הקונגרס הישראלי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"הקונגרס הישראלי"
מיזם משותף לקרן מנומדין ולאוניברסיטת בר-אילן
פעילות תהליך ציבורי של בניית הסכמות
מדינה ישראלישראל ישראל
מייסדים ראו בערך
נשיא חיים טייב
תקופת הפעילות 2016–הווה (כ־8 שנים)
‏congressil.org.il

הקונגרס הישראלי הוא מיזם חברתי משותף של קרן מנומדין ואוניברסיטת בר-אילן, הפועל לצד מרכז מנומדין למשפט יהודי ודמקורטי שבפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן[1]. המיזם הוקם בשנת 2016. נשיאו הראשון של "הקונגרס הישראלי" הוא איש העסקים והפילנתרופ חיים טייב, העומד בראש קרן מנומדין[2]. על פי אתר האינטרנט של "הקונגרס הישראלי", מטרתו היא לספק מענה למתח המתמשך בין זהותה היהודית לזהותה הדמוקרטית של מדינת ישראל, באמצעות תהליך ציבורי רחב היקף של בניית הסכמות[3].

מבנה הארגון

מייסד ונשיא הקונגרס הוא חיים טייב, יזם, פילנתרופ ואיש עסקים המכהן כנשיא קבוצת מיטרלי וקרן מנומדין. הרעיון להקמת "הקונגרס הישראלי" נולד במפגש של חיים טייב, פרופ' שחר ליפשיץ ואפרים קריאל, שאליהם הצטרפו מייסדים נוספים.

הארגון מחולק לשלוש קבוצות, הכוללות אנשי אקדמיה ומחקר, אנשי עסקים ופעילים ציבוריים: פורום המייסדים והוועד המנהל, הפורום המייעץ, וצוותים מקצועיים. מנהל "הקונגרס הישראלי" הוא ד"ר עו"ד גלעד וינר.

פעילות ציבורית

פעילות העמותה[4] מבוססת על מתודולוגיה המשלבת שימוש בידע אקדמי וכלים מחקרים, ויישומם בשטח באמצעות פעילויות שונות. התשתית האקדמית לפעילות הקונגרס מבוססת על פעילותו של מרכז מנומדין למשפט יהודי ודמוקרטי[5] שבפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, בראשות פרופ' שחר ליפשיץ. פעילות הארגון מתקיימת בזירות ובאמצעים מגוונים, בין השאר באמצעות פרסום "מדד ההסכמות"[6], הפעלת מועצות הסכמה ארציות ומקומיות, והמיזם הדיגיטלי "מועצת העם"[7], המאפשר לציבור הרחב להשתתף בפעילויות שונות של "הקונגרס הישראלי".

"הקונגרס הישראלי" פועל במספר מישורים כדי לפתור סכסוכים ושסעים בחברה הישראלית ולקדם בניית הסכמות. הוא מפעיל מערך של דיסציפלינות אקדמיות ומתודולוגיות עסקיות, שבבסיסן תורת הגישור ויישוב הסכסוכים, ששימשו בפועל בסכסוכים עסקיים בעולם. הפעילות מבוססת על מתודולוגיה בעלת חמישה שלבים עיקריים: איתור אתגר, פעילות לבניית הסכמה, שיתוף הציבור, שינוי המציאות בשטח, ובניית מתודה לעתיד, כאשר היישום מתפרש על פני שלושה מישורים עיקריים: מחקר אקדמי, פעילות שטח ופעילות מקוונת.

בהיבט המחקרי, מבצע "הקונגרס הישראלי" סקרים ומשאלים על נושאים שונים בחברה הישראלית, ובראשם מדד ההסכמות – כלי מחקרי הממפה את ההסכמות ואי-ההסכמות בחברה הישראלית. במסגרת פעילות השטח, בונה ומנהל "הקונגרס הישראלי" מועצות הסכמה ארציות ומקומיות הדנות בנושאים כמו יהדות במרחב הציבורי ויחסי יהודים–ערבים. בנוסף, מקיים הקונגרס אירועים ותוכניות חינוך וגישור שונות, ומפיק כנס שנתי. "הקונגרס הישראלי" משתף פעולה עם ארגונים בעלי מטרות דומות והוגה תוכניות חינוך והכשרה ייחודיות שמטרתן לגשר על הפערים בין המגזרים השונים בישראל. במסגרת הפעילות המקוונת הקים "הקונגרס הישראלי" את אתר "מועצת העם", המשמש כזירה דיגיטלית לקיום דיאלוג ציבורי בנושאים שעל סדר היום, וכמקום לשיתוף הציבור בתהליכי בניית הסכמות.

  • מדד ההסכמות[8] הוא מחקר מקיף ומתמשך שיזם "הקונגרס הישראלי", ומבוצע על ידי מספר חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן: ד"ר יוליה אלעד שטרנגר, פרופ' שחר ליפשיץ פרופ' יובל פלדמן, ד"ר אורי אהרונסון וד"ר עו"ד גלעד וינר. המחקר בודק את הסוגיות השנויות במחלוקת בחברה הישראלית, ונושאים הקשורים בהן. בין השאר, בוחן המחקר את היחסים בין הקבוצות השונות באוכלוסייה הישראלית, בדגש על ארבעה שסעים חברתיים: השסע הלאומי בין יהודים לערבים, השסע האידאולוגי בין שמאל לימין, השסע הדתי בין חרדים, דתיים וחילונים, והשסע העדתי – בין העדות השונות בישראל[6]. נבחנות גם גישות ציבוריות ביחס לסוגיות אקטואליות הנמצאות על סדר היום. כדי לבדוק את נתוני מדד ההסכמות לאורך זמן, מתבצע הסקר שבבסיס המדד באופן מתמשך, מדי מספר חודשים. נכון לפברואר 2021, בוצעו שלושה סבבים של הסקר, שהעלו תובנות שונות בנוגע לציבור הישראלי.
  • מועצות ההסכמה של "הקונגרס הישראלי" הן קבוצות דיון שבהן משתתפים נציגים של הקבוצות השונות המרכיבות את החברה הישראלית. כל מועצת הסכמה ארצית בנויה סביב נושא מסוים, כמו יהדות במרחב הציבורי, יחסי יהודים–ערבים ועוד, ונעזרת בתוצרי מדד ההסכמות והסקרים האחרים[9] שמבצע "הקונגרס הישראלי" כדי למפות נושאים לדיון ופתרונות אפשריים. תהליך בניית ההסכמות, העומד בבסיס פעילות מועצות אלה, מאפשר לחברים בהן - שהם אישים הפעילים בתחום הרלוונטי - לגבש הסכמות עקרוניות על הדרכים שבהן יש להתמודד עם סוגיות הנמצאות במרכז המתח שבין יהדות לדמוקרטיה בישראל, ואף להגות ולבצע מיזמים שונים לעידוד ההסכמות בישראל, תוך שיתוף הציבור בתהליך.
  • מועצת העם[7] היא זירת השיח המרכזית של "הקונגרס הישראלי" במרחב הדיגיטלי. הפעילות נגישה לכל ישראלי, שיכול להירשם למועצת העם באתר, וזאת מתוך כוונה להפוך את המרחב הדיגיטלי ממרחב מפלג למרחב מחבר, ולאפשר לציבור לקחת חלק פעיל בשיח של בניית הסכמות בישראל. כל חבר במועצה יכול להשפיע על הנושאים בהם יעסוק "הקונגרס הישראלי", להיות מעורב בפתרונות המוצעים במועצות ההסכמה, ולספק נקודת מבט אישית על הסוגיות הבוערות בחברה הישראלית והדרך לפתרונן. פעילות המועצה כוללת משאלים וסקרים סביב סוגיות בוערות המתבצעים באופן שוטף, והיא מעניקה לחברי המועצה אפשרות להציע נושאים לדיון, לכתוב טורי דעה, להשתתף באירועים וכנסים או לבנות בעצמם מועצות הסכמה בנושאים שחשובים להם.
  • תוכנית התיכונים - במסגרת תוכנית התיכונים למנהיגות במשפט, המשותפת ל"קונגרס הישראלי" ולמרכז מנומדין למשפט יהודי ודמוקרטי, מגיעים לאוניברסיטת בר-אילן כמאתיים וחמישים תלמידי תיכון - דתיים וחילונים, בנים ובנות - לחמישה מפגשים מרוכזים, העוסקים בסוגיות של יהדות ודמוקרטיה. במהלך המפגשים, התלמידים נחלקים לקבוצות לימוד מגוונות המונחות על ידי סטודנטים מצטיינים של הפקולטה למשפטים, בהן הם רוכשים ידע ולומדים כיצד לנהל דיונים מכבדים ומנומקים בסוגיות שנויות במחלוקת בחברה הישראלית[10]. התוכנית היא חלק מלימודי האזרחות של התיכונים המשתתפים בה[11]. בשנת 2019 התוכנית זכתה בפרס "התקווה הטובה" מטעם תקווה ישראלית באקדמיה, מייסודו של נשיא המדינה[12]. בשל מגפת הקורונה התכנית התקיימה בשנת 2020 כולה באופן מקוון[13].[14].

הכנס השנתי

הכנס השנתי של "הקונגרס הישראלי" ליהדות ודמוקרטיה
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
חיים טייב - הכנס השנתי 2019
מדינה ישראלישראל ישראל
תאריכים 2018–הווה (כ־6 שנים)
עילה לספק מענה למתח המתמשך בין זהותה היהודית לזהותה הדמוקרטית של מדינת ישראל
תוצאה בניית הסכמות בחברה הישראלית
נשיא חיים טייב
משתתפים
קרן מנומדין ואוניברסיטת בר-אילן
אתר רשמי
→ נובמבר 2019
2021 (הועידה בשנת 2020 בוטלה עקב מגפת הקורונה) ←

מדי שנה מקיים "הקונגרס הישראלי" כנס חגיגי בהשתתפות דמויות מפתח מתחומי עשייה שונים בציבוריות הישראלית. במסגרת הכנס מתקיימות ועידות וקבוצות שיח שמטרתן מציאת פתרונות יישומיים לדילמות הזהות בחברה הישראלית, וכן מתקיימת הצגת הישגי השנה החולפת ותוכנית העבודה לשנה הקרובה.

הכנס הראשון[15] התקיים בשנת 2018 בתל אביב במעמד הסנטור היהודי-אמריקאי ג'וזף ליברמן, שרת המשפטים איילת שקד, נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) פרופ' אהרון ברק, ח"כ לשעבר ציפי לבני, ח"כ משה גפני ועוד.

הכנס השני[16] נערך בשנת 2019 בתל אביב, ובמסגרתו נערכו דיונים בשולחנות עגולים המדמים את הדיונים המתקיימים במועצות ההסכמה, ונחשפו תוצאות הגל הראשון של מדד ההסכמות. בכנס לקחו חלק יצחק הרצוג, יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית, עו"ד דליה רבין, ראש מרכז יצחק רבין, ועוד. עקב משבר הקורונה בוטל הכנס השנתי שתוכנן לשנת 2020.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מרכז מנומדין למשפט יהודי ודמקורטי
  2. ^ על "הקונגרס הישראלי", באתר מנומדין
  3. ^ מי אנחנו, באתר "הקונגרס הישראלי"
  4. ^ הקונגרס הישראלי ליהדות ודמוקרטיה, באתר גיידסטאר ישראל
  5. ^ מרכז מנומדין למשפט יהודי ודמוקרטי שבפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן
  6. ^ 6.0 6.1 הקיטוב על הקיר- פרופ' שחר ליפשיץ על מדד ההסכמות 13/5/20, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 6:43)
  7. ^ 7.0 7.1 מועצת העם, באתר "הקונגרס הישראלי"
  8. ^ מדד ההסכמות במשדר Ynet, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 7:13)
  9. ^ אביבית מיסניקוב, 05/08/20, הדעות הפוליטיות שלכם שונות? הסיכוי לקשר זוגי נמוך, באתר N12
  10. ^ ynet, באוניברסיטת בר-אילן ציינו את סיום התוכנית למנהיגות במשפט לתלמידי תיכון, באתר ynet, 19 בפברואר 2020
  11. ^ תוכנית התיכונים למנהיגות במשפט, באתר הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן
  12. ^ פרס "התקווה הטובה" לשנת תשע"ט
  13. ^ נטלי פורטי, ערב סיום מרגש לתלמידי המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי בבר אילן, אונו NEWS, ‏17 פברואר 2020
  14. ^ .בוחרים אחרת - המפתח טמון בדור העתיד, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 2:14)
  15. ^ מיכל דובינסקי, 08/02/18, "הקונגרס הישראלי" ליהדות ודמוקרטיה: "70 אחוז רוצים להיות גם יהודים וגם דמוקרטים", באתר mako
  16. ^ מערכת חדשות טובות, 26/11/19, האירוע השנתי ה-2 של "הקונגרס הישראלי" יוצא לדרך, באתר mako
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31293412הקונגרס הישראלי