שו"ת חתם סופר
 | |
| שער שו"ת חתם סופר דפוס ראשון | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוגה | שו"ת |
| הוצאה | |
| מקום הוצאה | פרשבורג |
| תאריך הוצאה | 1855 |
| קישורים חיצוניים | |
| ויקיטקסט | שו"ת חתם סופר |
שו"ת חתם סופר, הוא ספר שאלות ותשובות מפורסם שחובר על ידי רבי משה סופר.
הספר
רבי משה סופר לא הדפיס שום ספר בחייו, ככל הנראה מפני שסבר ש"דברים שבעל פה אי אתה רשאי לכותבן",[א] הספר נדפס לאחר מותו על ידי בניו,[1] על ארבעת חלקי השולחן ערוך עם הקדמה בשם פתוחי חותם, הרב שמעון סופר (ערלוי) הדפיס חלק שביעי, הוצאות שונות הדפיסו חלק שמיני מלוקט מכתבי עת ומספרי שו"ת.[ב]
הספר נקרא כשאר ספרי רבי משה סופר בשם "חתם סופר", שהוא ראשי תיבות, חידושי תורת משה - סופר.
במקומות רבים בספר חזר בו מתשובתו הראשונה, הרב עקיבה יוסף שלזינגר כתב על תופעה זו,[2] ”וזה יהיה לך כלל גדול בכל תשובותיו ופסקיו, אחרון אחרון חביב”.
השפעתו של הספר הייתה עצומה, זאת ניתן לראות מעבודתו של הרב י' גולדשטיין אשר הדפיס סדרה של ששה ספרים בשם לקוטי הערות על שו"ת חתם סופר ובו ליקט הערות והארות מארבע מאות ספרים שפורסמו במאה שנים לאחר כתיבת הספר אשר דנו בדבריו והעלו אין ספור קושיות ותירוצים על כל תג ותג מדבריו, עבודה דומה עשו במהדורת מכון המאו"ר.
כמו כן נדפסו הגהות לספר מאת המהרש"ם מברז'אן,[3] מאת הרב ירוחם פישל פרלא,[4], מאת הרב עקיבה יוסף שלזינגר, מאת הרב דוב בעריש וויידענפלד ומאת הרב שלמה זלמן אוירבך.[5]
הרב בנימין פרידמן ממישקולץ חיבר בשנת תרפ"ה קיצור לספר ונדפס בברוקלין תש"ס.
בדרך כלל פסקיו הולכים אחרי הרמ"א, וכלשונו: "ודברי רמ"א אמיתיים ומשה אמת ותורתו אמת"[6] "ומי שבא להוציא מרמ"א ומנהגיו עליו הראיה"[7] "אני מתיירא לצאת חוץ לגדר המורא אפילו כחוט השערה... והיא תהלתי ותפארתי"[8] אך לעיתים רחוקות חולק על דבריו.
תשובות מפורסמות
כמה מתשובותיו עוררו פולמוס. לדוגמה פסק שאסור לשנות מנוסח אשכנז לנוסח ספרד וביקר את החסידים ששינו,[9] וכך כתב נגד ההשתתפות בהילולת רבי שמעון בר יוחאי בל"ג בעומר,[10] ועוד.
ישנן תשובות שפורסמו מאוד דוגמת תשובתו על חשיבות הדפסת פירוש הרמב"ן לתורה ועל המנהג להדפיס ספר ללא הסכמה.[11] על איסור הדפסת ספרים שלא לשם שמים, על מציאות הנבואה לאחר הפסקתה,[12] שדין ספר הזוהר כשאר מדרשים ואינו נתחבר על ידי רשב"י,[13] על איסור אמירת פיוט מכניסי רחמים[14] ועוד.
בעקבות יוזמתו של ר' צבי הירש קלישר לחידוש עבודת הקורבנות ובמיוחד קרבן פסח, הוא כותב לחותנו ר' עקיבא איגר ש"הוא (הסולטן הטורקי) קפדן גדול כי ההוא אמר לבל יקרב שם מי שאינו מאמונת ישמעאל כי שם נבנה בית עבודה שלה" ולכן לא נוכל לקיים את הקרבת קרבן הפסח בהר הבית. אולם הבעיות הטכניות כביכול כגון טומאה וחוסר בכהנים מיוחסים ובשקלי הציבור - כל אלה אינם סיבה לעיכוב.[15]
כמו כן כתב באריכות ובתקיפות נגד הרפורמים ובעיקר נגד אהרן חורין.[16]
היו שדייקו מחתימות התאריך הלכות, למשל שמרבים בשמחה אפילו באדר א,[17] ושלפני תשעה באב קוראים לחודש אב "אב" ולאחריו "מנחם", - לדיני גיטין.[18]
קישורים חיצוניים
שו"ת חתם סופר, באתר ויקיטקסט- חלק א, (אורח חיים), חלק ב, (יורה דעה), חלקים ג–ד, (אבן העזר חלקים א–ב), חלק ה, (חושן משפט), חלק ו באתר היברובוקס
- שו"ת חתם סופר באתר ספריא.
- שו"ת חתם סופר באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי.
- לקוטי הערות על שו"ת חתם סופר חלק א, חלק ב, חלק ג. (מתוך ששה כרכים, באתר היברובוקס).
- מידע על שו"ת חתם סופר בקטלוג הספרייה הלאומית
לקריאה נוספת
- הרב דוד מצגר מבוא לשו"ת חתם סופר מהדורת מכון המאו"ר, ירושלים תשע"א.
- מעוז כהנא, יציבות ושינוי בשו"ת החת"ם סופר, עבודת מוסמך, האוניברסיטה העברית, 2004.
- הרב אברהם שישא הלוי, הערות ביבליוגרפיות לספרי חתם סופר ותשובותיו, כתב עת המעין תשכ"ט א עמ' 49, המשך שם ב עמ' 77, הערות והוספות למאמר מאת שלמה סופר שם ג 72, תיקונים למאמר שם ד 76.
- הערות לשו"ת חתם סופר, בתוך ספר היובל למרן החתם סופר ירושלים תש"ן, סימן ג, מאת הרב עקיבה יוסף שלזינגר, סימן ד מאת הרב דוב בעריש וויידענפלד סימן יז מאת הרב שלמה זלמן אוירבך.
- משה אלכסנדר זושא קינסטליכער, אישים בתשובות חתם סופר, בני ברק תשנ"ג.
ביאורים
- ^ ראה תשובה (או"ח רח) שכתב שכל ההתר של "עת לעשות לה' הפרו תורתך" הוא רק כשכותבים לשם שמים, היו שכתבו שלא הדפיס כי חשש שלא יוכל לתקן לאחר ההדפסה
- ^ נדפסו כמה "חלק ח", לקוטי תשובות חתם סופר לונדון תשכ"ה, קובץ תשובות חתם סופר על ידי מכון חתם סופר ירושלים תשל"ג, שו"ת חתם סופר החדשות על ידי מכון דעת סופר ירושלים תשמ"ט, מהדורת מכון המאו"ר אספה מכל מהדורות אלו ועוד
הערות שוליים
- ^ יו"ד – תר"א, או"ח - תרט"ו, אה"ע ח"א - תרי"ח, ח"ב - תר"כ, כולם בפרשבורג, חו"מ – וויען תרכ"ב, חלק ו – וויען תרכ"ד, חלק ז – מונקאטש תרע"ב, חלק ח – ירושלים תשע"א
- ^ בית יוסף החדש ירושלים תרל"ה עמ' ק.
- ^ הגהות הגאון מהרש"ם זצ"ל מברעז'אן : על שו"ת חתם סופר ניו יורק תשפ"א
- ^ הרב ירוחם פישל פרלא, הגהות לשו"ת חתם סופר, ירושתנו, ספר חמישי, עמ' נט - עה.
- ^ הערות לשו"ת חתם סופר, בתוך ספר היובל למרן החתם סופר ירושלים תש"ן, סימן ג, סימן ד, וסימן יז.
- ^ רבי משה סופר שו"ת חתם סופר אה"ע ח"א א
- ^ רבי משה סופר שו"ת חתם סופר חו"מ עז
- ^ רבי משה סופר שו"ת חתם סופר אה"ע ח"א קנא
- ^ רבי משה סופר, שו"ת חתם סופר, אורח חים, טז (ב). כמו כן הביא שם שהאריז"ל היה מבית ספרדי - הפוך מהמסורת המקובלת
- ^ רבי משה סופר, שו"ת חתם סופר, יו"ד רל"ג
- ^ רבי משה סופר, שו"ת חתם סופר, חושן משפט, מא
- ^ רבי משה סופר, שו"ת חתם סופר, תשובה למהר"ץ חיות, או"ח רח' על תשובה זו ראה, מעוז כהנא, החת"ם סופר: הפוסק בעיני עצמו, תרביץ, עו, תשס"ז, ג-ד, 519 - 556.
- ^ רבי משה סופר שו"ת חתם סופר או"ח לו
- ^ רבי משה סופר, שו"ת חתם סופר או"ח קסו.
- ^ רבי משה סופר, שו"ת חתם סופר יו"ד רלו.
- ^ רבי משה סופר, שו"ת חתם סופר, חלק ו, תשובות עז – פז
- ^ רבי משה סופר, שו"ת חתם סופר, חו"מ כ
- ^ רבי משה סופר, שו"ת חתם סופר, או"ח לב לד
32781287שו"ת חתם סופר