התקפת שדות התעופה הבריטיים

"ליל המטוסים" -
התקפת שדות התעופה הבריטיים בארץ ישראל

מערכה: המאבק היהודי בשלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל
תאריכים	25 בפברואר 1946 (לילה אחד)
קרב לפני	התקפת נפל במגרש הרוסים
קרב אחרי	ההתקפה על משטרת רמת גן
מקום	בסיסי תעופה צבאיים בריטיים בארץ ישראל
עילה	התנגדות לשלטון המנדט
תוצאה	שלושה שדות תעופה הותקפו, 29 מטוסים נהרסו
הצדדים הלוחמים תנועת המרי העברי מנהיגים   אלן גורדון קנינגהם מפקדים יעקב גרנק, דב כהן, עמיחי פאגלין אבדות לוחם עברי אחד ללא אבידות בנפש, נזק כספי, מוראלי, אסטרטגי

התקפת שדות התעופה הבריטיים בארץ ישראל, פעולה המכונה גם בשם ליל המטוסים, נערכה ב-25 בפברואר 1946 על ידי יחידות אצ"ל ולח"י במסגרת תנועת המרי העברי. שלושה שדות תעופה הותקפו, 29 מטוסים נהרסו ונגרם נזק לתדמיתה של בריטניה.

רקע היסטורי

מפקדת האצ"ל שאפה להסלים את המאבק נגד הבריטים מאז הוכרז המרד. תוכנית תקיפת המטוסים הבריטים נרקמה בחטיבת התכנון של האצ"ל (ח"ת) חודשים רבים קודם לכן ונועדה להקיף חמישה שדות תעופה צבאיים: סירקין, שדה התעופה לוד, קסטינה, רמת דוד ועטרות. מפקדת תנועת המרי העברי אישרה רק את הפעולות בקסטינה, בלוד ובכפר סירקין. הפעולה בכפר סירקין נמסרה ללח"י ובלוד וקסטינה - לאצ"ל. מועד ההתקפה נקבע ל-25 בפברואר 1946.

ההתקפה

שדה התעופה ליד כפר סירקין

להתקפה על שדה התעופה ליד כפר סירקין (R.A.F Petah-Tiqva) יצאה יחידה של 30 לוחמי לח"י בפיקודו של יעקב גרנק. הלוחמים הגיעו לשדה התעופה במשאית מכוסה ברזנט שלא העלתה חשד. כשהגיעו, ירדו ותפסו עמדות לאבטחה וחיפוי. החבלנים חתכו את גדר התיל, הגיעו למטוסים והניחו את מטעני חומר הנפץ בין הכנף לגוף המטוס. שלושה מטוסי "אנסון" ושלושה מטוסי ספיטפייר עלו באש. חיילי חיל האוויר, שהיו באותה שעה בבתי המגורים שלהם, רותקו באש מקלע ולא השיבו אלא יריות בודדות באוויר. הלוחמים חזרו בשלום לבסיסם.

שדה התעופה בלוד

יחידת אצ"ל שיצאה להתקיף את שדה התעופה לוד מנתה 16 לוחמים בפיקודו של דב כהן "גונדר שמשון" (נפל בפריצה לכלא עכו). בגלל הגשם והבוץ הם הגיעו למקום באיחור והדי ההתפוצצויות מכיוון כפר סירקין העמידו את הבריטים במקום בכוננות. למרות זאת החליט מפקד הפעולה לבצע את המשימה. שנאי חובל וחלק גדול מהמחנה היה באפילה שבחסותה זחלו החבלנים לעבר המטוסים. הם הניחו את מטעני חומר הנפץ אך התגלו לאורו של זרקור ממגדל הפיקוח שלא נותק מהחשמל. מאות חיילים שהיו באותה עת בבית הקולנוע, פרצו משם למגוריהם כדי לתפוס את נשקם אך רותקו לשם על ידי מקלעי האצ"ל. לבסוף סיימו החבלנים את משימתם ונסוגו. 4 מטוסי "אנסון" ושבעה מטוסי סיור עלו באש והושמדו. הלוחמים חזרו בשלום לבסיסם.

שדה התעופה בקסטינה

על הפעולה בשדה התעופה קסטינה (כיום מחנה חצור) פיקד עמיחי פאגלין "גידי". הלוחמים יצאו בשתי קבוצות. קבוצה אחת נסעה במשאית טעונה חציר שמתחתיו הוחבאו כלי הנשק וחומר הנפץ, כשהם מחופשים לערבים. קבוצה שנייה לבשה חולצות כחולות וכובעי טמבל ולמשמרות הבריטים במחסומים בצומת בילו ובגדרה אמרו כי הם קיבוצניקים הנוסעים לכנס בני המושבים בכפר ורבורג. הם ירדו במחנה נטוש בקרבת שדה התעופה ומשם הגיעו לשדה התעופה בזמן. לאחר שתפסו עמדות לריתוק וחסימה, חדרו החבלנים למחנה והניחו את מטעני חומר הנפץ על המטוסים. שנים עשר מטוסי "האליפקס" עלו באש. רק אז גילו הבריטים שיש כוח זר במחנה ופתחו באש, אך נתקלו באש צולבת מעמדות יחידות החיפוי. הלוחמים הצליחו לסגת בשלום מהמחנה, אבל בדרך הנסיגה נורתה לפתע ירייה ממקור לא ברור. אחד הלוחמים, עזרא עג'מי, החייל "יהונתן", נפצע אנושות ומת תוך זמן קצר. גופתו הושארה במקום, והבריטים מצאו אותה למחרת והביאו אותה לבאר טוביה, שם נקבר. שאר הלוחמים הצליחו להגיע בשלום לכפר מרמורק שם נתקבלו בשמחה על ידי התושבים.

הלוחם-משורר מיכאל אשבל השתתף בפעולה זו. כאשר ישב במאסר בבית הסוהר המרכזי בירושלים הוא כתב את השיר "פברואר 1946" ("הגונדה צועדת") לזכר פעולה זו:

...וזנקו חיש חיילי מולדת
רעדה האדמה פתאם
אש שולחה שם הומטרה עופרת
מטוסים באש עולים עד תום...

תוצאות ההתקפה

תוצאות הפעולה גרמו לתדהמה בבריטניה. בפרלמנט הועלתה תביעה ל"חקירה מזורזת ויסודית בגורמי ההזנחה שאיפשרו את החבלה רבת הממדים".

ההודעה הרשמית של ממשלת ארץ ישראל המעיטה במספר המטוסים שהושמדו או חובלו, ואף מסרה כי סוכלו התקפות על שדות התעופה בעקיר (תל נוף) וברמת דוד בזכות "ערנות המשמרות". זאת כאמור אף על פי ששדות תעופה אלה לא היו כלל בתוכניות ההתקפה.

"ההגנה" פרסמה בביטאונה הבלתי רשמי "אשנב", מודעת אבל על מותו של יהונתן. לאחר המבצע שודר ב"תחנת המרי העברי" כי "השמדת המטוסים באה משום שמטוסי הסיור של חיל האוויר הבריטי עורכים ציד על ספינות מעפילים בימה של ארץ ישראל, בולשים ועוקבים אחר תנועותיהן ומוסרים אותן בידי ממשלת פלשתינה".

הבריטים העבירו את מפציציהם למצרים כדי למנוע אבדות או נזק נוסף.

תעודה שניתנה בשנת 1985 למשתתפים בהתקפת שדות התעופה הבריטיים

לקריאה נוספת

• פצצנו מטוסים בריטיים: מפי המבצעים / על ידי ישראל אלדד, תל אביב: שלח (ספריית המרד; ז), תשי"א, 1950.
• איתן לבני, המעמד - מבצעים ומחתרת, הוצאת עידנים, 1987, פרק עשרים: ליל שדות התעופה, עמ' 181–188
• דוד ניב, מערכות הארגון הצבאי הלאומי, חלק רביעי, הוצאת "הדר", 1973
• ספר תולדות ההגנה כרך ג' חלק שני,1973
• נתן ילין-מור, לוחמי חרות ישראל, הוצאת שקמונה, 1974
• מנחם מלצקי, אמת אחת ולא שתיים הוצאת ידיעות אחרונות, 1995

קישורים חיצוניים

• מטוסים רבים נהרסו ונחבלו, דבר, 27 בפברואר 1946
• הותקפו שדות תעופה של הצבא בארץ, משמר, 27 בפברואר 1946
• יוסף עברון, כך הופצצו שדות התעופה הצבאיים של המנדט, באתר ערוץ 7, 28 בפברואר 2008
• יהודה לפידות, ליל שדות התעופה, באתר "דעת"
• ההתקפה על שדה התעופה סירקין, באתר העמותה להנצחת מורשת לח"י

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31786978התקפת שדות התעופה הבריטיים