ירחמיאל אהרונסון
 | |
| ירחמיאל אהרונסון ("אלישע") | |
| לידה |
1918 ורשה, פולין |
|---|---|
| נהרג |
19 במרץ 1944 (בגיל 26 בערך) תל אביב, פלשתינה (א"י) |
| מקום קבורה | בית הקברות נחלת יצחק |
| השתייכות |
 לח"י |
| תקופת הפעילות | 1940–1944 (כ־4 שנים) |
ירחמיאל אהרונסון ("אלישע") (1918 – 19 במרץ 1944) היה לוחם לח"י שנהרג על ידי שוטרים בריטיים בתל אביב.
ביוגרפיה
ירחמיאל אהרונסון נולד בוורשה לדב בעריש ולצפורה, במשפחה בת שלושה ילדים. הוריו ואחותו הבוגרת, ששונה, נספו בגטו ורשה. אחותו הצעירה, לאה, נספתה באושוויץ. מגיל צעיר למד עברית. לאחר שסיים גימנסיה יהודית בוורשה ביקש להמשיך לימודים בטכניון וניצל את הזכות שנתנו הבריטים למתן סרטיפיקטים, להגיע לארץ ישראל לשם לימודים מעל למכסת הסרטיפיקטים. עוד בוורשה הצטרף לסניף אצ"ל ובשנת 1939 הגיע לארץ ישראל והחל את לימודיו בטכניון. בעת לימודיו עבד למחייתו במחלקת עבודות ציבוריות בחיפה.
עם הפילוג באצ"ל הצטרף ללח"י וקבל את הכינוי המחתרתי "אלישע". הוא היה אחראי לסניף הקטן של לח"י באזור חיפה. בספטמבר 1942 ברחו יצחק שמיר ואליהו גלעדי ממחנה המעצר מזרעה שליד עכו. הם הגיעו לביתו של אלישע שסידר להם מקום לינה, דאג להחלפת בגדיהם למדי נוטר (לגלעדי) וקצין פולני (לשמיר) ולהעברתם למרכז הארץ. לאחר מכן הורה לו שמיר לעבור מחיפה לתל אביב והפקיד בידיו את המשימה לארגון עורף אזרחי למחתרת. מטרת העורף הזה הייתה להגיש תמיכה ללוחמים בשיכון, כספים, עזרה רפואית ועוד. הוא דאג לקליטת בורחי לטרון, שבימים הראשונים לאחר בריחתם שוכנו בבונקר מסתור בחולות בת ים. הוא הוציא גיליון פנימי לאוהדי המחתרת בשם "שוחרי חרות ישראל". בשנת 1943 היה מעורב בהוצאתו להורג של חבר הלח"י אליהו גלעדי.
מותו
מתי שמואלביץ, אחד מהבורחים מלטרון, עבד בשיתוף פעולה עם אלישע וניסה לגייס אוהדים למחתרת. ביומו האחרון, הגיע אלישע לחדרו של שמואלביץ וביקש ממנו שייתן לו אקדח, כי הנוקר באקדח שלו נשבר, אך לשמואלביץ לא היה אקדח לתת לו. אלישע נפרד ממנו וחזר באוטובוס לתל אביב. כשירד מהאוטובוס החל ללכת ברחוב מזא"ה וטנדר של המשטרה הבריטית החל לעקוב אחריו. בידי אלישע היה דרכון מזויף על שם זלמן פורמן. בשלב מסוים קראו לו השוטרים לעצור והוא החל לברוח. אלישע נכנס לבית מס' 33 ועלה במדרגות בכוונה להגיע לגג ולעבור משם למקום אחר, אולם דלת הגג הייתה סגורה. השוטרים הגיעו לאלישע וירו בו עברו עשרות קליעים מהטומיגנים שבידיהם והרגוהו. הודעת המשטרה הרשמית הייתה כי אלישע פתח באש על השוטרים. אחר כך נמסר כי בתיקו נמצאו כרוזים של לח"י ואקדח. עם זאת, מלבד השוטרים לא היו עדים נוספים למאורע בחדר המדרגות. המשטרה וחברה קדישא לא הצליחו לברר את זהותו האמיתית והוא נקבר בבית הקברות נחלת יצחק כאלמוני בשם אברהם בן אברהם, ורק בהמשך נקבעה מצבתו בשמו האמיתי, כולל כינויו המחתרתי.[1]
כעבור מספר ימים נקמו לוחמי לח"י את מותו והרגו מספר שוטרים בריטיים. כמו כן התנקשו במפקד משטרת תל אביב, פורד, אך נכשלו. פורד נפצע קל וכעבור זמן קצר עזב את הארץ.
הנצחתו
נתן ילין-מור, ממנהיגי לח"י וחבר הכנסת, קרא לבנו אלישע, על שם אהרונסון.
עיריית תל אביב הציבה שלט זיכרון לירחמיאל אהרונסון בחזית הבית בו נרצח, רחוב מזא"ה 33.
לקריאה נוספת
- מתי שמואלביץ: בימים אדומים, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1978
- נתן ילין-מור: לוחמי חרות ישראל, הוצאת "שקמונה", 1974
- יעקב בנאי (מזל): חיילים אלמונים, הוצאת "יאיר", 1989
קישורים חיצוניים
- אהרונסון ירחמיאל- "אלישע", באתר העמותה למורשת לוחמי חרות ישראל
- הסרט 4 שעות וחלום אחד, סיפור נפילתם של 4 לוחמי מחתרת לח"י. עד דקה 09:30 מתאר את סיפור נפילתו של ירחמיאל אהרונסון.
- נהרג חבר קבוצת שטרן, דבר, 20 במרץ 1944
- לוחם לח"י "יורם" מספר על ירחמיאל אהרונסון, באתר יוטיוב
- ירחמיאל אהרונסון באתר "יזכור"
הערות שוליים
- ^ ירחמיאל אהרונסון באתר GRAVEZ
38822995ירחמיאל אהרונסון