משאל העם על התיקונים לחוקת רוסיה (2020)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
משאל העם הכל-רוסי על התיקונים לחוקת רוסיה
Общероссийское голосование по поправкам к Конституции России

לוגו וטופס הצבעה
לוגו וטופס הצבעה
Вы одобряете изменения в Конституцию Российской Федерации? // האם אתה מאשר את השינויים בחוקת הפדרציה הרוסית?[3][4]
תאריך 25 ביוני – 1 ביולי 2020[1][2]
מקום רוסיהרוסיה רוסיה
הצבעה 65% אחוזי הצבעה

     בעד      נגד
בול של דואר רוסיה המוקדש להצבעה.
טופס הזמנה להצבעה

משאל העם על התיקונים לחוקה, רשמית: "משאל העם הכל-רוסי על התיקונים לחוקת רוסיה" (ברוסית: Общероссийское голосование по поправкам к Конституции России) נערך ברוסיה בתאריכים 25 ביוני – 1 ביולי 2020.

משאל העם מאפשר לבצע שינויים גורפים בחוקת רוסיה, בהם הארכת משך הכהונה של הנשיא, אפשרות לפטר שופטים מבית המשפט החוקתי על פי המלצת הנשיא.

טיוטת התיקונים לחוקה הוגשו למשאל עם בהתאם לסעיף 2 לחוק התיקונים לחוקה.[5] משאל העם מכונה "ההצבעה הכל-רוסית", מכיוון שהוא אינו מתקיים בהתאם לחוק החוקתי הפדרלי על משאל העם. שלא כמו משאל עם שנערך בהתאם לחוק משאל העם, המצביעים ישאלו האם הם מאשרים את כל החוקה המתוקנת כולה או לא מאשרים כל תיקון בנפרד.[6] עם זאת, אין הבדלים למשאל העם, ממש כמו בשנת 1993, כאשר נערכה ההצבעה הכל-רוסית על אימוץ החוקה, שגם היא לא כונתה רשמית כמשאל עם.

משאל העם הוצע על ידי נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין במהלך נאומו בפני האספה הפדרלית.[7] המועד המדויק של ההצבעה לא הוכרז תחילה והייתה הערכה שייתקיים לפני 1 במאי.[8] עד 20 בינואר, הרפורמות המוצעות נוסחו במלואן להצעת חוק וכבר הוגשו רשמית להצבעת הדומה הממלכתית.[9] השינויים במערכת הפוליטית הרוסית צפויים להתרחש במהירות חסרת תקדים ויחזקו את הפרלמנט והממשלה על חשבון סמכויות הנשיא.[10]

ברוסיה 110,564,632 בעלי זכות הצבעה על פי ועדת הבחירות המרכזית של רוסיה.[11] בפועל הצביעו 74,108,049 איש, כ-67% מבעלי זכות ההצבעה.

במקור תוכנן לערוך את המשאל ב-22 באפריל 2020, ברם התפרצות נגיף הקורונה ברוסיה אילצה את הנשיא פוטין להודיע על דחיית ההצבעה למועד מאוחר יותר. היה זה משאל העם הראשון מאז המשאל לאימוץ החוקה הרוסית בשנת 1993. בעקבות משבר הקורונה התאפשרה גם הצבעה ממוחשבת מרחוק בשיטת בחירות באינטרנט באמצעות פורטל השירותים הציבוריים של הפדרציה הרוסית, מבלי שהיה צורך להגיע לקלפיות, כשהקלפיות פתוחות עם מערך עיבוד פתקי הצבעה עבור אוכלוסייה במחוזות שלא הוגדרה בהן יכולת הצבעה מרחוק. בהצבעה האינטרנטית הצביעו מעל מיליון איש במוסקבה ובניז'ני נובגורוד.

בוועדת הבחירות המרכזית של רוסיה הודיעו כי 77.92% הצביעו בעד התיקונים המוצעים.[12][13]

התיקונים המוצעים

ערך מורחב – התיקונים לחוקת רוסיה (2020)
פוטין בעת נאומו השנתי לאספה הפדרלית. 15 בינואר 2020.

לראשונה הודיע ולדימיר פוטין על תיקונים אפשריים לחוקה במהלך מסיבת העיתונאים השנתית שלו ב-19 בדצמבר 2019.[14][15][16] הוא אמר שהוא מוכן לדון בשינוי הנורמות החוקתיות. בפרט דיבר על חיזוק תפקידו של הפרלמנט וביטול הסעיף "ברציפות" בסעיף המסדיר את מספר הקדנציות המרבי של הנשיא (זאת לאחר שפוטין הצליח להיבחר שוב כנשיא בחירות לנשיאות רוסיה 2012 ולמעשה נכנס לכהונה שלישית כנשיא. כאשר פוטין מתכוון לבטל אפשרות חוקית לכך בעתיד).

ביתר פירוט, פוטין דיבר על התיקונים במהלך נאומו לאומה, בפני שני בתי הפרלמנט ב-15 בינואר 2020. בנוסף לתיקונים שהוזכרו במהלך מסיבת העיתונאים, פוטין הציע גם מספר תיקונים לשיפור המדיניות החברתית והמינהל הציבורי.[17] מיד לאחר הנאום הקים פוטין קבוצת עבודה שתכין תיקונים לחוקה שכללה 75 אנשים, כולל פוליטיקאים, מחוקקים, חוקרים ואישי ציבור.[18]

רשימה

ב-20 בינואר 2020 הגיש הנשיא ולדימיר פוטין טיוטת תיקונים לדומה. בסך הכל, 14 סעיפים ישונו. באופן כללי מוצעים התיקונים הבאים:[19][20]

  • על החוקה הרוסית לקבל עדיפות על חשבון החוק הבינלאומי;
  • לדומה הממלכתית (הבית התחתון של הפרלמנט) צריכה להיות הזכות לאשר את מועמדותו של ראש הממשלה (עד עתה, הדומה רק נותנת הסכמה למינויו מטעם הנשיא), הדומה תוכל גם לאשר את המועמדים של סגני ראש הממשלה והשרים הפדרליים. הנשיא לא יוכל לסרב למינוים, אך במקרים מסוימים יוכל להדיחם מתפקידם;
  • אנשים המחזיקים ב"תפקידים חשובים בביטחון המדינה" (נשיא, שרים, שופטים, ראשי מחוזות) לא צריכים להיות בעלי אזרחות זרה או היתר שהייה במדינות אחרות, לא בזמן כהונתם בתפקיד או במקרה של הנשיא, בכל עת לפני כן;
  • על מועמד לנשיאות להתגורר ברוסיה לפחות 25 שנים קודם לכן (עד עתה, החוק הגביל זאת ל-10 שנים);
  • מועצת הפדרציה (הבית העליון של הפרלמנט) תוכל להציע לנשיא לפטר את השופטים הפדרליים; במקרים מסוימים תהיה למועצת הפדרציה, על פי הצעת הנשיא, הזכות לפטר את שופטי בית המשפט החוקתי ובית המשפט העליון;
  • על הנשיא למנות ראשי רשויות אכיפת החוק בהתייעצות עם מועצת הפדרציה;
  • שכר המינימום אינו יכול להיות נמוך מרמת המחיה;
  • קביעת מדד קבוע לפנסיות;
  • גיבוש מעמדה ותפקידה של מועצת המדינה (אשר עד להצעה פעלה כגורם מייעץ ומעמדה לא נקבע בחוקה);
  • מתן לבית המשפט החוקתי את היכולת לבדוק את חוקיותם של חוקים שאומצו על ידי האספה הפדרלית של הפדרציה הרוסית לבקשת הנשיא, לפני שהנשיא חותם עליהם;
  • הסרת המילה "רצופות" מסעיף המסדיר את המספר המרבי של קדנציות נשיאותיות, בכך מוגבלת כהונתו של הנשיא לשתי קדנציות בלבד, לא משנה אם הקדנציה השנייה רצופה לכהונה השנייה, או לאחר הפסקה מאז הכהונה הראשונה.

ב-10 במרץ 2020 מפלגת השלטון רוסיה המאוחדת הציעה לאפס את משך הכהונות שכיהן פוטין כנשיא ובעצם להסיר את מגבלות החוקה על שתי כהונות רצופות באופן כזה שתאופס ספירת ארבע כהונותיו של פוטין, באופן זה יתאפשר לו להמשיך לכהן בתפקיד גם מעבר לבחירות 2024.[21][22] בעקבות השינויים המוצעים הציע מנהיג המפלגה הליברל-דמוקרטית של רוסיה, ולדימיר ז'ירינובסקי, לערוך בחירות בזק לדומה הממלכתית כבר ב-20 בספטמבר 2020, אם התיקונים יאושרו ולמעשה יכשירו את הקרקע לשינוי שיטת הממשל ברוסיה.

הצעה לאימוץ ללא משאל עם

פוטין ציין כי הפרלמנט מסוגל באופן חוקי לשנות את החוקה, אך טען כי יש צורך בהצבעה לאומית בכדי להפוך את התיקונים ללגיטימיים.[23] בעוד פוטין אמר כי יש להציב את חבילת התיקונים להצבעה ארצית, דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב אמר שההצבעה אינה כרוכה במשאל עם.[24] ב-20 בינואר נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הגיש את הצעת החוק לתיקוני החוקה לדומה.[25][26] חידוש החוקה שהוצע על ידי נשיא רוסיה אינו מצריך משאל עם ולא את כינוס האספה החוקתית.[27]

הצעת הצבעת ייעוץ ארצית

מינוח

החוקה הנוכחית של הפדרציה הרוסית אומצה ב"הצבעה עממית" ב-12 בדצמבר 1993. זהו מונח רשמי בעל משמעות משפטית. ניתן לאמץ תיקונים או חוקה חדשה על ידי "הצבעה עממית". "משאל" (референдум), "בחירות חופשיות" (свободные выборы) ו"הצבעה עממיית" (всенародное голосование) נקבעים על ידי החוקה. שיעור ההצבעה של 51% הוא חובה ל"הצבעה בפריסה ארצית" על פי סעיף 135 לחוקת רוסיה של 1993. החוק הפדרלי אודות משאל העם אומץ בשנת 1995. לצורך עריכת משאל עם חובה כי תקופת קמפיין ואחוזי ההצבעה ייקבעו בהתאם לתקנים בינלאומיים לבחירות דמוקרטיות. תוצאות משאל העם לא ניתנות לשינוי אלא אם כן נערך משאל עם חדש. משאל עם מייעץ אינו מתקיים ברוסיה.

דיון

מצד שני, הצהרתו של פוטין כי "החלטה סופית" תתקבל רק לאחר שניתן לפרש את הליך ההצבעה כמשמעותה כי ההצבעה עצמה לא תהיה מחייבת. עם זאת, על פי החוקה, זה לא המקרה: יש לאכוף את תוצאות ההצבעה בפריסה ארצית כפי שהיא. המשמעות היא שמשאל עם ינוהל כנוהל חוץ-חוקתי (בדומה לסקר מקוון).[28] המבקרים האשימו את פוטין ביישום "הפיכה חוקתית" וברצונו להשית שינויים במערכת הפוליטית במדינה מבלי לערוך נהלים חוקיים כמו משאל עם.[29]

הצבעה כלל-רוסית

חידוש החוקה לא דורש משאל עם, ולא כינוס של ועדת החוקה,[30] אך "הצבעה כלל-רוסית" (общероссийское голосование) נקבעה על פי סעיף 2 לחוק התיקונים לחוקה הרוסית.[31][32] פוטין הציג מונח זה לראשונה והוא אינו מונח משפטי עם הגדרה ברורה. ההצבעה בכל רוסיה אינה מחויבת או מוגדרת על ידי החוקה ואינה מוזכרת בחוקים פדרליים, בחוקים אזוריים או במסמכים משפטיים אחרים.

עמדת פוטין

לאחר שההצעות הוגשו לפרלמנט, פוטין נשאל מספר פעמים באשר לכוונתו להישאר בשלטון לאחר 2024. כך, לאחר ההודעה על השינויים לחוקה בנאום לאספה הפדרלית, ולדימיר פוטין נשאל מספר פעמים באשר לתיקוני החוקה כשתומכיו הציעו אפשרויות להישאר בראש השלטון גם לאחר סיום הקדנציה הנשיאותית. פוטין השיב שלוש פעמים לשלילה.[33]

ב-18 בינואר בסנקט פטרבורג בפגישה עם ותיקי מלחמת העולם השנייה, אחד המשתתפים ביקש לא להגביל את כהונתו של אדם לשתי קדנציות כנשיא.[33]

"לגבי הקדנציות של ראש המדינה בשלטון, אני מבין על מה אתה מדבר." אמר פוטין,[34] "רבים מאנשינו חרדים ליציבות החברה, ליציבות במדינה - הן ליציבות חיצונית והן פנימית. עם זאת, לדעתי, יהיה זה מאוד מדאיג לחזור למצב באמצע שנות השמונים, כאשר מנהיגי המדינה נשארו בשלטון בזה אחר זה עד סוף ימיהם, עזבו את השלטון הזה, תוך שהם לא מספקים את התנאים הדרושים למינוי יורש. לכן תודה רבה לך, אבל אני חושב שעדיף לא לחזור למצב שהיה באמצע שנות השמונים. תודה רבה לך. אבל בכל מקרה נעים מאוד לשמוע זאת, כי זו הערכה של עבודתי", הדגיש פוטין.

באשר לאפשרות ליצור רפובליקה פרלמנטרית ברוסיה ותפקידו של ולדימיר פוטין באופן אישי במודל שכזה, נשיא רוסיה נשאל על כך במהלך פגישה עם הציבור בעיר אוסמן שבמחוז ליפצק.[33]

"בבית הספר דנים ביוזמות החוקתיות שלך. למעשה, ההצעה לחזק את אחריות השרים בפני הפרלמנט," אמר אחד המורים, "מהי השקפתך באשר להגדלה משמעותית של אחריות הממשלה והשרים? כלומר, הם יהיו אחראים באופן מלא לכלכלה, לתחום החברתי, לכל מה שחשוב לאנשים? ואתה, לדעתי, יכול להיכנס כבן אדם שיהיה אחראי לביטחון המדינה, למדיניות חוץ. כלומר, איך אתה מסתכל על זה שרוסיה תהפוך לרפובליקה פרלמנטרית?"[35]

"כבר דיברתי על זה", ענה פוטין.[35] "רפובליקה פרלמנטרית בעולם - צורת התארגנות זו של המדינה נפוצה במדינות רבות, במיוחד במדינות אירופיות, היא מיושמת למעשה, אם כי ישנן גם רפובליקות נשיאותיות. נניח הרפובליקה הפדרלית של גרמניה היא רפובליקה פרלמנטרית, וצרפת היא רפובליקה נשיאותית. צורות שונות קיימות באותה אירופה וברחבי העולם. הודו, אחת המדינות הגדולות בעולם, היא מדינה פרלמנטרית, וארצות הברית היא מדינה נשיאותית. האם יישום זה אפשרי אצלנו? תאורטית אפשרית. האם רצוי או לא? לכל אחד יש דעה משלו בעניין זה. אני מאמין שלא. ואני אגיד למה. על מנת שרפובליקה פרלמנטרית תפעל בצורה יעילה, יש צורך שהמבנה הפוליטי, ראשית, יגדל מזמן. באותה אירופה עם כמה מפלגות קיימות במשך מאות שנים. כאן, ככלל, המפלגה קשורה לאדם ספציפי. הדוגמה הבולטת ביותר בארצנו היא ולדימיר וולפוביץ' ז'ירינובסקי. יש ז'ירינובסקי - יש LDPR, אין ז'ירינובסקי... הרעיון הוא טוב, ליברלי, אך האם המפלגה תוכל לתפקד כך בלי המנהיג שלה קשה לומר. אבל עדיף שלא ננסה. יש שיקול נוסף אחד. צורת הממשל הפרלמנטרית, הנמצאת בשימוש נרחב באירופה, נכשלת כיום. במדינות מסוימות, למרות קיומה של תשתית פוליטית כזו בצורת מפלגות פוליטיות יציבות, הן אינן יכולות להקים ממשלה במשך שישה חודשים. זה לא מסתדר. תארו לעצמכם אם רוסיה תחיה ללא ממשלה במשך שישה חודשים? קטסטרופה! האמינו לי, זה בלתי אפשרי. זה נזק עצום למדינה. או בכדי להקים ממשלה בכל מחיר, הם מסכימים על קואליציות, יתר על כן, אותן מפלגות שמציבות לעצמן יעדים הפוכים לחלוטין. המטרה - תועלת האנשים - זהה לכולם, אך הכלים להשגת מטרה זו שונים לחלוטין. יש האומרים כי, יש צורך להשתמש בכל סוגי האנרגיה, כולל אנרגיה אטומית, בעוד שאחרים אומרים כי אין להשתמשב אנרגיה אטומית. ואז הם נפגשים בקואליציה. כיצד יתמודדו ביעילות עם אתגרים לאומיים? זו בדיוק דוגמה כל כך גלויה. ניתן לצטט רבים אחרים. בפועל, מומחים מערביים עצמם, כך קראתי לפעמים, אומרים שהפרלמנטריזם עובר משבר במידה מסוימת. והם חושבים כיצד להחיות, כיצד לתת איכות חדשה, כיצד לייעל את המערכת הזו. אני חושב שעבור רוסיה, עם שטחה העצום, עם האמונות הרבות, עם מספר רב של ישויות, לאומים החיים במדינה - אי אפשר אפילו לספור אותם, יש אומרים 160, כ-190 - הם עדיין זקוקים לנשיאות חזקה", טען פוטין.

בהמשך נפגש הנשיא עם סטודנטים בסוצ'י. שם נשאל שוב מה יקרה אחרי הבחירות לנשיאות רוסיה 2024, כיצד תתפתח רוסיה והאם ולדימיר פוטין רוצה להפוך לחונך של הנשיא העתידי, לתקופת מעבר?[33]

בתשובה לכך השיב פוטין,[35] "למשל, כמו בסינגפור. לי קואן יו, השר המנטור, מונה שם. אבל הוא היה אבא, אבא ממש, אז שם ההמשכיות הייתה ישירה. הוא אדם מצטיין. אני לא יודע כמה שנים הוא היה בשלטון, לדעתי, 30. הוא, באופן עקרוני, יצר את המדינה, זה נכון. ליצור משהו דומה ברוסיה? אתם רוצים שאהיה מנטור? ודאי שמדינתנו צריכה להיות רפובליקה נשיאותית חזקה. מה שאתם מציעים יפגע במוסד הנשיאות. אני חושב שלמדינה כמו רוסיה זה לא ישים. במדינות שונות יש מצבים שונים, היסטוריות שונות ותרבויות שונות. במדינתנו, אם מוסד כלשהו יופיע מעל הנשיא, פירוש הדבר יהיה רק ​​כוח כפול." לדברי פוטין עבור רוסיה זה יהיה מצב מסוכן.[33]

דעת הקהל

נתוני סקרי דעת הקהל נלקחים מהמרכז הרוסי לחקר דעת הקהל (WCIOM‏), כמו גם ממכונים כמו FOM, מרכז לבאדה ואחרים.

אם הייתם מצביעים, האם הייתם מצביעים בעד או נגד התיקונים המוצעים?
תאריך מבצע הסקר כמות משיבים אחוז משיבים בעד נגד נמנעו הבדל
‏25–28 ביוני WCIOM‏ – ‏163,100 ‏76% 23.6% 29.4% ‏51.9%
‏28 ביוני (21:00) WCIOM‏ ‏– ‏75.7% 23.8% 28% ‏52.4%
27 ביוני WCIOM‏ ‏– ‏76.2% 23.6% 28.9% ‏52.6%
26 ביוני WCIOM‏ ‏– ‏76.9% 22.5% 29.8% ‏54.4%
26 ביוני (15:00) FOM‏ ‏– ‏78.6% 20.6% – ‏58%
25 ביוני (17:00) WCIOM 15,124 ‏72.9% 26.6% 31,3% ‏46.3%
‏17–18 ביוני ‏Russian Field/רומן יונמאן 1,200
(מוסקבה)		 ‏ – 46.4% ‏43.3%[36] 10,3% ‏3.1%
866[37]
(מוסקבה)		 ‏72.2% 41% ‏26% 5% ‏15%
15 ביוני WCIOM 1,600 68% – – – –
1–3 ביוני Superjob 1,600 45% 18% ‏42% 28% ‏–24%
2 ביוני WCIOM 1,600 67% ‏61% 21% 18% ‏40%
19–25 במרץ מרכז לבאדה 798 55% 45% 41% 14% 4%
19–25 במרץ מרכז לבאדה 826[38] 55% 40% 34% 26% 6%
17 במרץ נשיא רוסיה פוטין מכריז על 22 באפריל 2020 כיום ההצבעה
11 במרץ wciom 1,600 69% 64% 15% 21% 49%
10 במרץ נשיא רוסיה פוטין בעת נאומו בפני הדומה הממלכתית תומך בהצעתה של ולנטינה טרשקובה לאיפוס שנות כהונתו כנשיא
7 במרץ CIPKR 1,500 59% 29% 17% 52% 23%
6 במרץ wciom 1,600 66% 42% 17% 41% 25%
3 במרץ wciom 1600 67% 55% 12% 33% 43%
27–28 בפברואר Superjob 1,600 45% – – – –
20–26 בפברואר מרכז לבאדה 1,600 72% 25% 10% 37% 12%
פברואר FOM 1,500 64% – – – –
20 בפברואר wciom 1,600 66% – – – –
12 בפברואר wciom 1,600 61% 46% 16% 38% 30%
  • שלט מידע עם דיוקנו של פושקין
    שלט מידע עם דיוקנו של פושקין
  • שלט של התנועה לשחרור עממי של רוסיה אודות התיקונים
    שלט של התנועה לשחרור עממי של רוסיה אודות התיקונים

תוצאות

# בחירה קולות אחוזים
1. בעד 57,743,820 77.92%
2. נגד 15,759,500 21.27%
סך מצביעים 74,108,049 65.00%
מקור: ועדת הבחירות המרכזית של רוסיה

חשדות לזיופים

על פי מספר גורמים, אחוז התמיכה הגבוה הוא בלתי-סביר ואינו משקף את רצון העם. לדבריהם התוצאה הושגה באמצעות הונאת בחירות ותעמולה.

העיתון The Moscow Times הציג מחקר של הפיזיקאי סרגיי שפילקין לפיו ניתן לזייף בקלות כ-22 מיליון הצבעות. גם גנאדי זיוגאנוב, מנהיג המפלגה הקומוניסטית, אמר שהיו זיופים נרחבים.

ניתוח דפוסי הצבעה על ידי הניו יורק טיימס מראה שעובדי מדינה רבים נאלצו להצביע ולתמוך בעמדות משאל העם בלחץ מעסיקיהם. כמו כן, מסע התעמולה למשאל העם הדגיש את האלמנטים הפטריוטיים בהצעת החוק, בהם ימי זיכרון לחללי מלחמת העולם השנייה, עיגון השפה הרוסית והגנה על קרנות הפנסיה, והצניע נושאים שנויים במחלוקת, בהם הארכת משך כהונת הנשיא והחלשת עצמאות מערכת המשפט.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משאל העם על התיקונים לחוקת רוסיה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ משאל העם על המשך שלטונו של פוטין לעשור הקרוב - בתחילת יולי
  2. ^ משאל העם שיאפשר לפוטין לשלוט עד 2036 ייערך בעוד חודש
  3. ^ Путин назначил голосование по поправкам в Конституцию на 22 апреля, РБК
  4. ^ Стал известен вопрос для голосования по поправкам в Конституцию, Российская газета]
  5. ^ Закон Российской Федерации о поправке к Конституции Российской Федерации
  6. ^ Public vote on constitutional amendments will be held on the law as a whole — official
  7. ^ "Путин предложил провести "всенародное голосование" по пакету поправок в Конституцию". Интерфакс. נבדק ב-2020-01-20.
  8. ^ "РБК: голосование по поправкам в Конституцию может пройти 12 апреля". Коммерсантъ. נבדק ב-2020-01-20.
  9. ^ https://meduza.io/en/feature/2020/01/21/how-russia-s-constitutional-reforms-went-from-nonexistent-to-fully-drafted-in-only-five-days
  10. ^ https://news.yahoo.com/moving-quickly-putin-submits-controversial-reform-plan-mps-173946659.html
  11. ^ Сведения о численности зарегистрированных в пределах Российской Федерации, за пределами территории Российской Федерации избирателей, участников референдума Российской Федерации по состоянию на 1 января 2020 года, Cikrf.ru
  12. ^ "ניצחון מוחץ לפוטין, יוכל לשלוט עד 2036"
  13. ^ Глава ЦИК: поправки к Конституции поддержали более 74 процентов россиян, vesti.ru
  14. ^ "Путин предложил изменить Конституцию". Коммерсантъ. נבדק ב-2020-01-20.
  15. ^ "Планируемые поправки в Конституцию РФ: президентские предложения". ГАРАНТ.РУ. נבדק ב-2020-01-20.
  16. ^ "Зачем Путин заговорил об изменении Конституции. Мнения политологов". Ведомости. נבדק ב-2020-01-20.
  17. ^ "Владимир Путин предложил вынести на обсуждение ряд поправок в Конституцию". НТВ. נבדק ב-2020-01-20.
  18. ^ "Working group set up to draft proposals for amending the Constitution". Kremlin.ru. נבדק ב-2020-01-20.
  19. ^ Закон Российской Федерации о поправке к Конституции Российской Федерации
  20. ^ "Рабочая группа назвала требующие корректировки статьи Конституции". РБК. נבדק ב-2020-01-20.
  21. ^ פוטין היה אמור לסיים את תפקידו ב-2024. הפרלמנט הרוסי אישר לו להמשיך עד 2036
  22. ^ נשיא אחרי 2024? הפרלמנט הציע, פוטין לא מתנגד
  23. ^ https://meduza.io/en/news/2020/01/15/putin-proposes-national-referendum-on-russian-constitutional-amendments
  24. ^ https://www.themoscowtimes.com/2020/01/16/what-changes-is-putin-planning-for-russias-constitution-a68928
  25. ^ https://tass.com/politics/1110861
  26. ^ https://tass.com/politics/1110955
  27. ^ http://www.rapsinews.com/legislation_news/20200117/305335350.html
  28. ^ https://meduza.io/en/feature/2020/01/15/putin-wants-to-give-russian-law-priority-over-international-law-without-an-entirely-new-constitution-technically-that-s-not-legally-possible
  29. ^ https://news.yahoo.com/moving-quickly-putin-submits-controversial-reform-plan-mps-173946659.html
  30. ^ http://www.rapsinews.com/legislation_news/20200117/305335350.html
  31. ^ https://sozd.duma.gov.ru/bill/885214-7
  32. ^ https://tass.com/politics/1111023
  33. ^ 33.0 33.1 33.2 33.3 33.4 Тройное "нет" Владимира Путина
  34. ^ Путин прокомментировал идею бессрочного правления, ‏Vesti.ru
  35. ^ 35.0 35.1 35.2 ‏Владимир Путин ответил на вопросы россиян о государственном устройстве, 1tv.ru
  36. ^ כאן ובהמשך, היכן שפחות ממחצית היו "בעד", נרשם "נגד" או "התקשו לענות", כיוון שלצורך אישור התיקונים חייבים יותר מ-50% רוב בעד, מכלל המצביעים.
  37. ^ השתתפו רק מי שהיו בטוחים בבחירתם.
  38. ^ עם ניסוחים שונים לשאלה.
ולדימיר פוטין
משפחה ולדימיר פוטין (אב) • מריה פוטינה (אם) • לודמילה פוטינה (גרושה) • יקטרינה טיכונובה (בת) • מריה וורונצובה (בת)
מקומות מגורים לנינגרד • דרזדן • נובו-אוגריובו
פעילות מוקדמת ק.ג.ב. • אוניברסיטת סנקט פטרבורג • שירות הביטחון הפדרלי • רוסיה המאוחדת
הנצחה ויחסי ציבור שדרות ולדימיר פוטין • פסגת ולדימיר פוטין • הקו הישיר עם ולדימיר פוטין
נשיא רוסיה ה-2 וה-4
מערכות בחירות הבחירות לנשיאות 2000 • הבחירות לנשיאות 2004 • הבחירות לנשיאות 2012 • הבחירות לנשיאות 2018
קבינט מיכאיל קסיאנוב, ויקטור כריסטנקו, ויקטור זובקוב ודמיטרי מדבדב (ראשי ממשלה) • סרגיי שויגו (השר למצבי חירום ושר ההגנה) • סרגיי לברוב (שר החוץ) • סרגיי איוואנוב (שר ההגנה וראש סגל הקרמלין)
אירועים מרכזיים ממשלת פוטין הראשונה (1999) • טביעת הצוללת הרוסית קורסק (2000) • המלחמה בטרור (החל מ-1999) • מלחמת צ'צ'ניה השנייה (1999-2011) • משבר בני הערובה בתיאטרון במוסקבה (2002) • משבר בני הערובה בבסלאן (2004) • המשבר הכלכלי העולמי (2008) • ממשלת פוטין השנייה ‏(2008-2012)‏ • הקמת החזית העממית הכל-רוסית ‏(2011)‏ • סיפוח קרים (2014) • המבצע הרוסי בסוריה (2015-) • חשד להתערבות בתוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית (2016) • הקמת המשמר הלאומי (2016) • גביע העולם בכדורגל (2018) • התקרית בניונוקסה (2019) התיקונים לחוקת רוסיה ומשאל העם על התיקונים (2020) • מגפת הקורונה ברוסיה (‏2020 ואילך) • מלחמת נגורנו קרבאך (2020) • הרעלת אלכסיי נבלני (2020) • הפגנות התמיכה בנבלני (2021) • הפלישה הרוסית לאוקראינה (2022)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30950116משאל העם על התיקונים לחוקת רוסיה (2020)

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=משאל_העם_על_התיקונים_לחוקת_רוסיה_(2020)&oldid=1699630"