רבי יצחק יעקב וייס

ה"מנחת יצחק"
רבי יצחק יעקב וייס

הרב יצחק יעקב וייס
לידה	ח' באדר א' תרס"ב דולינה
פטירה	י"א בסיון תשמ"ט (בגיל 87) ירושלים
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
גאב"ד העדה החרדית ה־חמישי כ"ו באב תשל"ט – י"א בסיון תשמ"ט (9 שנים ו־42 שבועות) → רבי יואל טייטלבוים רבי משה אריה פריינד ←
ראב"ד העדה החרדית ה־שביעי כ"ג בתשרי תשל"ב – כ"ו באב תשל"ט (7 שנים ו־44 שבועות) → רבי דוד יונגרייז רבי משה אריה פריינד ←

רבי יצחק יעקב וייס (ח' באדר א' ה'תרס"ב - י"א בסיוון ה'תשמ"ט) הנודע בכינויו ה"מנחת יצחק" על שם סדרת ספרי השו"ת "מנחת יצחק", היה רב ופוסק, כיהן כראב"ד וגאב"ד העדה החרדית.

ביוגרפיה

רבי יצחק יעקב וייס עם רבי חנוך דב פאדווא, ורבי שלום ספרין בלונדון

בית הוראה מנחת יצחק בירושלים

נולד בעיירה דולינה שבחבל גליציה לרבי יוסף יהודה, דיין בעיר, וליוכבד בבטשי. אביו היה חסיד זידיטשוב אך משפחתו הייתה מקורבת גם לאדמו"רי בעלז. בשנות מלחמת העולם הראשונה עבר למונקאץ, שם לימד אביו תורה וחסידות לצעירים, ואף הוא הצטרף לאביו בהוראה מגיל צעיר. בנו מספר כי אביו למד חברותא עם סבו מדי לילה במשך 6 שעות, בבית המדרש של חסידות בעלז בעיר. בגיל 16 קיבל סמיכה "יורה יורה" מרבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש ובית דינו, ובגיל 19 קיבל סמיכת "ידין ידין". בנוסף קיבל סמיכה מהרב מאיר אריק, מהרב שמואל ענגיל ומרבי שמעון גרינפלד. בימי בחרותו פרסם מדברי תורתו בכתבי עת תורניים, בהם "הבאר", "בית ועד לחכמים", "גפן פוריה", "לקט שושנה" ו"תל תלפיות". בעקבות קונטרס שכתב בצעירותו על דרך "לשיטתיה" של רבי שמעון, המליץ לו רבי שמעון גרינפלד להתמקד בתחום ההלכה למעשה, אחר שהכירו כראוי לכך. הוא התכתב עם כמה רבנים בולטים, בהם הרוגוטשובר. רוב מכתבים אלו אבדו בימי המלחמה. חלקם נדפסו בשו"ת מנחת יצחק.

נישא לאלטע רבקה לאה, בתו של הרב פנחס צימטבוים, רבה של גרוסוורדיין. עבר לעיר זו וצורף כדיין בבית הדין של חותנו. לימים הדפיס מדברי תורתו של חמיו בספרו מנחת יצחק חלק שני. בתקופה זו היה בין חסידיו של האדמו"ר רבי ישראל מויז'ניץ שהתגורר אז בגרוסוורדיין. הוא למד חברותא עם רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב במשך 6 שעות מדי יום.

את קורותיו בשנות השואה תיאר בחוברת "פרסומי ניסא" שנספחה לחלק הראשון של שו"ת מנחת יצחק. מאחר שלא היו לו תעודות נמלט מגרוסוורדיין והתחבא בקלויזנבורג בבית ידידו רבי יהודה הורוויץ. בהמשך הועסק בעבודת כפיה בהונגריה על ידי הנאצים, יחד עם בנו ישכר דוב (בעריש), שהיה אז בן 14. משהחלו האקציות וחותנו נשלח למחנה השמדה, התחבא בבונקר בעיר גרוסוורדיין וכך ניצל^{[דרושה הבהרה]}. עם סיום המלחמה חזר לגרוסוורדיין לנסות להציל את דברי תורתו ורכושו טרם שיעלה לארץ ישראל. בראותו את המצב של הקהילה, החליט להישאר ולשמש להם כרב. הוא עסק בהיתר עגונות השואה וייסד שם ישיבה בשם "בית פנחס" על שם חמיו שנספה בשואה. בי' בכסלו תש"ה התאלמן. בשנת תש"ו נישא בשנית לבתו של רבי חיים דוד מוסלוי.

אחרי שהקומוניסטים השתלטו על רומניה ראה שלא יוכל לעסוק במילוי תפקידו כרב, ובשנת ה'תש"ח, בעצת הרב מטשיבין, עבר לאנגליה. הוא מונה לאב בית דין במנצ'סטר והתחיל בהוצאת ספרי השו"ת שלו, "מנחת יצחק". בשנים אלו התפרסם כפוסק. פעל בתחום טהרת המשפחה והכשרות והקים את הכולל הראשון במנצ'סטר, "כולל הרבנים". בתקופה זו הסמיך רבנים רבים.

בשנת ה'תשכ"ח קיבל את פרס הרב קוק לספרות תורנית על סדרת ספריו.

בשנת ה'תש"ל, אחרי פטירתו של רבי פנחס אפשטיין, ראב"ד העדה החרדית, נקרא על ידי רבי יואל טייטלבוים לכהן בעדה החרדית. רבי יואל הכירו מצעירותו, לאחר שבתקופת שהותו במרגריטן היה הרב וייס מגיע אליו לדבר עמו בלימוד. קנאי העדה החרדית התנגדו למינוי בטענה שהרב וייס אינו מספיק קנאי. רבי יואל ענה להם ש”לקנאי אפשר ליהפך תוך 24 שעות, אבל לתלמיד חכם אי אפשר ליהפך בתוך 24 שעות...” (). בי"ט בסיוון עלה לירושלים. בתחילה כיהן כסגנו של הראב"ד רבי דוד יונגרייז, ועם פטירתו בשנת תשל"ב כיהן כראב"ד תחתיו.

כמנהיג העדה החרדית היה הראשון לארגן הפגנה המונית נגד פסק דין האח והאחות.

בשנת תשל"ט, עם פטירתו של רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, שהיה גאב"ד העדה החרדית, התמנה לגאב"ד תחתיו. בהיותו בירושלים עמד בקשרים תורניים עם הרב שלמה זלמן אוירבך. כמו כן עמד בקשרים עם רבי יחיאל יהושע רבינוביץ ועם רבי משה מרדכי בידרמן שאמרו עליו כי פסקיו מקובלים בשמים.

התאלמן בשנית בי"ז בתמוז ה'תשל"ג, והתחתן בשלישית עם מרים, בתו של האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר, גרושתו של ידידו רבי יהודה הורוביץ מדז'יקוב.

נפטר בי"א בסיוון ה'תשמ"ט, ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים בירושלים. באותו יום נפטר גם רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב, בעלה הראשון של רעייתו.

משפחתו

בנו היחיד, דוב בעריש (חתנו של רבי מרדכי יעקב ברייש, בעל ה"חלקת יעקב") שימש כראש הקהל של חסידי סאטמר במנצ'סטר (מהר"א) עד לפטירתו בי"א חשוון ה'תשפ"א.

בניו

• הרב יוסף יהודה ר"מ ומו"ץ בלונדון
• הרב חיים
• הרב פנחס ר"מ במנצ'סטר
• הרב שלום מו"ץ בלונדון

חתניו

• הרב עקיבא מנחם סופר רב חסידות ערלוי בבני ברק בנו של רבי יוחנן מערלוי
• הרב מנחם מאיר וייסמנדל אב"ד נייטרא מונסי
• הרב שלום זושא פלדמן

מתלמידיו

• רבי אשר יעקב ווסטהיים.
• הרב משה זאב זורגר.
• הרב זאב פלדמן.
• הרב אברהם יצחק אולמן.
• הרב יעקב מאיר שטרן.
• הרב מתתיהו דייטש.

הנצחתו

בשנות ה-תש"ן נקרא על שם ספרו רחוב "מנחת יצחק" בשכונת גבעת קומונה בירושלים. בשנות ה-תש"ס נבנתה על שמו "קריית מנחת יצחק" בשכונת אחוזת ברכפלד במודיעין עילית. ידידו רבי ישראל משה דושינסקיא גאב"ד העדה החרדית קרא על שמו את ישיבת דושינסקיא בבני ברק.

ספריו

ערך מורחב – מנחת יצחק

בביתו קיים מכון "מנחת יצחק" להוצאת ספריו בראשות גבאו הרב ישראל חיים דוידוביץ'.

• שו"ת מנחת יצחק (עשרה כרכים וכרך מפתחות)
  • קונטרס דברי חפץ - דרשות באירועים ומסיבות. נדפס בשו"ת מנחת יצחק חלק ג'.
• שו"ת דברי יצחק (תש"ג)
• מנחת יצחק על התורה (ארבעה כרכים)

לקריאה נוספת

• הפרדס, שנה סג חוברת י, עמודים 28–29

קישורים חיצוניים

• יצחק יעקב וייס, מנחת יצחק חלקים א'-ב', באתר היברובוקס
• יצחק יעקב וייס, מנחת יצחק חלקים ג'-ד', באתר היברובוקס
• יצחק יעקב וייס, מנחת יצחק חלקים ה'-ו', באתר היברובוקס
• יצחק יעקב וייס, מנחת יצחק חלקים ז'-ח', באתר היברובוקס
• יצחק יעקב וייס, מנחת יצחק חלקים ט'-י', באתר היברובוקס
• יצחק יעקב וייס, שו"ת דברי יצחק, באתר היברובוקס
• ד"ר יעקב גלר, אוד מוצל מאש – הרב יצחק יעקב ווייס

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0