בומבה
| מכונת האניגמה להצפנה |
הבומבה הייתה מכונה ייעודית, שתוכננה ב-1938, על ידי המפענח מריאן רייבסקי מהביורו שיפרוב (מטה ההצפנה הפולני בורשה), במטרה לפצח את צופן האניגמה הגרמני.
האניגמה עשתה שימוש במפתח על מנת לשלוט בתפעול המכונה: סדר הרוטורים, הרוטורים שנבחרו ותצורת התקעים על גבי לוח התקעים. תצורת הרוטורים נקבעה בשלשות על מנת לציין את האופן שבו היה צריך המפעיל לאתחל את המכונה. מפעילי האניגמה הגרמניים קיבלו לידיהם רשימות של מפתחות, מפתח ליום. כדי לאפשר תקשורת בטוחה אפילו יותר, כל הודעה הוצפנה באמצעות שינוי קוד מזערי נוסף. המפעיל בחר באופן אקראי תצורת שלושה רוטורים עבור כל הודעה (למשל "PDN"). המפתח הזה היה מוקלד פעמיים ("PDNPDN") ואז מוצפן באמצעות המפתח היומי. בנקודה זו, כל מפעיל היה מאתחל את המכונה שלו למפתח ההודעה, ששימש ליתרת ההודעה. מאחר שהתצורה של אוסף הרוטורים של האניגמה השתנתה בכל לחיצה של מקש, החזרות על אותיות לא באו לידי ביטוי בטקסט המוצפן שכן אותיות זהות מטקסט המקור קודדו לאותיות שונות בטקט המוצפן. (למשל "PDNPDN" בטקסט המקור עשוי היה להפוך ל "ZRSJVL" בטקסט המוצפן). הגרמנים סברו כי נוהלי התפעול הנוקשים בהם נקטו הבטיחו רמת תקשורת בטוחה אולם הם טעו. המתמטיקאי מריאן רייבסקי מהביורו שיפרוב מצא שיטה להתגבר על נוהלי הגרמנים. הוא עשה שימוש בידע ששלוש האותיות הראשונות של ההודעה היו זהות לשלוש האותיות הבאות אחריהן. כך, עלה בידי ריבסקי לקבוע מהם החיווטים הפנימיים של האניגמה ולשחזר את המבנה הלוגי של ההתקן. השיטה צלחה עבור מכונות שהיו בשימוש הדיפלומטיה הגרמנית אולם לא עבור מכונות שהיו בשימוש הצבא הגרמני. המכונות שהיו ברשות הצבא הציגו אתגר שונה לחלוטין. פריצת הדרך של ריבסקי הייתה רק ההתחלה בדרך לפענוח האניגמה שכן עדיין היה צורך לבדוק כל אחד מהמפתחות היומיים הפוטנציאליים על מנת לפענח הודעה מוצפנת. מאחר שהיו אלפים רבים של צירופי מפתחות, ומאחר שהמורכבות של האניגמה ונוהלי תפעולה רק גדלו עם הזמן, אתגר הפענוח הפך להיות אימתני.
על מנת למכן ולהאיץ את התהליך, המציא מריאן רייבסקי, את מכונת ה"בומבה" באוקטובר 1938. הייתה זו מכונה אלקטרו-מכנית שהיוותה דבוקה חשמלית של שש אניגמות. הבומבה התבססה על העובדה שחיבורי התקעים לא שינו את כל האותיות, בדומה לשיטת ה"גריל". אך בעוד ששיטת ה"גריל" הצריכה זוגות של אותיות שלא עברו שינוי, השיטה של ה"בומבה" הסתפקה אפילו באותיות בודדות שלא עברו שינוי. ההשלכה הייתה שניתן היה להפעיל את השיטה למרות שמספר חיבורי התקעים היה בין 5 ל-8. באמצע נובמבר 1938 היו מכונות ה"בומבה" מוכנות, ושחזור המפתחות היומיים של הגרמנים ארך כשעתיים.[1]
עד 25 ביולי 1939 פעלו הפולנים בקדחתנות כדי לפענח הודעות אניגמה. הם עשו זאת לאורך תקופה של שש וחצי שנים מבלי ליידע את בעלות בריתן, צרפת והממלכה המאוחדת. ב-15 בדצמבר 1938, הוכנסו שני רוטורים חדשים, IV וכן V. בעת הפעלת האניגמה נבחרו שלושה מחמשת הרוטורים. משמעות הדבר, כפי שהעיד רייבסקי, הייתה עלויות פענוח גדולות יותר במשאבי כוח אדם ובציוד פיענוח.
לפי סברות אחדות הפולנים החליטו בשנת 1939 לשתף את הבריטים ואת הצרפתים בטכניקות הפיענוח שלהם ולחשוף בפניהם את הציוד משום שהם נתקלו בקשיים טכניים משמעותיים. רייבסקי דחה זאת. לטענתו: "לא היו אלה קשיי פענוח שהובילו אותנו לשתף פעולה עם הבריטים ועם הצרפתים אלא היה זה רק המצב המדיני שהתדרדר. אילו לא היו לנו כלל קשיים, עדיין היינו חולקים את הישגנו עם בעלות בריתנו כחלק מהמאבק נגד גרמניה." [1]
ראו גם
- ביורו שיפרוב - לשכת הצופן הפולנית
- בומב - מכונה, שספגה את ההשראה מה"בומבה" של ריבסקי ושימשה את המפענחים הבריטים והאמריקנים במהלך מלחמת העולם השנייה.
- פיצוח האניגמה.
- ניירות זיגלסקי: הומצאו באוקטובר 1938 על ידי הנריק זיגלסקי ונקראו "ניירות מחוררים" על ידי הפולנים. הם אפשרו את השחזור של מפתח האניגמה בשלמותו.
קישורים חיצוניים
- פענוח צפנים ונשק סודי במלחמת העולם השנייה מאת ביל מומסן
- תקציר ההיסטוריה של המחשוב בין השנים 1930 ל-1939
- Władysław Kozaczuk, Enigma: How the German Machine Cipher Was Broken, and How It Was Read by the Allies in World War Two, edited and translated by Christopher Kasparek, Frederick, MD, University Publications of America, 1984.
- Marian Rejewski, "Remarks on Appendix 1 to British Intelligence in the Second World War by F.H. Hinsley," translated by Christopher Kasparek, Cryptologia: a Quarterly Journal Devoted to All Aspects of Cryptology, vol. 6, no. 1 (January 1982), pp. 75-83.
- The US 6812 Division Bombe Report Eastcote 1944
הערות שוליים
32848145בומבה