במת יחיד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
במת יחיד
(מקורות עיקריים)
מקרא ספר במדבר, פרק ט"ו, פסוק ב'
תלמוד ירושלמי תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף ק"כ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף קי"ז תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל"ז

במת יחיד או במה קטנה הוא כעין מזבח פרטי שיכול כל אדם מישראל לבנות לעצמו למטרת הקרבת קרבנות, בתקופת היתר הבמות.

ההבדלים בין במת יחיד לבמת ציבור

בבריתא נמנים החילוקים שבין במה גדולה (במת ציבור) לבמה קטנה (במת יחיד):

קרן וכבש ויסוד וריבוע בבמה גדולה, ואין קרן ויסוד וכבש וריבוע בבמה קטנה. כיור וכנו בבמה גדולה ואין כיור וכנו בבמה קטנה. חזה ושוק בבמה גדולה ואין חזה ושוק בבמה קטנה

בנפרד מציינת הברייתא את הדברים שבהם שוים הבמות והמזבח שבבית המקדש או במשכן:

שחיטה בבמה גדולה וקטנה, הפשט וניתוח בגדולה וקטנה, דם מתיר ומפגל בגדולה וקטנה, מומין וזמן בגדולה וקטנה

דיונים ומחלוקות

הקרבנות שהיו מוקרבים בבמת יחיד

נחלקו התנאים בברייתא[1], איזה קרבנות היו מוקרבים בבמת יחיד:

  • שיטת רבי מאיר, ש"כל נידר ונידב היה קרב בבמה שאין נידר ונידב אין קרב בבמה", כלומר רק קרבנות נדבה היו מוקרבים בבמה. כמו כן מוסיף רבי מאיר "מנחה ונזירות קריבין בבמה", מכיון שלדעתו למרות שקרבן נזיר הוא חובה, הוא נחשב לנדבה מכיון שאין חובה על האדם לקבל על עצמו נזירות, ולדעתו כל קרבנות הנזיר, ואף קרבנות חטאת ואשם המוטלים עליו, קריבים בבמה.
  • שיטת חכמים היא "לא קרבו יחיד אלא עולות ושלמים בלבד", כל קרבן אחר חוץ משני אלו לא הוקרב בבמה קטנה או גדולה, ולדעתם קרבנות נזיר, אף קרבנות עולה ושלמים שנזיר חייב להביא קרבים בבמה, אך קרבנות חטאת ואשם אפילו אלו שנזיר חייב להביא לא הוקרבו בבמה.

שחיטת לילה בבמת יחיד

הגמרא מסתפקת מה דין שחיטת לילה בבמת יחיד, האם היא פסולה כשם ששחיטה בלילה פסולה בכל קרבן שבבית המקדש או לא. נחלקו בכך רב ושמואל, אחד אמר שעולת יחיד שהוקרבה בלילה כשרה ואחד אומר שהיא פסולה. הגמרא מציינת שדעתו של רבי אלעזר היא כרב.

נסכים

נחלקו רבי ישמעאל ורבי עקיבא אם קרבו נסכים אם קרבו נסכים במזבח שהיה המשכן במדבר, ובאוהל מועד שבגלגל. לפי רבי עקיבא שקרבו נכסים במשכן שבמדבר, נמצא שפרשת נסכים הנפתחת במילים "כי תבואו אל ארץ מושבותיכם"[2] באה להוסיף חיוב נסכים גם בבמת יחיד, ואילו לפי רבי ישמעאל הסובר שלא קרבו נסכים במדבר, בא הכתוב לחייב הקרבת נסכים בבמת ציבור לאחר כבישה וישיבה, כלומר ממשכן שילה והלאה, וגם במשכן נוב ומשכן גבעון, אבל לא במשכן שבגלגל[3].

עולת במת יחיד

ערך מורחב – עולת במת יחיד

עוד נחלקו רב ושמואל בדין עולת במת יחיד אם יש בה דין הפשט וניתוח, רב אומר שאין בה דין "הפשט וניתוח", וניתן להקריב את כל האימורים שלה יחד, ורבי יוחנן אומר שהיא טעונה הפשט וניתוח. הגמרא מביאה ברייתא שבה קובע רבי יוסי הגלילי ש”עולה שהקריבו ישראל במדבר אין טעונה הפשט וניתוח שאין הפשט וניתוח אלא מאהל מועד”, ומסבירה שמחלוקתם היא האם המשמעות היא שמאז שנוסד המשכן חלים דיני הפשט וניתוח גם על דין במה קטנה או לא. אך מציינת שברייתא אחרת[א] תומכת בדעתו של רבי יוחנן.

ביאורים

  1. ^ שהובאה לעיל

הערות שוליים