אינם מותאמים לו היטב ואינם מספיקים על מנת להבטיח את הישרדותו. הסרו נמצא גם בשישה אזורים שיש דיונים על הפיכתם לאזורים מוגנים. קבוצות קטנות של רביית סרואים בשבי נמצאות בגן החיות נגארה וגן החיות מלאקה. IUCN מציע למלזיה ליישם את אסטרטגיית שימור הסרו שפותחה על ידי המחלקה לחיות הבר והגנים הלאומים. אסטרטגיה זו כוללת: 1) פיתוח תוכניות ניהול ויישום של טכניקות לניהול מתאים לחיות הבר כדי לשמר ולשפר את אוכלוסיות הסרו. 2) להקים ולשמר אוכלוסיות משמעותיות בעתודות טבע מוגנות כגנים לאומיים, שמורות יער, גבעות גיר ואזורים מיוערים אחרים; 3) להגן על אזורים המכילים סרואים מועטים ולגרום להם להגיע לגודל של אוכלוסייה בת קיימא; 4) להקים אוכלוסיית-רבייה נוספת בשבי כדי שממנה יוכלו להעביר בעתיד סרואים לאזורים מוגנים. 5) לתאם פעולות של סוכנויות שימור עם סוכנויות האחראיות על חציבה וייעור, כדי לקדם את שימור חיות הבר; 6) לפתח תוכניות להעלאת המודעות הציבורית; 7) לערב באכיפת החוק תושבים מקומיים ועובדי רכבת שידווחו על ציד לא חוקי; 8) לשפר את ניהול ושימור בית גידול על ידי הגדלת הטווח של אזורים מוגנים. 9) לבצע מחקר אקולוגי וביולוגי על אוכלוסיות הסרו.
אומדנים
המספר הכולל של הסרו הסומטרי באינדונזיה אינו ידוע כרגע ועומד כנראה על מספר אלפים. במלזיה, המספר הכולל של הסרואים הוא 500–750 פרטים, ובתאילנד סביר להניח שיש לא יותר מ-100 פרטים.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סרו סומטרי |
הערות שוליים
_(cropped).jpg)
