קנאביס
 קנאביס
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | ורדנאים |
| משפחה: | קנאביים |
| סוג: | קנאביס |
| שם מדעי | |
 Cannabis
| |
קנאביס (שם מדעי: Cannabis) הוא סוג של צמח ממשפחת הקנאביים.
קנאביס שימש משחר ההיסטוריה למגוון שימושים, בהם ייצור סיבים (המפ), שמן זרעים (שמן המפ), למטרות רפואיות וכחומר פסיכואקטיבי. לזרעי צמח הקנאביס אין השפעה פסיכואקטיבית והם מזינים ועשירים בחלבון ונצרכים כמזון.
בצמח הקנאביס זוהו שלוש משפחות כימיות עיקריות של חומרים: טרפנואידים, פלבנואידים וקנאבינואידים. כ-80 קנאבינואידים ידועים קיימים בצמח, שהעיקריים שבהם הם THC וCBD. הראשון בעל השפעות של חומר פסיכואקטיבי והשני בעל השפעות אנטי-פסיכואקטיביות.
השימוש בקנאביס למטרת שעשוע שנוי במחלוקת ובמרבית מדינות העולם ביניהן ישראל, ייצורו, החזקתו והשימוש בו אסורים ללא פיקוח; בחלק מהמדינות הוא אף נכלל בפקודת הסמים המסוכנים. הסיבה העיקרית להגבלות אלה היא שצריכה עקבית ובלתי מבוקרת של קנאביס נחשבת על ידי רבים מתחום הרפואה הקונבנציונאליות ובריאות הנפש כממכרת (התמכרות פסיכולוגית) ולכן צריכתו מומלצת רק כתרופה ובפיקוח רוקחי כאשר זני הצמח ניתנים באופן מתחלף וכאשר מינונו מותאם למטופל במסגרת המעקב הרפואי.
זנים
ישנה מחלוקת בקרב החוקרים אם מדובר בשלושה מינים או זנים נפרדים.[1] קיימים שלושה זנים עיקריים של הצמח. כאשר הכלאות בין שלושת הזנים הללו יצר מגוון רחב של זנים היברידים הנבדלים זה מזה בהשפעתם הפסיכואקטיבית. שלושת הזנים הם:
- קנאביס סאטיבה (Cannabis sativa sativa): הוא הגבוה והצר יותר, מגיע בטבע עד ל-6 מטרים, ומתאפיין ב'אצבעות' עליו הדקות והארוכות. משמעות המילה סאטיבה היא "מתורבת". הסאטיבה מכיל כמות גבוהה יחסית של THC.
- קנאביס אינדיקה (Cannabis sativa indica): נמוך ורחב מהמין סאטיבה ונע בין חצי מטר ל-1.80 מטר. עליו רחבים וקטנים יותר. משמעות המילה אינדיקה היא על שם מוצאו (אינדיה = הודו) נמצא ותואר לראשונה בסביבות קוש, כנראה האדם ביית את המין הזה למטרות הפקה טובה יותר של שרף הצמח. האינדיקה מכיל כמות גבוהה יחסית של CBD
- קנאביס רודראליס (Cannabis sativa ruderalis): זן נדיר יחסית שמקורו ברוסיה. צומח יחסית בצורה עקבית ומושפע פחות מיחסי אור-חושך. מצמיח תפרחת רק בקצהו והוא בעל אחוזים מזעריים של החומר הפסיכואקטיבי THC, ממין זה הוכלאו תת-מינים של מיני סאטיבה ואינדיקה, שמכונים Autoflowering ("פורח אוטומטית"), הגדלים במהירות, מצמיחים פרחים בתוך כ - 3 חודשים ופריחתם לא תלויה בזמני האור כגון 12-12 18-6 וכו'.
סאטיבה ואינדיקה הם הזנים הבולטים, ומכילים בין 6% ל-30% THC. פותחו כמה זנים -המכילים כמות זניחה של THC (פחות מ-%0.3), ולכן אין לצריכתם כל אפקט פסיכואקטיבי. זנים אלה משמשים כגידול חקלאי ומותרים לגידול באיחוד האירופי, בקנדה, בסין ובארצות נוספות. זנים אלה נקראים בשם הכולל קנבוס או המפ.
מחזור חיים
צמח הקנאביס הוא צמח חד-שנתי. (מלבד הזנים האוטומטים[2]) הקנאביס מתחיל את צמיחתו באביב והיא נמשכת בין 3 ל-5 חודשים. מחזור החיים של הצמח בטבע מתחיל בזרעים, אשר שכבו עמוק בקרקע כל החורף, המתחילים לנבוט בסביבות מאי. לאחר הנביטה, הצמח מתחיל בשלב של גדילה לגובה והצמחת ענפים לצדדים תוך פרישת עלים אשר מטרתה הגברת שטח החשיפה לשמש ועל ידי כך הגברת תהליך הפוטוסינתזה וצבירת אנרגיה. שלב זה נמשך בין חודשיים לשלושה, ולאחר מכן, עם תחילת התארכות הלילות בסוף יוני, מתחיל שלב הפריחה. בשלב הפריחה הצמח גדל עוד מעט לגובה, אך בעיקר מטפח מסת ענפים ועלים. כשבועיים לאחר תחילת שלב הפריחה יוצאים הפרחים באזורי ה'מפרקים' של הענפים והעלים. כעת ניתן להבדיל בין שני הזוויגים- הזכר מצמיח שקי האבקה על מנת להפרות את הנקבות, והנקבה מפיקה פרחים בשרניים ואלו הבאדים, המכוסים על שטח פניהם בבלוטות, המפרישות את החומר הפעיל THC, ולעיתים גם בשערות דקיקות. בשלב זה מתחילים הצמחים לשחרר אבקנים עד להתבשלותם עם הזמן.
שימושים תעשייתיים ופרטיים
משתמשים בעץ הקנאביס למטרות שונות ומגוונות.
קנבוס
המושג 'קנבוס' ('Hemp') מתייחס לסיבים המיוצרים מתוך הגבעול של צמח הקנאביס. משתמשים בעיקר בתת-המין קנאביס סאטיבה לצורך ייצור הקנבוס מכיוון שגובהו של המין הוא עד 6 מטרים. לעיתים מתייחסים למושג hemp כתיאור של כל התעשייה והאוכל המיוצרים מן הצמח שאינם מיועדים לצריכה כסם. מדינות רבות ערכו רגולציה לגבולות ריכוז המרכיב הפסיכואקטיבי (THC) במוצרי hemp.
גידול למטרות תעשייתיות של קנאביס היה נפוץ בסוריה (אזור דמשק) בשנות ה־40 של המאה ה־20, ואף נערך ניסוי בן שנה אחת לגידול מסחרי-תעשייתי של קנאביס בקיבוץ דפנה בשנת 1942. למרות הצלחת הניסוי והתוכניות להרחבתו, גידול הקנאביס לא חודש כעבור עונה אחת, כנראה על רקע התנגדות השלטונות הבריטיים עקב חשש לשימוש בקנאביס כמקור ליצור חשיש.
שימושים רפואיים
ערך מורחב – קנאביס רפואי
הקאנביס שימש בתרבויות קדומות לטיפול בבעיות רפואיות רבות, ולמעשה עד שהוצא מחוץ לחוק בשנות ה-30 של המאה העשרים הוא היה מרכיב מרכזי בתרופות רבות. מאז שהוצא מחוץ לחוק ועד המאה ה-21 נעלם הקאנביס ממדפי בתי המרקחת, אך מתחילת המאה ה-21 קיימת עלייה דרסטית, הן בכמות השימושים השונים והן במספר המשתמשים בקאנביס כתרופה, הידוע בתור "קאנביס רפואי". את הקאנביס הרפואי צורכים בבליעה, עישון או אידוי, והוא משמש לטיפול בספקטרום רחב של מצבים. הוא משכך כאבים, מונע בחילות ומגביר תיאבון ולכן נפוץ בשימוש בקרב חולי סרטן העוברים טיפולים כימותרפיים. בשל השפעותיו המרגיעות יש לקאנביס שימושים בתחומי רפואת הנפש והפסיכולוגיה, למשל עם אנשים הסובלים מפוסט טראומה. הוא אפקטיבי נגד סוגים שונים של אפילפסיה. מחקרים שונים הוכיחו כי קנאביס גורם לפעילות אנטי-סרטנית בתאי סרטן במעבדה.[3][4][5]
למרכיב הפעיל המרכזי בקאנביס (Δ9-tetrahydrocannabinol (THC)) יש חיקוי סינתטי בעל השפעה פסיכואקטיבית מופחתת אך גם תועלת מופחתת. הוא משמש לריפוי של ספקטרום רחב של מצבים רפואיים. [6]
שימוש כסם
- ערך מורחב – קנאביס (סם)
מהחלקים העשירים בטריכומים (שערות המכילות את בלוטות השרף) בצמח מפיקים את הסם הפסיכואקטיבי קנאביס. תוצריו הבולטים ביותר הם מריחואנה וחשיש, שצריכתם נעשית לרוב על ידי עישון, אידוי (בעזרת מכשיר אידוי) או אכילה.
הסיבה העיקרית להתנגדות לצריכה של קנאביס כסם שעשועים היא בטענה שצריכה עקבית שלו גורמת להתמכרות פסיכולוגית ולפיכך לתלות בסם; דהיינו המשתמש נהיה תלוי בסם ובאופן הדרגתי צורך כמויות הולכות וגדלות שלו, מה שכרוך במוטיבציה מעטה יותר למטלות מסוימות שיכלו לבוא בזמן צריכתו, השפעות התנהגויות מסוימות שמיוחסות לכך, ולעיתים גם עלות כלכלית הקשורה בצריכתו. תומכי הצריכה החופשית של הסם מתנגדים לטענות אלו וטוענים כי הן מוגזמות ומוטות.
איסור על גידולו בחוק הישראלי
על פי סעיף 1 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג - 1973, "סם מסוכן" הוא כל חומר מן המפורטים בתוספת הראשונה. התוספת הראשונה מפרטת כי הקנאביס (Cannabis) וכן השרף של הקנבוס הידוע גם בשם: חשיש (Cannabis Resina Syn: Hashish) נכללים בהגדרה זו. החוק מטיל עונשים כבדים על ייצור, החזקה ושימוש, מסחר ומעבר והדחת קטינים לשימוש בסם מסוכן. העונש המרבי על ייצור, החזקה, שימוש העברה או סחר הוא 20 שנות מאסר, והעונש המרבי על הדחת קטין לשימוש בסם הוא 25 שנות מאסר.
סעיפים מסוימים של החוק מקלים על העוברים על החוק למטרת "צריכה עצמית", כך, למשל, החזקה או שימוש בסם נושאים עונש מרבי של 20 שנה, בעוד שהחזקה או שימוש למטרת "צריכה עצמית", נושאים עונש מרבי של שלוש שנות מאסר. החוק קובע כי מי שהחזיק סם בכמות העולה על זו המוגדרת בתוספת השנייה, מוחזק כמי שהחזיקו שלא למטרת צריכה עצמית. התוספת השנייה לפקודת הסמים מגדירה כי לעניין קנבוס ושרף של קנבוס הכמות האמורה היא 15 גרם, כאשר הכוונה למשקל נטו של הסם מתוך כלל התרכובת או התערובת. עם זאת, צריכה עצמית של סם בין כתלי בית ספר, על ידי מי שמלאו לו 16 שנה ואינו תלמיד בית הספר נושאת מאסר של 5 שנים.
עם זאת בישראל ישנן שמונה חוות לגידול קנאביס רפואי ברישיון. שר הבריאות יעקב ליצמן אף יזם רפורמה להכנסת עוד כ-20–50 מגדלים לשוק במטרה לענות על הדרישה הענפה לקנאביס רפואי. החקלאים בענף זה מגדלים תחת רגולציה מחמירה במיוחד. על מנת לגדל, על החקלאי להתקשר עם לקוח אשר יזמין מראש את המוצר.
בשנת 2017 בתאריך ה-5 במרץ אושרה אי הפללת צרכני הקנאביס על ידי הממשלה, אשר אמורה לצאת לפועל בשנת 2018. המדיניות החדשה לא תדגול באכיפה פלילית בפעמים הראשונות אלא בקנסות מנהליים על המשתמשים .
התוכנית החדשה קובעת כי בעבירה ראשונה של צריכה עצמית יוטל רק קנס, ללא אישום פלילי. בעבירה שנייה יוטל כפל קנס, ללא אישום פלילי, ובעבירה שלישית סגירת תיק בהסדר מותנה, ותישקל האפשרות לשלול רישיונות נשק או נהיגה. רק בעבירה רביעית ומעלה יוגש כתב אישום - בהתאם לשיקול דעתה של המשטרה.
לגבי קטינים, המדיניות לגבי עבירה ראשונה היא טיפול מותנה ללא רישום פלילי, עבירה שנייה - סגירת תיק בהסדר מותנה ורק בעבירה שלישית ייפתח הליך פלילי רגיל.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: מריחואנה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קנאביס סאטיבה |
- מגזין קנאביס
- זני קנאביס בישראל
- חוקי קנאביס במדינות העולם - מפה מתעדכנת
- מילון מונחי קנאביס
- קנאביס סאטיבה וקנאביס אינדיקה - הבדלים
- הגדרות ונתונים בוטאניים וחקלאיים במאגר המידע "כאנאביס מריחואנה וחשיש"
- קנאביס - מידע ומחקרים באתר קנביסה
עומר שוברט, האם ארצות הברית בדרך להיות אומת גראס?, באתר הארץ, 3 ביולי 2013- אילון גלעד, איך הרג המנדט הבריטי את השימוש במריחואנה בישראל, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2013
- הרפואה המסורתית בהודו לצד צמח הבר ־ קנאביס
- זני קנאביס (באנגלית)
- יעקב עציון, אריג הקנבס וקיטור הקנבוס, מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית, באתר האקדמיה ללשון העברית
- קרן צוריאל הררי, מדעי הג'וינט: כך כבש הקנאביס את ההייטק הישראלי, באתר כלכליסט, 22 בדצמבר 2016
- כרמית ראובן בצלאל, מחקר ישראלי: קנאביס יחליף את האנטיביוטיקה, באתר סמאללה, 22 במאי 2017
פרק בפודקאסט ״מינהר הזמן״ בנושא ״גלגולו של סם״ באתר ״כאן״
הערות שוליים
- ^ https://www.researchgate.net/publication/226862901_Genetic_Evidence_for_Speciation_in_Cannabis_Cannabaceae
- ^ גדלים תחת כל תנאי בכל עונה בשנה[דרוש מקור]
- ^ Ashutosh Shrivastava, Paula M. Kuzontkoski, Jerome E. Groopman, Anil Prasad, Cannabidiol Induces Programmed Cell Death in Breast Cancer Cells by Coordinating the Cross-talk between Apoptosis and Autophagy, Molecular Cancer Therapeutics 10, 2011-07-01, עמ' 1161-1172 doi: 10.1158/1535-7163.MCT-10-1100
- ^ Cannabis and Cannabinoids - National Cancer Institute, 2015-10-17
- ^ עידו אפרתי, מדענים ישראלים בוחנים אם קנאביס יכול לעכב גידולים סרטניים, באתר הארץ, 9 באפריל 2015
- ^ Costa B (באוגוסט 2007). "On the pharmacological properties of Delta9-tetrahydrocannabinol (THC)". Chemistry & Biodiversity. 4 (8): 1664–77. doi:10.1002/cbdv.200790146. PMID 17712813.
{{cite journal}}: (עזרה)