גוראל
 גוראל
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מכפילי פרסה |
| משפחה: | פריים |
| תת־משפחה: | יעלים |
| שבט: | צפירים |
| סוג: | גוראל |
| שם מדעי | |
 Naemorhedusסמית 1827 | |
גוראל (שם מדעי:Nemorhaedus קרוי גם צפיר אסייתי וצְפִיר הַהִימָלָאִים), הוא סוג של פרסתן אסייני דמוי עז קטנה משבט הצפירים שבתת-משפחת היעלים, הכולל 4 מינים החיים בדרום ומזרח אסיה. בעבר הסוג כלל 6 מינים נוספים גדולים יותר, שהועברו לבסוף לסוג נפרד - סרו. הסוג תואר מדעית לראשונה בשנת 1827 על ידי צ'ארלס המילטון סמית. השם הרשמי - גוראל, מקורו בכינוי שניתן לאחד מהמינים במערב קשמיר. שמו המדעי של הסוג נגזר משתי מילים לטיניות: "nemoris" = "יער", "haedus" = תיש צעיר. הצירוף של שתי המילים פירושו "עז קטנה החיה ביער" ומתייחס לדמיון של הגוראלים לעיזים קטנות ולבית גידולם המיוער.
מאפיינים
הגוראלים מתאפיינים בקרניים חדות דמויות פגיון המתעקלות לאחור, ולשני הזוויגים יש קרניים. הפרווה דמוית הצמר שלהם עבה וכהה יותר בחורף מאשר בקיץ, והיא מורכבת משערות רכות וצפופות. צבע הפרווה הוא לרוב גוונים שונים של חום, ולכל המינים בסוג יש את הסימנים הבאים: כתם גדול ובהיר דמוי סינר בחלק העליון של הגרון, רגליים בצבע בהיר יותר משאר הגוף עם כתמים כהים על הברכיים, לוע כהה ושפתיים בהירות, וזנב בצבע חום כהה-שחרחר. הגוראלים נבדלים מקורביהם הסרואים בדברים הבאים: הם קומפקטים וקטנים במידות גוף, יש להם אוזניים קצרות ורחבות, זנבם ארוך ושעיר יותר, קרניהם קצרות יחסית, אין להם רעמה שעירה על העורף או בלוטות ריח עגולות סמוך לעין. הסרו הטאיוואני שהוא גם הסרו הקטן ביותר, דומה מאד לגוראלים עד שהוא מכונה אף "גוראל טאיוואני", והמאפיין העיקרי שמבדיל אותו מהגוראלים הוא נוכחות בלוטת הריח העגולה סמוך לעין. למרות שהגוראלים חולקים קווי דמיון רבים עם העיזים, הם מוצקים יותר ובעלי פרסות רחבות וכבדות לעומתם. לנקבת הגוראל יש ארבע פטמות בניגוד לנקבות העיזים שלהם רק שתי פטמות.
הגוראלים פעילים בעיקר בשעות הבוקר והערב, ובמזג אויר נוח הם יהיו פעילים בכל שעות היום. בשעות הלילה הם נחים באזורי מסתור בין הצוקים. בית גידולם הוא בעיקר מדרונות הררים תלולים ומיוערים - בדרך כלל בגבהים של 2,000 מטר מעל פני הים. תזונתם מורכבת בעיקר מעשבים, שיחים, עלים ואגוזים. המינים יהיו טריטוריאליים בעיקר בעונת הרבייה, ובשאר השנה יחיו בקבוצות קטנות של 12-3 פרטים (משתנה בין המינים); זכרים מבוגרים נוטים לחיות בגפם. ההריון של הנקבה נמשך בממוצע 6 חודשים, לאחריהם נולד גדי יחיד בדרך כלל. טורפיהם של הגוראלים הם בעיקר נמרים ודהולים אך גם טורפים קטנים יותר כשונרים. בעת סכנה הם נוטים לברוח לאזורי הצוקים, ופרסותיהם מסייעות להם לתמרן ולדלג בזריזות בין הסלעים.
מינים
- גוראל ההימלאיה (שם מדעי: Naemorhedus gural), תואר ב-1825. סימני היכר: פרווה בצבע חום קפה או מהגוני בדרך כלל, סינר קטן-בינוני בצבע כתמתם-לבן בוהק בגרון, פס שחור דק או רחב לאורך הגב וזנב קצר יחסית לשני המינים הבאים. מצוי לאורך הרי ההימלאיה במדינות: הודו, נפאל, בהוטן, פקיסטן ודרום מערב סין העממית (טיבט).
- גוראל אמור (שם מדעי: Naemorhedus caudatus; "גוראל ארוך זנב"), תואר ב-1867. סימני היכר: פרווה בצבע חום אפרפר דהוי (בהירה יותר משל המין הקודם), כתם כהה על הכתפיים או פס דהוי לאורך הגב, סינר בינוני צהבהב חיוור, כתם כהה רחב לאורך המצח והחרטום, וזנב ארוך בצבע חום-שוקולד כהה. מצוי בצפון מזרח סין העממית (מנצ'וריה), רוסיה, קוריאה הצפונית וקוריאה הדרומית.
- גוראל סיני (שם מדעי: Naemorhedus griseus) - נכלל בעבר תחת המין הקודם. תואר ב-1871. סימני היכר: פרווה בצבע אפרפר-כסוף לרוב, פס שחרחר ברור לאורך הגב, סינר גדול לבן בוהק וזנב ארוך בצבע שחור. שלושת מינים אלו עלולים להיות זהים לעיתים קרובות. מצוי במרכז סין העממית, וייטנאם, תאילנד, מיאנמר והודו.
- גוראל אדום (שם מדעי: Naemorhedus baileyi) - המין הקטן בסוג. תואר ב-1914. סימני היכר: פרווה בצבע אדמדם-כתמתם בהיר, כתם לבן על הראש, סינר זהוב קטנטן ורגליים כתמתמות. מצוי במיאנמר, הודו ודרום מרכז סין העממית (טיבט ויונאן).
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גוראל |
- גוראל, באתר ITIS (באנגלית)
- גוראל, באתר NCBI (באנגלית)
- גוראל, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- גוראל, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- גוראל, באתר GBIF (באנגלית)
_(cropped).jpg)
