סרו

סרו
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	מכפילי פרסה
משפחה:	פריים
תת־משפחה:	יעלים
שבט:	צפירים
סוג:	סרו
שם מדעי
Capricornis

סרו (שם מדעי:Capricornis), הוא מין של פרסתן אסייני דמוי עז משבט הצפירים, הכולל 6 מינים החיים באזורים הרריים בדרום ודרום מזרח אסיה. המינים בסוג סווגו בעבר בסוג גוראל הכולל 4 מינים הקרובים לסרואים מבחינה גנטית וחיצונית. הסוג תואר מדעית לראשונה בשנת 1836 על ידי ויליאם אוגילבי. שמו המדעי של הסוג נגזר מלטינית: "Capricornis" = "קרני עז" ומתייחס לכך שהסוג תואר כפרסתן בעל קרני עז. השם הרשמי "סרו", מקורו בכינוי שניתן לאחד מהמינים בסיקים.

מאפיינים

המינים בסוג מתאפיינים בקרניים חדות מקושתות לאחור, שגדולות יותר אצל הזכרים מהנקבות. יש להם פרווה עבה - לרוב עם שערות ארוכות, שמגנה עליהם מטמפרטורות קרות בבית גידולם. יש להם גוף ארוך וצר, צוואר קצר וראש משולש. האף גדול עם נחיריים רחבים. הכתפיים והרגליים שרירים ומוצקים, והפרסות קצרות ועבות ומותאמות במיוחד לטיפוס. ניתן להבחין במספר הבדלים בולטים בין הסרואים לבין הגוראלים: לסרואים יש אוזניים ורגליים ארוכות יותר, הם גדולים יותר במידות גוף, קרניהם ישרות יותר והם בעלי רעמה ארוכה יחסית בעורף. הזנב שלהם קצר יותר והם בעלי בלוטות ריח עגולות ושחורות סמוך לעיניים.

הסרואים הם בעלי חיים ביישנים הפעילים בעיקר בשעות הבוקר והערב בחיפוש אחר מזון, ותזונתם מורכבת בעיקר מעלים ועשבים. בשעות הצהריים הם נחים במסתור במערות, צוקים או סלעים. הם פעילים לרוב בבדידות, אך מדי פעם מספר נקבות וגדיים יצרו קבוצה של עד 7 פרטים. הסרואים בדרך כלל מונגומים, והזכר והנקבה יחיו יחדיו בטריטוריה קבועה. ההריון נמשך כ-7 חודשים לאחיהם נולד גדי יחיד בדרך כלל. הסרואים חיים ביערות ממוזגים ויערות עננים הרריים בגבהים של עד 4,500-200 מטר מעל פני הים, והם מסמנים את הטריטוריה שלהם באמצעות צואה או שפשוף של הקרניים ובלוטות הריח בעצים ושיחים. השבילים בטריטורית הסרואים מלמדת על כך שהם הולכים בנתיבים קבועים לאזורי פעילות. הקרבות בין הזכרים עלולים להסתיים בפציעות חמורות בשל הקרניים החדות שלהם.

מינים

• סרו ההימלאיה (שם מדעי: Capricornis thar) - המין הגדול בסוג. תואר ב-1831. סימני היכר: פרווה שחורה-חומה עם גוון זהוב, שפתיים לבנות, עכוז, שוקיים וגפיים כתמתמים-אדמדמים, ורגליים לבנות. מצוי בעיקר סביב הרי ההימלאיה במדינות: הודו, נפאל, בהוטן, בנגלדש, סין העממית ומיאנמר.
• סרו אדום (שם מדעי: Capricornis rubibus), תואר ב-1863. סימני היכר: פרווה אדומה, רגליים כתמתמות, סינר לבן בגרון, ורעמה לבנה בעורף. אנדמי לצפון מיאנמר.
• סרו סיני (שם מדעי: Capricornis milneedwardsii), תואר ב-1869. סימני היכר: פרווה שחורה עבה וארוכה, כתם לבן בצידי הלסת ומאחורי העיניים, רגליים חומות, ולעיתים גם רעמה מתולתלת לבנה. מצוי בסין העממית, וייטנאם לאוס, קמבודיה, תאילנד, מיאנמר וכנראה גם בהודו.
• סרו סומטרי (שם מדעי: Capricornis sumatraensis) - זהה כמעט לחלוטין למין הקודם. תואר ב-1799. סימני היכר: פרווה שחורה-אפורה דלילה יותר משל המין הקודם עם ברק כסוף-כחלחל, רגליים שחורות בדרך כלל וקרניים קצרות יותר משל המין הקודם. מצוי באינדונזיה, מלזיה ותאילנד.
• סרו יפני (שם מדעי: Capricornis crispus), תואר ב-1836. סימני היכר: פרווה צמרית מתולתלת בצבע לבנבן ושחרחר, רגליים כהות, כתם חום על הפנים. אנדמי ליפן.
• סרו טאיוואני (שם מדעי: Capricornis swinhoei) - המין הקטן בסוג ודומה יותר למיני הגוראל. תואר ב-1862. סימני היכר: פרווה בצבע חום-שוקולד, וסינר כתום בגרון עם כתם לבן במרכזו. אנדמי לטאיוואן.

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0