דוד שומרון
 | |
| דוד שומרון (ראשון משמאל) בטקס חילופי ראש המוסד, 1968 | |
| כינוי | "עלי" |
|---|---|
| השתייכות |
אצ"ל לח"י המוסד |
| תפקידים בשירות | |
| מפקד שלוחת "קיסריה" באירופה | |
| תפקידים אזרחיים | |
| מנכ"ל ברינקס ישראל | |
דוד שומרון (30 בדצמבר 1924 – 27 בדצמבר 2020) היה איש מערכת הביטחון, חבר במטה המבצעים של הלח"י, גויס למוסד ובו שירת בתפקידים מבצעיים בכירים.
ביוגרפיה
שומרון נולד באיסטנבול, הצעיר מבין שלושה בנים של לובה ויצחק סובול[1]. הוריו נמלטו מרוסיה בעקבות המהפכה ואביו הקים באיסטנבול את שלוחת תנועת בית"ר. ב-1934 עלתה המשפחה לארץ ישראל והתגוררה בחיפה. שומרון למד בגימנסיה ביאליק בעיר. בגיל 14 הצטרף לאצ"ל ולאחר הפילוג עבר ללח"י. הוא השתתף בפעילויות הארגון כמדביק כרוזים, קשר ותצפיתן. בפברואר 1944 עזב את חיפה ועבר לירושלים שם הצטרף לפעילות המבצעית המרכזית של הלח"י ולאחר 10 חודשים עבר לתל אביב. שומרון הפך לאחד מאנשי המבצעיים הבולטים בלח"י. הוא השתתף בניסיון ההתנקשות בנציב העליון הרולד מקמייקל, בחיסולו של איש הבולשת הבריטית תומאס ג'יימס וילקין, בהתקפת לח"י בחולון, "החרמת כספים" בבנק ברקליס-דיסקונט, פיצוץ מטוסים בריטים בשדה התעופה סירקין (במסגרת תנועת המרי העברי)[2], התקפה על תחנת הרכבת המרכזית בלוד[3], ועוד. שידורי קול המחתרת העברית, נפתחו בשריקה של המנון הלח"י "חיילים אלמונים" על ידי שומרון[4]. הוא הקים מחלקת זיוף מסמכים והיה ממונה על מחלקת ההדרכה הארצית של הארגון. ב-1946 מונה לאחראי על מחלקת הפעולות בירושלים וב-1947 הצטרף למטה המבצעים הארצי. לאחר חיסולו של פולקה ברנדוט בידי הלח"י נעצר, הוא הצליח להימלט והסתתר עד שמדינת ישראל נתנה חנינה כללית למעורבים בפרשה.[5] לאחר מלחמת העצמאות עבר לבאר שבע ועסק בשיקום הדרך לאילת, במחוז נגב של מעצ ומנהל במקורות. [6]
ב-1955 גויס על ידי יצחק שמיר ליחידת המבצעים של המוסד, לימים יחידת "קיסריה". הוא שירת במוסד במשך שני עשורים בהם שימש בתפקידים מבצעים בכירים בישראל ומחוצה לה. בין השאר שימש ראש שלוחת המוסד במרוקו והוביל את ייסוד היחסים המודיעינים בין ישראל ומרוקו[7] ושימש ראש יחידת קיסריה באירופה[8].
ב-1975 מונה למנכ"ל של חברת ברינקס ישראל ושימש בתפקיד עד 1989[9].
נפטר ב-27 בדצמבר 2020[9].
חיים אישיים
שומרון נישא לציפורה גפני, אף היא הייתה לוחמת הלח"י (תחת הכינוי "אפרת") [10], בתה של ז'נה ואברהם גפני ממייסדי רמתיים בביתם הסתתר [11]. לזוג שתי בנות.
ספריו
שומרון פרסם שישה ספרים:
- "גוייסנו לכל החיים" שיצא לאור בהוצאת 'מערכות', 1969.
- "הסליק" שיצא לאור בהוצאת ספריית הפועלים, 1987
- "מחתרת מאונס" שיצא לאור בהוצאת יאיר, 1991
- "התחזות" שיצא לאור בהוצאת קינג, 2003
- "עין חוסוב" שיצא לאור בהוצאת אינטרנטית.
- "Global Conspiracy" שיצא לאור בהוצאת דקל, 2016
קישורים חיצוניים
- שומרון (סובול) דוד – עלי באתר העמותה להנצחת לוחמי חירות ישראל
- ריאיון עם דוד שומרון באתר העמותה להנצחת לוחמי חירות ישראל
סדרת ראיונות של דוד שומרון למודי שניר בערוץ היוטיוב של עמותת "תולדות ישראל" לתיעוד דור תש"ח
- "עלי" היעד העיקרי של המודיעין בלח"י היה השלטון הבריטי - ריאיון עם דוד שומרון, מב"ט מל"מ, יולי 1998
- יגאל בן-נון, "איש לח"י שארגן קורס ראשון לאנשי שירות הביטחון המרוקני", האומה (הגיליון החדש), גיליון 221, פברואר 2021, עמודים 43–49
דוד שומרון (1924-), דף שער בספרייה הלאומית- "גוייסנו לכל החיים",הוצאת 'מערכות', 1969. הספריה הדיגיטלית של אתר העמותה להנצחת לוחמי חרות ישראל.
- הסליק הוצאת ספריית הפועלים, 1987. בספריה הדיגיטלית של אתר העמותה להנצחת לוחמי חרות ישראל.
- מחתרת מאונס, הוצאת בית יאיר, 1991. בספריה הדיגיטלית של אתר העמותה להנצחת לוחמי חרות ישראל.
הערות שוליים
- ^ סובול יצחק- "נפתלי" באתר העמותה להנצחת לוחמי חירות ישראל
- ^ הלילה בו בערו המטוסים, אתר חיל האוויר, אפריל 2004
- ^ הלח"י בפתח-תקוה, מוזיאון הראשונים לתולדות פתח תקווה
- ^ קול המחתרת העברית, באתר אגדות העיתונאים בתל אביב
- ^ על התקופה זו כתב את הספר מחתרת מאונס
- ^ על תקופה זו כתב את הספר עין חוסוב
- ^ יעקב כרוז, האיש בעל שני הכובעים, הוצאת משרד הביטחון, 2002, עמ' 163-168
- ^ ריאיון עם שבתי שביט, מבט מל"מ, דצמבר 2019
- ^ 9.0 9.1
עופר אדרת, שודד הבנקים המחתרתי, שהיה למנכ"ל ברינקס, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2020
- ^ שומרון ציפורה לבית גפני- "אפרת" באתר העמותה להנצחת לוחמי חירות ישראל
- ^ גפני אברהם- "יצחק" באתר העמותה להנצחת לוחמי חירות ישראל
37114900דוד שומרון