מלווה מלכה
מְלַוֵּה מַלְכָּה הוא כינוי לסעודה שנאכלת במוצאי שבת, ובה מלווים את שבת המלכה בצאתה בשירה ובסעודה, כדרך שמלווים מלך ומלכה בצאתם מן העיר. סעודה זו נקראת גם "סעודה רביעית" או "סעודת דוד המלך".
מקור ההלכה
מקור המנהג הוא בתלמוד הבבלי: "לעולם יסדר אדם שולחנו במוצאי שבת אף על פי שאינו צריך אלא לכזית" (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ט עמוד ב'). רש"י מנמק דין זה: "כבוד שבת ללוות ביציאתו דרך כבוד, כאדם המלוה את המלך בצאתו מן העיר."
המהרש"א[1] והב"ח[2] מפרשים שכוונת התלמוד לומר כי על אף שאין האדם אוכל אלא כזית לחם בלבד, עליו לערוך עליו סעודה שלמה. לעומת זאת הט"ז[3] סבור שהדבר אמור רק לגבי עריכת השולחן עצמו, שגם שאינו אוכל אלא כזית בלבד עליו לפרוס מפה ולערוך את השולחן. המשנה ברורה[4] פסק כדעת הט"ז, שאין צורך להכין סעודה גדולה כאשר דעתו לאכול כזית בלבד
עוד אמרו שם: "חמין במוצאי שבת - מלוגמא, פת חמה במוצאי שבת - מלוגמא", (חמין – לשתות ולרחוץ, מלוגמא – רפואה, רש"י). המהרש"א מסביר כי העניין בשתיית ואכילת חמין דווקא, הוא משום שלא היה יכול ליהנות מהם בשבת בשל איסור הבישול, וזהו חלק מכבוד השבת.
התלמוד מסיים בסיפור על רבי אבהו: ”רבי אבהו הוה עבדין ליה באפוקי שבתא עיגלא תילתא, הוה אכיל מיניה כולייתא. כי גדל אבימי בריה, אמר ליה: למה לך לאפסודי כולי האי? נשבוק כולייתא ממעלי שבתא. שבקוהו, ואתא אריא אכליה”. תרגום: רבי אבהו היה רגיל ששחטו לו מדי מוצאי שבת עגל משובח, והיה אוכל ממנו את הכליה. כאשר גדל בנו אבימי, שאלו: מדוע להפסיד כל כך הרבה? ניתן לשמור כליה מערב שבת למלוה מלכה! שמעו לעצתו, ובא אריה ואכל את העגל המיועד. הב"ח מוכיח מסיפור זה כדעתו, שאף שאין אוכלים אלא מעט, יש להכין סעודה שלמה.
המגן אברהם[5] למד מהמעשה כי טוב להדר לאכול בשר או תבשיל בסעודה זו, וכן כתב במשנה ברורה שם, אמנם לא נהגו להקפיד על כך[6]. יש שלמדו[7] ממעשה זה כי אין להסתפק בשיירי סעודות השבת אלא יש להכין תבשיל מיוחד לכבוד מלווה מלכה.
תוקפה
הראשונים והאחרונים חלוקים בתוקף חיוב סעודת מלווה מלכה, יש הסבורים כי היא חובה גמורה מדרבנן, לעומת זאת יש הסבורים כי היא מצווה לכתחילה אולם היא אינה חובה גמורה.
מדברי גאונים וראשונים רבים נראה כי אין חובה לאכול סעודת מלווה מלכה; הדבר עולה מקביעתם שבניגוד לקידוש אותו ניתן לערוך על הפת לא ניתן לעשות הבדלה על הפת מכיוון שבניגוד לליל שבת במוצאי שבת אין חיוב לאכול פת. כדעה זו כתב רב עמרם גאון[8], הרא"ש[9] השבלי הלקט[10] הראבי"ה[11] והראב"ן[12]. מנגד, רבי יצחק אבן גיאת[13] כתב כי ניתן להבדיל על פת, וטעמו משום שאף במוצאי שבת יש חיוב בסעודת פת למלווה מלכה.
דעת הריטב"א[14] וכן משמע מדברי רש"י[15] כי אין חובה לאכול סעודת מלווה מלכה אלא למי שאפשר לו לאכול, ועל כן עני שאין לו די סעודות אינו צריך לאכול סעודה זו. כעין זה כתב הרדב"ז[16] בדעת הרמב"ם. לעומת זאת דעת רבינו ירוחם[17] כי ישנה חובה לאכול סעודת מלווה מלכה.
המגן אברהם[18] כתב כי סעודה זו "אינה חובה כל כך". בשו"ע הרב[19] הוסיף: 'שסעודה זו אינה אינה חובה כל כך אלא מצווה מן המובחר בלבד'; מדבריהם ניתן להבין כי הסעודה אינה אלא רשות, אולם מדברי המשנה ברורה נראה שהבין בדבריהם שזו מצווה גמורה, אלא שחיובה פחות מחיוב אכילת שלוש סעודות בשבת[20].
החיי אדם[21] פסק כדברי רבנו ירוחם שאכילת הסעודה היא חובה, וכן נראה מדברי הגר"א בביאורו[22] שדימה את חובת סעודת מלוה מלכה לסעודת ליל שבת, וכן נראה מדבריו במעשה רב כמה פעמים.
דעת התרומת הדשן[23] והשל"ה[24] כי אדם שנוהג להתענות כל השבוע אינו צריך לאכול מלווה מלכה, ובשל"ה[24] כתב שיהיה מכין לאחרים את הסעודה וכן יהיה לומד את מאמרי הסעודה, לעומת זאת דעת הגר"א[25] כי חובת מלווה מלכה עדיפה.
דיני הסעודה
פת או פירות
מלשון התלמוד שמגדיר את חיוב הסעודה כ"עריכת שולחן", דבר המתקשר עם סעודה הנערכת בפת, וכן מהשוואת הסעודה עם סעודת ליל שבת, למד הגר"א בביאורו שיש לערוך את הסעודה בפת דווקא.[26] וכן הורה לתלמידו הגר"ח מוולוזין כי אפילו כשאינו יכול לאכול חובה לאכול פת ואינו יוצא ידי חובה במזונות[27]. יש שהוסיפו[28] שיש לאכול לכתחילה פת בשיעור כביצה, בדומה לסעודות שבת.
בלקט יושר[29] כתב על רבו התרומת הדשן שלילות מוצאי שבת הארוכים שבחורף היה מקפיד לסעוד על פת, אך בקיץ היה מקל באכילת פת הבאה בכיסנין ואף בפירות. אף המגן אברהם[30] כתב כי כאשר אוכלים סעודה שלישית בשעה מאוחרת אפשר לאכול מזונות או פירות, וכן פסק המשנה ברורה[31]. היעב"ץ[32] כתב כי בשעת הדחק ניתן לשתות משקה חם, ובדברי הפוסקים[33] נראה כי מה שאין חובת אכילת פת בסעודה זו מקורו ממה שבסעודה שלישית לדעות רבות יוצאים ידי חובה במזונות או בפירות, וטעם הדבר משום שכיוון שכבר אכל ביום זה הוא שבע ושוב דרך הסעודה בפירות או מזונות[34].
התוספות כתבו[35] כי רבינו תם כאשר מתה אחותו והודיעו לו במוצאי שבת והיה בעיר אחרת אכל בשר ושתה יין כיוון שמוטל על בעלה לקוברו אינו חשוב אונן, ויש שהבינו כי מה שאכל בשר ושתה יין היה זה מדין מלווה מלכה[36].
מוצאי יום טוב
בלקט יושר[29] כתב על רבו התרומת הדשן כי לא היה אוכל מלווה מלכה במוצאי יום טוב, והדבר אף לא הוזכר בספרי הפוסקים והמנהגים. עם זאת החזון איש היה נוהג לאכול מלווה מלכה במוצאי יום טוב[37] וכן מובא בשם רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק[38] ואולי משמע כן אף בדברי התשב"ץ קטן[39]. טעמם הוא משום שמתבאר בדברי הרמב"ם[40] כי יום טוב שווה לשבת לדין כבוד ועונג וכיוון שמלווה מלכה מדין כבוד שבת הוא נוהג אף במוצאי יום טוב, ואולם כיוון שהמנהג הוא שאין אוכלים סעודה שלישית ביום טוב כמו שכתב השולחן ערוך[41] אף לא צריך לאכול מלווה מלכה במוצאי יום טוב. ייתכן[37] שאף לדעת הרמב"ם אין סעודת מלווה מלכה מדין כבוד השבת לבד אלא כדברי רש"י כי זהו כבוד המלך, וביום טוב לא מצאנו כן.
זמן הסעודה
כתבו הפוסקים[42] כי מן הראוי לאכול סעודת מלווה מלכה עם צאת השבת כי זהו הדרך ללוות את המלך מיד עם צאתו. במשנה ברורה[42] כתב כי אין לאחרה יותר מחצות, ויש הסבורים[43] כי אחר חצות בטלה המצווה, אולם מדברי הגר"א[25] אנו למדים כי קיום המצווה בדיעבד עד עלות השחר.
יש הסבורים[44] כי אם אכל כזית בסעודה שלישית אחר חשיכה יוצא ידי חובת מלווה מלכה, אולם רבים מן הפוסקים[45] חולקים וסבורים דכיוון שאכילה זו משתייכת לסעודה שלישית לא ניתן לצאת בה ידי חובת מלווה מלכה.
נשים
דעת פוסקים רבים[46] כי נשים חייבות בסעודה זו כמו שחייבות בסעודה שלישית.
טעמי הסעודה
טעמה העיקרי של סעודה זו היא ללוות את השבת וכמו שנתפרש בראשונים, בשבלי הלקט[10] הוסיף עוד טעם: "אבר אחד יש בו באדם ונסכוי שמו ואינו נהנה באכילה אלא במוצאי שבת."
הסעודה נקראת גם "סעודתא דדוד מלכא משיחא" (סעודת דוד המלך), שכן דוד המלך ביקש מה' לדעת את יום מותו, וה' גילה לו שהוא ימות בשבת, ומאז, בכל מוצאי שבת היה דוד עושה סעודה לבני ביתו, כדי להודות לה' על שעודנו בחיים[47].
במקורות מוקדמים מציינים את עצם ה"נסכוי" (או "עצם הלוז") אשר איננה ניתנת להשמדה, וממנה קם הגוף בתחיית המתים. העצם ניזונה רק מהנאכל בסעודת מלווה מלכה. ההסבר לשני הדברים הנ"ל נובע זה מזה מכיוון שהמוות נגזר כתוצאה מאכילת עץ הדעת על ידי אדם הראשון, ומכיוון שעצם זו ניזונת רק ממלווה מלכה, היא לא ניזונה מעץ הדעת.
בשם האר"י (רבי יצחק לוריא) נאמר[48], שהנשמה היתרה המלווה את האדם בשבת, אינה עוזבת אותו עד אחרי סעודת מלווה מלכה. מטעם זה נהגו רבים שלא לעשות מלאכה ולא להחליף את בגדי השבת עד אחרי הסעודה.
רבי יצחק אבן גיאת כתב[13] כי על ידי אכילת מלווה מלכה יזכה שסעודתו תהיה מתוקנת לכל השבוע כולו.
מנהגים בסעודה
כתב בשבלי הלקט[49]: "וכן נהגו לומר פיוטין והבדלות וזמירות ללות את השבת כדרך שמלוין את המלך בכניסתו לעיר וביציאתו" עוד הוסיפו הפוסקים[50] כי יש להדליק נרות לכבוד סעודה זו.
נהוג לשיר בסעודת מלווה מלכה את הזמירות של מוצאי שבת: אליהו הנביא[51], המבדיל בין קודש לחול, אמר ה' ליעקב, במוצאי יום מנוחה, חדש ששוני, אגיל ואשמח בלבבי ועוד זמירות אחרות, העוסקות בתפילות ובקשות לשבוע החדש, באליהו הנביא ובגאולה על ידי משיח בן דוד.
בחצרות חסידים נהוג לספר בסעודה זו סיפורים על צדיקים שיום ההילולא שלהם חל באותו שבוע. רבי ישראל פרידמן מרוז'ין אמר על אמרה נפוצה בקרב חסידים "סגולה לפרנסה לספר במוצאי שבת סיפורי בעש"ט"; "ואני אומר, לא רק מהבעש"ט אלא מכל הצדיקים, ולא רק לפרנסה אלא לכל הדברים, ולא רק במוצאי שבת אלא כל זמן שמדברים מצדיקים זהו סגולה לכל מה שצריך"[דרוש מקור].
בחסידות פשעווארסק נהוג לאכול בשר בסעודה ורואים בה סגולה לפרנסה[52]. כן נהגו האדמו"רים לחלק שיני שום לחסידים.
קישורים חיצוניים
- בצלאל לנדוי, מלווה מלכה באתר "דעת"
- מלווה מלכה: מה, מדוע ואיך באתר BeitChabad.com - בית חב"ד
שיעור בענין חיוב אכילת סעודת מלוה מלכה מפי רבי ישראל שניאור, סרטון באתר יוטיוב.
הערות שוליים
- ^ שבת קי"ט עמוד ב'
- ^ אורח חיים סימן ש'.
- ^ או"ח שם.
- ^ סימן ש', סעיף קטן א'.
- ^ אורח חיים סימן ש'.
- ^ אגרות משה ח"ד ס' כ"א סעיף ד'.
- ^ ראו שערי תשובה אורח חיים סימן ש' ס"ק א'.
- ^ סדר רב עמרם גאון (הרפנס) סדר מוצאי שבת.
- ^ פסקי הרא"ש, מסכת פסחים פרק י' סי' י"ז.
- ^ 10.0 10.1 שבלי הלקט הלכות שבת ס' ק"ל.
- ^ ראבי"ה ס' תקט"ז.
- ^ ראב"ן ס' קפ"ט.
- ^ 13.0 13.1 ספר מאה שערים הלכות הבדלה.
- ^ ריטב"א, מסכת שבת, דף קי"ט עמוד ב'.
- ^ רש"י, מסכת שבת, דף קי"ח עמוד א'
- ^ רדב"ז הלכות מתנות עניים פ"ט הי"ג.
- ^ רבינו ירוחם, תולדות אדם וחווה, נתיב י"ב חלק ב'.
- ^ מגן אברהם אורח חיים ס' רע"ד סעיף ב'.
- ^ שו"ע הרב או"ח ס' ש.
- ^ ראו בלשון המשנה ברורה, סימן ש', סעיף קטן ב': 'ודע דמ"מ סעודה זו אינה חובה עליו כמו הג' סעודות של שבת דשם אסמכוהו אקרא וזה רק מצוה בעלמא ונ"מ היכי דא"א לו לקיים כולם", ובשער הציון (ס"ק ח') כתב כי מקור דבריו הוא בשו"ע הרב.
- ^ חיי אדם כלל ח' סעיף ל"ו.
- ^ ביאור הגר"א אורח חיים סימן ש'.
- ^ תרומת הדשן ס' קנ"ד.
- ^ 24.0 24.1 של"ה שבת פרק נר מצווה אות נ"ח.
- ^ 25.0 25.1 מעשה רב ס' קמ"ח, ובתוספת מעשה רב סימן ל"ט.
- ^ ביאור הגר"א אורח חיים ס' ש'.
- ^ מעשה רב החדש עמ' ל'.
- ^ תשובות והנהגות ח"ב ס' קס"ו.
- ^ 29.0 29.1 לקט יושר חלק א' עמוד נ"ח עניין א'.
- ^ מגן אברהם אורח חיים ס' ש' ולמד הדבר מסעודה שלישית.
- ^ משנה ברורה אורח חיים ס' ש' ס"ק א'.
- ^ סידור היעב"ץ עמוד תתקל"ט.
- ^ מגן אברהם אורח חיים ס' ש'.
- ^ משנה ברורה אורח חיים ס' רצ"א ס"ק כ"ד בשם תוספת שבת.
- ^ תוספות ברכות יח.
- ^ הגר"ש אוירבך.
- ^ 37.0 37.1 מועדים וזמנים חלק ז' ס' קנ"ג.
- ^ משמר הלוי פנינים ואגרות ח"ב ס' ט"ו
- ^ תשב"ץ קטן ס' פ"ב.
- ^ רמב"ם הלכות יום טוב פרק ו' הלכה ט"ז.
- ^ שולחן ערוך אורח חיים ס' תקכ"ט סעיף א'.
- ^ 42.0 42.1 משנה ברורה אורח חיים ס' ש' ס"ק ב'.
- ^ אור לציון ח"ב פכ"ב אות י"ג בשם בן איש חי.
- ^ אליה רבה אורח חיים ס' ש' ס"ק א.
- ^ תהלה לדוד אורח חיים ס' ש' ס"ק א', ועוד.
- ^ אור לציון ח"ב פרק כ"ב אות י"ב וכן פשוט בכל ספרי הפסיקה.
- ^ טעמי המנהגים שבת, אות תכה; ליקוטי מהרי"ח בשם סידור רבי שבתי מרשקוב.
- ^ מופיע בשערי תשובה על השו"ע.
- ^ שבלי הלקט סי' קל"ט, והביא הבית יוסף (או"ח ס' ש') את דבריו.
- ^ משנה ברורה או"ח ס' ש' ס"ק ג'.
- ^ באור זרוע (ח"ב הלכות מוצאי שבת סימן צ"ה) כתב כי המנהג לומר פיוטים מאליהו הנביא, וכן כעין זה בספר המנהיג (הלכות שבת עמ' קצט) "משוררין בכל גבול ישראל מאליהו הנביא במוצאי שבתות"
- ^ כדבריו של רבי משה יצחק מפשעווארסק
| סדר השבת | ||
|---|---|---|
| ערב שבת | מנחה של יום חול • טעימת התבשיל בערב שבת • תוספת שבת • הדלקת נרות | 
|
| ליל שבת | קבלת שבת • תפילת ערבית של שבת • קידוש • סעודת ליל שבת | |
| יום השבת | תפילת שחרית של שבת • תפילת מוסף של שבת • סעודת יום שבת • תפילת מנחה של שבת • סעודה שלישית • סעודת רבי חידקא | |
| מאכלי שבת | חלה • דגים • קוגל • גאלע • חמין • געפילטע פיש | |
| מוצאי שבת | תפילת ערבית לחול • הבדלה • מלווה מלכה | |
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
26290920מלווה מלכה