מחלקת החקירות הפליליות של משטרת המנדט
מחלקת החקירות הפליליות של משטרת המנדט (באנגלית - Criminal Investigation Department - CID) (ידועה גם בכינוי "הבולשת הבריטית" או "הבולשת" כשמדובר בתקופת המנדט הבריטי) הייתה אגף במשטרת המנדט שבו פעלו שוטרים ובלשים, ברובם בריטים, שעסקו בתפקידי בילוש פלילי מסורתיים, להבדיל מתפקידים אחרים להם יועדה משטרת המנדט, כגון מניעת מהומות ושמירה על הסדר.
היסטוריה
הבולשת הוקמה ב-1921, עם הקמת משטרת המנדט. בנוסף לתפקידים רגילים של הבולשת הבריטית - זיהוי פלילי ומודיעין, עסקה הבולשת במעקב אחר קבוצות פוליטיות עוינות לשלטונות, כמו המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה על פלגיה השונים. עם זאת, הניחו מפקדי המשטרה כי למילוי תפקידיה של המחלקה ניתן יהיה להסתמך על כוח האדם הרגיל של המשטרה ומיומנויותיו[1]. בתקופה הראשונה פיקד על הבולשת המיור קויגלי[2]. באפריל 1924 הגיע ג'וזף ברודהרסט לארץ ישראל ליטול על עצמו את תפקיד מפקד הבולשת. באוטוביוגרפיה שלו הוא כותב שהבולשת אז התקיימה על הנייר בלבד וכל שהיא כללה היה משרד, מספר פקידים יהודים וערבים דוברי אנגלית, שני בלשים שהסתובבו ברחבי תחנת המשטרה וחפשו לעצמם עיסוקים וערימות של ניירת[3]. לטענתו של דוד תדהר, לאחר שש שנים המצב נשאר כשהיה וברודהרסט כיהן כראש בולשת בלי בולשת[4].
עם הפרשיות הפליליות החשובות שנחקרו באותה התקופה נמנה רצח יעקב ישראל דה האן. לדעת ההיסטוריונים בוצע הרצח על ידי איש "ההגנה" אברהם תהומי, בשל פעילותו האנטי-ציונית של דה האן. הרצח נחקר על ידי הבולשת. אחד החשודים היה מפקד משטרת ירושלים שמחוץ לחומות, דוד תדהר, שהיה בסוד האירוע, וביום הרצח אף החליף את שוטריה הערבים של תחנת מחנה יהודה, שבקרבת מקום הרצח, בשוטרים יהודים. תדהר נחקר על ידי מפקד הבולשת מייג'ור ג'וזף ברודהרסט, ולאחר שחקירתו לא הראתה על קשר בינו ובין האירוע, הוטלה עליו חקירת הרצח. התיק נסגר מבלי שאיש הועמד לדין בעוון רצח דה האן.[5]
לאחר מאורעות תרפ"ט כלל דו"ח ועדת שו ביקורת חריפה על משטרת המנדט ובמיוחד על איכות וכמות המודיעין שנאסף על ידי מחלקת החקירות הפליליות. בעקבות דו"ח זה מינה משרד המושבות את הרברט דאוביגין לבחון את פעילות משטרת המנדט ולהמליץ המלצות לגבי ארגונה מחדש[6]. בדו"ח שהוציא דאוביגין, שעליו התבסס מבנה המשטרה המנדטורית בשנות ה-30, מתח ביקורת חמורה על הבולשת. הוא קבע כי כשלה ברוב תפקידיה, לא הייתה מוכשרת באיסוף מודיעין ובהפצתו. הוא המליץ על ארגון מחדש של הבולשת,[7] ומפקד המחלקה, ג'וזף ברודהרסט, הוחלף בידי קויגלי[8][9], וביולי 1932 התמנה לתפקיד הארי רייס.
רייס, בשיתוף פעולה עם מפקד משטרת המנדט, רוי ספייסר, פתח תקופה חדשה בתולדות הבולשת. בשנת 1934 עלה מספר השוטרים המשרתים בבולשת מ-20 ל-57. בשנת 1936 העסיקה הבולשת 150 איש, ובנוסף לפיקוד בירושלים הוקמו שלוחות מקומיות בנפות ובמחוזות.[10] הכוח התיימר לעקוב הן אחר תנועות הארגונים הערבים, והן אחר פעולות המחתרות ביישוב, ולהילחם בתופעות של טרור ועלייה בלתי חוקית.[11] לבולשת היו מספר הצלחות, כגון גילוי רוצחי משפחת יעקובי בנהלל ב-1932, שהיו מאנשיו של עז א-דין אל-קסאם. העיקרי בכשלונותיה, לפי תפיסתם של ראשי הבולשת, היה פרוץ המאורעות ב-1936 אותם לא הצליח הגוף לחזות או למנוע, ולא הצליח להביא מודיעין יעיל לגביו.
כישלון זה של הבולשת ספג ביקורת בדו"ח ועדת פיל, שפורסם ביולי 1937. בעקבות פרסום הדו"ח מינה משרד המושבות את צ'ארלס טגארט, ועמו דייוויד פטרי, יועץ מודיעין שהיה לימים לראש ה-MI5, לחקור את פעילות משטרת המנדט ולהמליץ על ארגון מחדש של הבולשת והתאמתה ללוחמה בטרור[12].
בשנת 1938 התמנה למפקד הבולשת הקצין ארתור פרדריק ג'יילס המכונה "ג'יילס ביי". תחת פיקודו הייתה היחידה לגורם מקצועי חשוב, ולגוף שהערכותיו המודיעיניות היוו גורם משמעותי בהחלטות שלטוניות. עם סיום המנדט מנו כלל אנשי הבולשת בארץ 627 איש.[13] הערכותיה המקצועיות של הבולשת הדריכו תכנון פעולות נגד היישוב והעלייה הבלתי ליגאלית, וכך גם חוות הדעת וההמלצות שנשלחו למשרד המושבות ולממשלת בריטניה.[14] עלון פנימי וסודי היה מופץ מדי יום בין גורמי הבולשת, ומדי יום היה כל מפקד בולשת במחוזות מגיש סיכום מודיעין יומי (D.I.S - Daily Intelligence Summary).[15]
בראשית שנות הארבעים, בגבור הפיגועים של הלח"י במטרות בריטיות, הפך המאבק בלח"י לאחד המאבקים העיקריים של הבולשת. בראש המאבק עמדו ג'פרי מורטון ותומאס ג'יימס וילקין. ב-20 בינואר 1942 הטמינו אנשי הלח"י מטעני נפץ על גג בניין בתל אביב במטרה למשוך את תשומת לב הבולשת, ולהרוג את מורטון ווילקין, אך התוכנית כשלה ושלושה קצינים אחרים נהרגו, בהם הקצין היהודי שלמה שיף. בעקבות האירוע הפך מפקד הלח"י אברהם שטרן (יאיר) למבוקש מספר אחת של הבולשת ונאלץ להסתתר בדירת מסתור. ב-12 בפברואר 1942 נתגלה לבולשת מקום מחבואו, ומורטון הוציאו להורג במקום ללא משפט. מורטון הפך ליעד עיקרי של הלח"י. ב-1 במאי 1942 ניסו אנשי הלח"י להתנקש בחייו. מורטון נפצע אך לא נשקפה סכנה לחייו ותוך זמן לא רב עזב את הארץ ווילקין מילא את מקומו. בספטמבר 1944 הצליחו אנשי הלח"י, יעקב בנאי (מזל), יהושע כהן, דוד שומרון ומתתיהו פלאי לרצוח את וילקין בירושלים.
בשנת 1947 כללה הבולשת יחידה פוליטית, יחידת יחסי ציבור, יחידת חקירות פליליות ויחידת ביקורת חופים. היחידה הפוליטית כללה מחלקה לעניינים ערביים, אך ברובה עסקה בעניינים יהודיים - תיקים אישיים, עניינים באירופה, צנזורה, עלייה בלתי ליגאלית, עצירים, מחלקה נגד טרור ותרגומים[16].
דרכי פעולת הבולשת כללו האזנה טלפונית ב-46 עמדות האזנה,[17] וכן האזנה מיקרופונית במתקני משטרה ומתקני כליאה.[18] כן פעלה הבולשת בתחום הצנזורה על המכתבים. מכתביהם של אישים ושל מוסדות ציוניים נפתחו כדרך שגרה. בשנות מלחמת העולם השנייה הופעלה גם צנזורה על הדואר של נתיני אויב.[19] כן ניהלה הבולשת חקירות, מעקבים ותצפיות (אם כי לא היה צוות שהתמחה בכך), איסוף ממקורות גלויים, ומחקר מודיעיני.[20]
הבולשת שמה דגש על לימודי ערבית, במיוחד בתקופת המרד הערבי הגדול ורבים מאנשיה למדו את השפה. לעומת זאת, מעטים מאנשי הבולשת ידעו עברית. ריצ'רד קטלינג טען שרק חמישה בריטים בבולשת הבריטית ידעו עברית ועל כן לעיתים הם השתמשו בשוטרים יהודים אשר בחלק מהמקרים היו נאמנים להגנה[21].
מאבק המחתרות העבריות בבולשת
הבולשת היותה יעד ראשון במעלה ליהודים ולערבים שנאבקו במנדט הבריטי. בימי המרד הערבי הגדול, באפריל 1937, נרצח חלים באסטה, מפקח הבולשת בחיפה על ידי מתנקשים ערבים[22].
ב-26 באוגוסט 1939 חיסל האצ"ל את קצין הבולשת ראלף קרנס, האחראי לעינויים שהופעלו נגד חברי האצ"ל, בפיצוץ מוקש בשכונת רחביה בירושלים בעת שקרנס עבר במקום. מהפיצוץ גם נהרג קצין הבולשת רונאלד בארקר.[23]
בשנות ה-40 של המאה ה-20 היו אנשי הבולשת ומתקניה מטרה לתקיפות המחתרות אצ"ל ולח"י. בין הפעולות הבולטות היו המתקפות הבאות:
- ב-23 במרץ 1944, הותקפו במקביל המטה הארצי של הבולשת במגרש הרוסים בירושלים שחלק ממנו פוצץ[24], מטה הבולשת ביפו ומטה הבולשת בחיפה[25]
- ב-13 ביולי 1944 הותקף המטה המחוזי של הבולשת בירושלים בשכונת ממילא (כיום רחוב אגרון).[26]
- ב-27 בדצמבר 1945 תקפו כוחות משותפים של האצ"ל והלח"י, במסגרת תנועת המרי העברי את משרדי הבולשת בירושלים וביפו, והצליחו להביא לקריסת בניין הבולשת בירושלים (בה נהרגו שבעה שוטרים בריטים ורבים נפצעו) ולהרס הקומה השנייה של בניין הבולשת ביפו. בפעולה בירושלים נהרג איש הלח"י צבי אהרוני.[27]
- ב-29 בספטמבר 1947 התקיף האצ"ל את בניין הבולשת בחיפה. בהתפוצצות, שבוצעה באמצעות מטען שהושלך אל מעבר לגדר הבניין ממשאית באמצעות מתקן מתוחכם, נהרגו שבעה שוטרים וארבעה אזרחים ונפצעו עשרים ושבעה שוטרים ועשרים וחמישה אזרחים.
במספר מקרים, לוחמי המחתרות, האצ"ל, הלח"י וההגנה הוציאו להורג ללא משפט יהודים ששיתפו פעולה או נחשדו בשיתוף פעולה עם הבולשת. בשנת 1944 הוציא הלח"י להורג שני בלשים יהודיים שהואשמו בבגידה, וניסה לחסל את אפרים אילין שנחשד בשיתוף פעולה עם הבולשת. במאי 1944 ביקש האצ"ל לחסל את יעקב חילביץ' אשר ככל הנראה הסגיר לידי הבולשת עשרות אנשי אצ"ל. מנחם בגין סירב לאשר את הפעולה לפני בירור מקיף בעניין ובינתיים חילביץ הצליח להימלט לארצות הברית[28].
ראו גם
לקריאה נוספת
- אפרים דקל, עלילות ש"י, תל אביב: הוצאת מערכות, 1953
- בן-ציון דינור (עורך), ספר תולדות ההגנה, א-ג, תל אביב: הוצאת מערכות, תשכ"ד 1964
- יאיר שפיגל, "המחלקה לחקירות פליליות (CID) במשטרת המנדט", עלי-זית וחרב, כרך ט, 2009, עמ' 136-113
- נרי אראלי, "מי יהיה מחליפו של אליהו גולומב?", ארבעה מסמכים מארכיון המחלקה לחקירות פליליות (C.I.D.) של משטרת המנדט, עלי-זית וחרב, (עורך: דני הדרי), כרך ה, תל אביב: המרכז לתולדות כוח המגן - ה"הגנה" ע"ש ישראל גלילי, תשס"ד-2004, עמ' 185-196
- אלדד חרובי, הבולשת חוקרת - ה CID בארץ ישראל, 1920 - 1948 - בעריכת הדס ועופר רגב, הוצאת פורת, 2011
קישורים חיצוניים
- יוסי מלמן, החפרפרות הבריטיות במחתרות העבריות, באתר הארץ, 27 במאי 2011
- פרשיית ישראל פריצקר, מתוך מסמכי ה-C.I.D, בבלוג של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון, 14 בנובמבר 2013
- האזנה של ה-C.I.D לשיחות טלפון בינלאומיות של מנהיגי הישוב היהודי, בבלוג של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
הערות שוליים
- ^ יעקב ראובני, ממשל המנדט בארץ ישראל - ניתוח היסטורי - מדיני, רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, 1992, עמ' 147. (להלן: ראובני)
- ^ קציני משטרת תל אביב לפני הנציב, דבר, 27 ביולי 1926, שנקרא גם קוויקלי, למשל, אצל: דוד תדהר, בשירות המולדת, עמ' 60
- ^ From Vine street to Jerusalem, page 166
- ^ דוד תדהר, מסדרי האדמיניסטרציה הארץ-ישראלית, דואר היום, 15 בדצמבר 1929
- ^ דוד תדהר, במדים ובלא מדים, תל אביב: הוצאת ידידים, 1960, עמ' 133.
- ^ David Anderson,David Killingray, Policing and decolonisation: politics, nationalism, and the police, 1917-65, page 65
- ^ יאיר שפיגל, המחלקה לחקירות פליליות (CID) במשטרת המנדט, בתוך: עלי זית וחרב, ט, (עורך: ניר מן), 2009, עמ' 115, (להלן: "שפיגל").
- ^ שנויים בבולשת החשאית, דבר, 13 באוקטובר 1930
- ^ חלופים במשטרה, דבר, 20 בינואר 1932
- ^ שפיגל, עמ' 115.
- ^ בן-ציון דינור (עורך ראשי), ספר תולדות ההגנה, תל אביב: הוצאת מערכות, 1955-1972, חלק שני, עמ' 501, (להלן: "תולדות ההגנה").
- ^ ראובני, עמ' 148
- ^ שפיגל, 117
- ^ אפרים דקל, עלילות ש"י, תל אביב: הוצאת מערכות, 1953, עמ' 308, (להלן: "עלילות ש"י).
- ^ עלילות ש"י, עמ' 298-297.
- ^ מבוסס על תרשים ארגוני המופיע בעלילות ש"י, עמ' 309, ומקורו, באנגלית, נמצא אצל: שפיגל, עמ' 135
- ^ שפיגל, עמ' 122.
- ^ שפיגל, עמ' 124.
- ^ שפיגל, עמ' 125.
- ^ שפיגל, עמ' 128-124.
- ^ Nicholas Bethell, The Palestine triangle, Futura Publications, 1980, page 251
- ^ רצח בחיפה, דבר, 16 באפריל 1937
- ^ האצ"ל בפיקודו של דוד רזיאל באתר "דעת"
- ^ התקפה על מרכז הבולשת בירושלים, באתר "דעת"
- ^ פרטים על מעשי הטרור וההרס, דבר, 26 במרץ 1944
- ^ התקפה על הבולשת, באתר "דעת".
- ^ הרוגים ופגועים בהתקפות על תחנות משטרה ביפו ובירושלים, הוכרז עוצר בירושלים ובתל־אביב, דבר, 28 בדצמבר 1945
- ^ פרשת חילביץ
 משטרת המנדט
| ||
|---|---|---|
| מפקדי המשטרה | פרסי בראמלי • הנרי טיודור • ארתור סטפן מאברוגורדאטו • רוי ספייסר • אלן סונדרס • ג'ון מורי ריימר-ג'ונס • ויליאם ניקול גריי | 
|
| יחידות צבא ומשטרה קשורות | המשטרה המעולה • הז'נדרמריה הבריטית • חיל הספר העבר-ירדני • משטרת היישובים העבריים • כלניות • מחלקת החקירות הפליליות של משטרת המנדט • משטרת תל אביב • המשטרה הניידת • הנוטרים • המשמר הנע • משמר הרכבת | |
| אישים | אברהם זלינגר • תומאס ג'יימס וילקין • ריימונד אוסוואלד קפראטה • הרברט דאוביגין • רוי פאראן • ג'פרי מורטון • דאגלס דאף • צ'ארלס טגארט • פאיז ביי אל-אידריסי • הנרי טיודור • ויליאם דובי • ברנרד פרגוסון • שלמה שיף • דוד תדהר • חביב כנען • גרו גרא • ירחמיאל ירון | |
| אירועים בולטים | מאורעות תר"פ • מאורעות תרפ"א • מאורעות תרפ"ט • מאורעות אוקטובר 1933 • המרד הערבי הגדול • מבצע עוגן • סטרומה • השבת השחורה • אקסודוס (אוניית מעפילים) • המצור על גבעת חיים • פרשת הרצח בחולות תל נוף • רצח ארלוזורוב | |
| מבנים ואתרים | מגרש הרוסים • בווינגרד • מצודות טגארט • גדר הצפון | |
| המנדט הבריטי • משטרת ישראל • פורטל היישוב | ||
