ברנרד פרגוסון
לידה | 6 במאי 1911 | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה | 28 בנובמבר 1980 (בגיל 69) | ||||||
שם מלא | ברנרד אדוארד פרגוסון | ||||||
מדינה | הממלכה המאוחדת | ||||||
בת זוג | לורה מרגרט גרנפל | ||||||
|
לידה | -בשנת 1911, 6 במאי. |
---|---|
השתייכות | הצבא הבריטי |
תקופת הפעילות | 1931–1958 (כ־27 שנים) |
דרגה | בריגדיר גנרל |
פעולות ומבצעים | |
מלחמת העולם השנייה | |
עיטורים | |
ברנרד אדוארד פרגוסון, הברון מבלנטריי (באנגלית: Bernard Edward Fergusson, Baron Ballantrae) (6 במאי 1911 – 28 בנובמבר 1980) היה איש צבא, היסטוריון צבאי ופקיד ממשל בריטי. פרגוסון שימש בתפקידים שונים בצבא הבריטי, בין היתר כשלישו של הפילדמרשל ארצ'יבלד ויוול. הוא שירת במקומות שונים, בין היתר בארץ ישראל ובבורמה, שם לחם לצידו של צ'ארלס אורד וינגייט. לאחר המלחמה שב לארץ ישראל, ושימש כמפקד המשטרה הניידת וכעוזר מיוחד למפקד משטרת המנדט. בתפקיד זה היה מעורב בפרשיית רצח הנער אלכסנדר רובוביץ' על ידי רוי פאראן. לאחר מכן שימש בתפקידים צבאיים ואזרחיים שונים, לרבות תפקיד המושל הכללי של ניו זילנד. כמו כן פרסם מספר ספרי היסטוריה צבאית וביוגרפיות.
ביוגרפיה
שנים מוקדמות
פרגוסון נולד למשפחה סקוטית בעלת מסורת צבאית. אביו, סיר צ'ארלס פרגוסון, וכן סביו משני הצדדים שירתו כמושלים כלליים של ניו זילנד. הוא למד באיטון ובמכללה הצבאית המלכותית בסנדהרסט בטרם הצטרף כקצין ל"משמר השחור" הסקוטי ב-1931. הוא הגיע עם גדודו לארץ ישראל ושימש כשלישו של מפקד הכוחות הבריטים במזרח התיכון, פילדמרשל ארצ'יבלד ויוול. הוא שימש בתפקידי פיקוד ומטה תחת ויוול, עד להחלפתו של ויוול בשנת 1941 בגנרל קלוד אוקינלק. ויוול נשלח לניו דלהי ופרגוסון ליווה אותו כמזכירו האישי. ב-1942 קיבל פיקוד על גדוד רגלים בבורמה, והועמד תחת פיקודו של צ'ארלס אורד וינגייט. היחידה עליה פיקד נטלה חלק בלוחמת הגרילה בבורמה, ובמבצעי הפשיטה המיוחדים שהגה וינגייט מעבר לקווי האויב בשנים 1942 ו-1943. ב-1945 נשלח לשרת במטה מבצעים משולבים, שם שירת עד לסיום המלחמה. בתפקידים אלו בלט כדמות צבעונית, סקוטי גבוה ורזה, החבוש תמיד במונוקל. במספר ספרים שכתב בסוף שנות הארבעים תיאר את התנסויותיו בלוחמת הגרילה במסגרת יחידות אלו. לאחר שכשל בניסיונו להיבחר לפרלמנט, שב אל ארץ ישראל בשנת 1946 כקצין בדרגת בריגדיר.
שירותו בארץ ישראל ב-1946 - 1947
עם בואו לארץ ישראל שירת פרגוסון כמפקד המשטרה הניידת, כוח בן כ-2,000 לוחמים בריטים שנועד לשמש ככוח תקיפה כנגד המחתרות היהודיות, ועמד במצב של לוחמה כנגד תנועת המרי העברי. בסוף שנת 1946 פורקה היחידה על ידי מפקד משטרת המנדט, הקולונל ויליאם ניקול גריי. בתחילה מונה פרגוסון למפקד בית הספר לשוטרים שאמור היה להיות מוקם בג'נין, שם הייתה מפקדה של המשטרה הניידת.[1] לאחר מכן מונה על ידי גריי ל"עוזר מיוחד למפקד המשטרה".
במסגרת זו הציע פרגוסון להקים יחידה מיוחדת למלחמה בארגוני המחתרת, אשר תורכב מאנשים ששירתו במלחמה בכוחות המיוחדים הבריטיים. גריי, שהיה בעצמו איש חיל הנחתים הבריטי לשעבר, תמך בתוכנית, ובמסגרת משטרת המנדט הוקמו שני צוותים שנבחרו מבין חיילים ושוטרים יוצאי יחידת ה-SAS בארץ ישראל. צוות אחד נועד לפעולה באזור חיפה והצפון, והשני נועד לפעולה באזור ירושלים והשפלה. למפקד הצוות השני מונה רוי פאראן.
בשעות הערב של 6 במאי 1947 עצר צוותו של פאראן נער בן 17 מירושלים בשם אלכסנדר רובוביץ', בעת שהדביק כרוזים של הלח"י. הצוות לקח את הנער לחקירה בכביש ירושלים-יריחו. הוא נחקר בעינויים ומת תוך כדי החקירה; גופתו הושלכה ולא נמצאה. בחקירת היעלמותו של הנער נמצאו עדי ראייה שהעידו שהבחינו באדם דובר אנגלית ולבוש אזרחית גורר את הנער לאחר מאבק למכונית אזרחית ובה מספר אנגלים. מגבעת אזרחית עליה היה רשום שמו של פאראן נמצאה בזירת החטיפה, והובילה את החקירה לכיוונו של פאראן.
במסמכים שנחשפו בבריטניה לראשונה רק בשנת 2004, נתגלה דו"ח מקורי מזמן האירוע בו הצהיר פרגוסון כי הנער נהרג בעת חקירתו בידי פאראן וכי הוא, פרגוסון, מסר על כך לקולונל גריי, מפקד משטרת המנדט. מסמך אחר בחתימתו של גריי אישר זאת, אך על פיו לא נקט גריי בכל פעולה נגד פאראן, משום שבידי הנער נמצאה רשימה ובה 45 שמות, וגריי החליט לחקור את האנשים שברשימה כדי לשבור את הלח"י בירושלים. גריי האמין כי מעצרו של פאראן ישבש את המאמץ לחשוף את אנשי הלח"י, והחליט לעכב את החקירה נגדו. כעבור זמן לא רב, כשגריי יצא לחופשה באנגליה, התחדשה החקירה נגד פאראן, כפי הנראה בעקבות היחסים הגרועים שהיו בין פרגוסון לבין סגנו של גריי, ארתור פרדריק ג'יילס. כאשר נודע לפאראן כי עומדים להעמידו לדין באשמת רצח, הוא גנב כלי רכב ונמלט לסוריה. פרגוסון, שלרשותו עמד מטוס פרטי, טס בעקבותיו, ומצא את פאראן ואת אנשי בחלב. לאחר לילה ארוך, במהלכו איים פאראן לירות בפרגוסון, שיכנע פרגוסון את פאראן לשוב לארץ והוא שב והועמד לדין בגין רצח הנער. פאראן הועמד לדין ב-1 באוקטובר 1947 בפני בית דין צבאי בריטי בירושלים, אך זוכה מחוסר הוכחות, מאחר שגופתו של רובוביץ' לא נמצאה ומאחר שחבריו של פאראן, וביניהם פרגוסון סירבו להעיד נגדו. פרגוסון טען כי הוא מסרב להעיד, בשל החשש כי יפליל עצמו. עם זאת הודיעה הממשלה כי לא תנקוט נגדו בצעדים משפטיים. מיד לאחר זיכויו של פאראן פוטר פרגוסון מתפקידיו והוטס בחזרה בחשאי לבריטניה במטוסו הפרטי.[2][3][4]
סיום שירותו הצבאי והקריירה האזרחית
לאחר המלחמה המשיך פרגוסון בשירות בצבא, ושימש בתפקידים שונים ומגוונים, כמפקד "המשמר השחור", כאיש מטה בנאט"ו בתקופת הקמתה, וכן כאחראי על הלוחמה הפסיכולוגית בתקופת משבר סואץ. במקביל המשיך בפרסום מספר ספרים, חלקם תיאורים של המערכות בהן נטל חלק בבורמה, היסטוריה של "המשמר השחור", ביוגרפיה של ויוול, ושל הנסיך רופרט מהריין. כן פרסם ספרי שירה. ב-1958 פרש מהצבא.
ב-1962 מונה לכהונת המושל הכללי של ניו זילנד בה שירת עד 1967. בין 1968 ל-1969 היה ראש צוות המשקיפים הבריטי שנשלח לסייע בהשכנת השלום במלחמת האזרחים בניגריה. בשנת 1972 קיבל את תואר האצולה ברון מבלנטריי. בין 1973 ל-1974 שימש כנציב העליון של מועצת הכנסיות של סקוטלנד, ובין 1974 ל-1976 ראש "המועצה הבריטית", ארגון בריטי העוסק בחינוך. כן שימש כנשיא אוניברסיטת סנט אנדרוז, בין 1973 עד מותו בשנת 1980.
בימי חייו עוטר פרגוסון בעיטורים רבים. בין היתר היה חבר מסדר הדרדר, המסדר המלכותי של ויקטוריה, מסדר מיכאל ה"קדוש" וג'ורג' ה"קדוש", מסדר האימפריה הבריטית, וזכה באות השירות המצוין (DSO).
לזכרו הוקמה בניו זילנד קרן מלגות, המסייעת למאורים החפצים בחינוך גבוה. בנו, ג'ורג' פרגוסון ממשיך במסורת המשפחתית, ושימש בין 2006 ל-2010 כנציב העליון לניו זילנד, משרה המקבילה למשרת שגריר בריטניה במדינה זו.
לקריאה נוספת
- משה יגר, אורד וינגייט קורותיו והציונות, 2013. בספר אזכורים רבים של פרגוסון.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ פורקה המשטרה הניידת, דבר, 26 בדצמבר 1946
- ^ Farran, Fergusson may be in UK, פלסטיין פוסט, 8 באוקטובר 1947
- ^ גיורא גודמן, אחרי 57 שנים: גילויים בפרשת הרצח, באתר הארץ, 2.9.2004
- ^ No action against Col. Fergusson, פלסטיין פוסט, 16 באוקטובר 1947
משטרת המנדט | ||
---|---|---|
מפקדי המשטרה | פרסי בראמלי • הנרי טיודור • ארתור סטיבן מאברוגורדאטו • רוי ספייסר • אלן סונדרס • ג'ון מורי ריימר-ג'ונס • ויליאם ניקול גריי | |
יחידות צבא ומשטרה קשורות | המשטרה המעולה • הז'נדרמריה הבריטית • חיל הספר העבר-ירדני • משטרת היישובים העבריים • כלניות • מחלקת החקירות הפליליות של משטרת המנדט • משטרת תל אביב • המשטרה הניידת • הנוטרים • המשמר הנע • משמר הרכבת | |
אישים | אברהם זלינגר • תומאס ג'יימס וילקין • ריימונד אוסוואלד קפראטה • הרברט דאוביגין • רוי פאראן • ג'פרי מורטון • דאגלס דאף • צ'ארלס טיגארט • פאיז ביי אל-אידריסי • הנרי טיודור • ויליאם דובי • ברנרד פרגוסון • שלמה שיף • דוד תדהר • חביב כנען • גרו גרא • ירחמיאל ירון | |
אירועים בולטים | מאורעות תר"פ • מאורעות תרפ"א • מאורעות תרפ"ט • מאורעות אוקטובר 1933 • המרד הערבי הגדול • מבצע עוגן • סטרומה • השבת השחורה • אקסודוס (אוניית מעפילים) • המצור על גבעת חיים • פרשת הרצח בחולות תל נוף • רצח ארלוזורוב | |
מבנים ואתרים | מגרש הרוסים • בווינגרד • מצודות טיגארט • גדר הצפון | |
המנדט הבריטי • משטרת ישראל • פורטל היישוב |
המושלים והמושלים הכלליים של ניו זילנד | ||
---|---|---|
מושלים | הובסון • פיצרוי • גריי • גור בראון • בואן • ג'יימס פרגוסון • נורמנבי • רובינסון • המילטון גורדון • ג'רבויס • אונסלו • גלאזגו • רנרפלי • פלנקט • איזלינגטון • ליברפול | |
מושלים כלליים | ליברפול • ג'ליקו • צ'ארלס פרגוסון • בלדיסלאו • גולוויי • ניואול • פרייברג • נורי • קובהם • ברנרד פרגוסון • פוריט • בלנדל • הוליאוק • ביטי • ריבס • טיזרד • הרדי בויס • קרטרייט • סטיאננד • מטפארה • רדי • קירו |
25532710ברנרד פרגוסון
- אנשי צבא בריטים
- קצינים בריטים במלחמת העולם השנייה
- אנשי משטרת המנדט
- שוטרים בריטים
- המושלים הכלליים של ניו זילנד
- אבירים וגבירות של מסדר הדרדר
- מסדר מיכאל ה"קדוש" וג'ורג' ה"קדוש": גבירות ואבירי הצלב הגדול
- קצינים במסדר האימפריה הבריטית
- מעוטרי אות השירות המצוין
- המסדר הוויקטוריאני המלכותי: אבירים וגבירות הצלב הגדול
- בוגרי המכללה הצבאית המלכותית בסנדהרסט
- ילידי 1911
- נפטרים ב-1980
- בוגרי איטון קולג'
- לורדים לימי חייהם